קבוצה של ליגה למקומות עבודה

מכבי חיפה תעשה את סיבוב האליפות במחזור הבא בנתניה. כמה סימלי. נתניה היתה השנה עוד אחת מהמתמודדות הפיקטיביות על התואר. בלוף קטן בתוך הבלוף הגדול שנקרא עונת 2008-2009. מי העז בכלל לחשוב שנתניה באמת יכולה לקחת אליפות?! אולי אותם בעלי דימיון מפותח, שחשבו שגם הפועל ת"א מסוגלת לזה.

הנה אני מפרגן: מכבי חיפה זכתה באליפות בצדק. כל זוכה אחרת היתה מעוותת את המעט שעוד נותר מהכדורגל שלנו. לבית"ר יש כסף, למכבי יש דאווין, לנתניה יש מאמן עולמי ולהפועל יש שוער בינלאומי, אבל רק לחיפה יש מנגנון אמיתי שדוחף להצלחה ולאליפות במקצועיות יחסית, ומגיע לבשלות בדקה הנכונה. והדקה הזאת היתה השבוע בקרית אליעזר.

זה לא שהפועל לא הגיעה למשחק, זה המשחק שלא הגיע להפועל. חיפה לקחה את האליפות במעמד צד אחד. מגיע לה, יש אליפות, הבעיה היא רק שאין כדורגל.

שחקני הפועל ת"א. קבוצה של ליגה למקומות עבודה (שי לוי)

בשבועיים האחרונים נזל והתפורר כל האיפור הכבד מפרצופה של הפועל ת"א. מאחורי הדמות הזוהרת של נערה יפת תואר המתמודדת על המלוכה, התגלתה האמת: גוף חולה, פנים עייפות ואופי חלוש. רק בעונה כל כך חלשה יכולה היתה קבוצה כל כך בינונית להגיע למעמד המחייב של משחק אליפות.

שני הרגעים המכוננים בעונה המוזרה הזאת של הפועל ת"א היו חיסולו הממוקד של שי אבוטבול ונסיעתו להלווית אימו של סמואל יבואה. שניהם לא חזרו למשחק. כלומר יבואה חזר, אבל רק בכאילו.

אפשר לכתוב עשרה טורים על מה שלא היה השנה להפועל ת"א אבל אפשר להסתפק בשורה אחת ובכותרת: קבוצה קטנה מחפשת מנהיג גדול. אפשר לכתוב על מי שאמור היה להיות מנהיג ולקחת את הקבוצה הזאת על כתפיו ברגעים החשובים. למנהיג של הפועל ת"א קוראים גילי ורמוט. כל היודע דבר על מקום הימצאו בחודש האחרון מתבקש להודיע למוני הראל.

קטן ושחר מתחבקים. זה מנהיג (עמית מצפה)

לחיפה יש בעמדת המנהיג שחקן שהיה השנה רחוק מלהרשים. קוראים לו יניב קטן. ראיתם אותו במשחק העונה? זה כל ההבדל. קטן אבל הכי גדול. כי ורמוט, כמו הפועל ת"א כולה, עוד לא החליטו אם הם רוצים לשחק במגרש של הגדולים. להפועל יש קהל של אליפות, אבל קבוצה של ליגה למקומות עבודה.

ומילה אחת לאלי גוטמן. גם עכשיו אני סבור שמדובר במאמן העונה, שלקח חבורה בינונית והביא אותה הכי גבוה שאפשר. אבל גוטמן גם עשה כמה טעויות בלתי מובנות. ייבושו על הספסל של עומרי קנדה, מגן תוקף ומנוע חשוב, מריח כמו החלטה לא מקצועית במקרה הרע או התעקשות לא מובנת במקרה הטוב. הדקות המעטות שבהן שיחק קנדה בחיפה היו גם הדקות היחידות שבהן הפועל עברה את החצי. מאמן גדול כמו גוטמן לא צריך להתעסק במשחקי ילדים. משלמים לו כדי להתעסק במשחק הכדורגל.

אז מזל טוב חיפה, יש אליפות, ועכשיו נשארנו רק עם הבעיה הגדולה קצת יותר: מה עושים כדי שיהיה גם כדורגל?!