מכבי תל אביב הגיעה למשחק הערב (שבת) מאוכזבת, חסרת ביטחון ובעיקר לחוצה, אחרי ההדחה המפתיעה בגביע מול בני ריינה כשעוד לפני כן סיימה בתיקו מאכזב נגד טבריה אחרי שכבר הובילה 0:2. מנגד, מכבי נתניה עם שלושה ניצחונות ליגה רצופים, במאזן 0:8, כשהתחתית כבר רחוקה ופניה לפלייאוף העליון הגיעה למשחק בביטחון שיא. למרות כל מה שציינתי, זה היה משחקה הקל ביותר העונה של מכבי ת״א שמהדקה הראשונה לחצה, הניעה כדור ושטפה את המגרש.
אחרי הרוטציה הרחבה בגביע, ז’רקו לאזטיץ׳ הפסיק עם הניסויים וחזר למקורות. הוא עלה עם ההרכב החזק ביותר שכולל את סטואיץ׳, פרץ, דוידה ותורג׳מן, כשסיסוקו נכנס לקישור האחורי ו-ואן אובריים עולה גבוה יותר למשבצת של קניקובסקי הפצוע. בהגנה פתחו בקו ארבע וכשהם הניעו כדור זה הפך לקו חמש עם ארבעה קשרים במרכז.
דווקא הערב אבוקסיס – שחווה רנסנס בנתניה ועושה שם דברים נפלאים – יכול היה להרשות לעצמו לצאת מגדרו ולנסות להפתיע עם לחץ גבוה, כדורגל יותר אמיץ ומעיז, כי בכל מקרה אם היה מפסיד זה היה מתקבל בהבנה. אך יוסי כמו יוסי הביא את השחקנים שלו נמוך וצפוף במטרה להקשות על מכבי לייצר מצבים ולגנוב גול במתפרצת, אך בפועל הנתנייתים היו רכים, לא מדויקים ולא היוו יריבה אמיתית למכבי ת״א.
הדברים החיוביים שנתניה יכולה לקחת מהמשחק זאת החזרה של פרדי ורגאס מפציעה והשער של דניאל דאפאאה שממשיך בהתקדמות שלו. למרות העומס של אירופה, מכבי ת״א תהיה חזק במרוץ לאליפות עד סיום העונה. מילה טובה מגיעה לאוראל גרינפלד שהעביר את המשחק בצורה חלקה ושרק לשני פנדלים מוצדקים.