לפני קצת יותר משנתיים, לקראת סיומה של עונה קטסטרופלית, ושעה קלה אחרי שהפועל תל אביב הושפלה בתבוסה מבישה 4:1 על ידי קבוצה שענתה לשם מכבי הרצליה (זוכרים אחת כזאת?!), גררתי את תסכולי ומכאובי לאולפן טלוויזיה ובין היתר, מצאתי את עצמי עוקץ בשידור חי את הנהלת הקבוצה שהייתה ועודנה אהבת חיי.
עיקר זעמי יצא על מי שהיה אז הבעלים של הפועל תל אביב, סמי סגול, יהודי חביב ונטול כל זיקה או הבנה בכדורגל. סגול, איש עסקים מוצלח, החזיק בידיו קבוצה שלא היה לו מושג אפילו מי משחק בה. באותה נשימה עצבנית טענתי גם שקבוצת הניהול של הפועל היא חבורה של "סמרטוטים ומושחתים". בעיקר חשבתי שאי אפשר להחזיק קבוצת כדורגל שהבעלים שלה לא מכיר אותה.
יום למחרת השידור העצוב הזה הופסקה פעילותו בקבוצה של שביט אלימלך, שוער ענק וסמל אדום. מוני הראל טען כמה ימים אחר כך שהשחקנים מזלזלים בהנהלה. לאחר מכן, הוא הגיש נגדי יחד עם חבריו לצוות הניהול (שחר בן עמי, שמעון ציטרין ואריה הרשקוביץ), תביעה לבימ"ש.
ארבעים שנה אחרי שפסעתי לראשונה, אוחז בידו של אבי, אל תוככי שער שבע, מריע לשני שערי ניצחון של שייע פייגנבויים במשחק הירואי מול הפועל רמת גן, מצאתי את עצמי בעימות משפטי עם המנהלים של הקבוצה שלי.
לפני מספר ימים נפגשנו מוני הראל ואני במשרדו של עורך דין, שניסה בשנתיים שעברו לגשר בינינו, בניסיון ובתקווה למנוע עימות בבית המשפט שישמח בעיקר את שונאינו הספורטיביים. עורך הדין המכובד נימנם מולנו קלות כאשר עסקנו בשאלות שעניינו אותנו באמת: לאן נעלם סמואל יבואה בחצי השני של העונה? האם אניימה יישאר בכל זאת ומי יהיה המנהיג במרכז המגרש?! בזמן שחלף, סמי סגול חזר להתעסק באהבתו האמיתית, כסאות פלסטיק, והראל קנה את הקבוצה ותפס פיקוד.
|
מוני הראל תפס פיקוד והחזיר את הפועל למקום הראוי לה בצמרת |
|
זה עוד לא הביא לנו אליפות, אבל כן החזיר את הפועל, לפחות השנה, למקום הראוי לה בצמרת. סיכמנו שבמקום דיון משפטי מיותר, שכל אחד מאיתנו היה משוכנע כמובן שינצח בו, אני אסביר כאן למה התכוונתי אז באותו שידור עצבני ורגוז.
השימוש במילה "מושחתים" שהינה מילה טעונה היה מיותר. שלא בצדק, הוטל דופי באדם, שמביא כסף מהבית כדי שהפועל תל אביב תהיה קבוצה ראויה. מוני הראל לא היה אף פעם איש מושחת. אמרתי לו שאני מצטער ומתנצל על שאמרתי עליו.
הכדורגל הישראלי זקוק לכמה שיותר מוני הראלים ויעקב שחרים, שמביאים מהבית כסף ואהבה כדי שכולנו נוכל לשמוח משבת לשבת. עכשיו, אחרי שניקינו את השולחן, אני יכול להמשיך ולהכין את עצמי לעונה הבא עלינו לטובה ומוני הראל צריך להמשיך בעבודה שבה כבר החל.
|
השארתו של אלי גוטמן היתה צעד מתבקש (רועי גלדסטון) |
|
הפועל צריכה להפוך לקבוצה רלוונטית יותר, רוצה יותר, יכולה יותר. השארתו של גוטמן הייתה צעד מתבקש ונכון. עכשיו נשאר לחזק את הברגים במקומות החלשים, לשמן את המנטליות היכן שהיא חורקת ברגעי האמת ולהביא לבלומפילד את רונאלדו ואת שכטר.
וכן, את הפגישה הבאה עם מוני הראל אני רוצה לעשות ליד הבמה, בחגיגות האליפות. לא במשרדו של שום עורך דין.