חגיגות המאה שעברה

יוסי אבוקסיס הצטייד בחליפה נאה לכבוד משחק המאה של הפועל תל אביב באירופה, אבל הקבוצה שהכין הייתה מרופטת ועייפה. ההרכב שפתח היה שגוי, המערך פחדני להחריד והמשחק עלוב ובעיקר עצוב. אבוקסיס התעורר בשליש האחרון של המשחק, הפועל התחילה לשחק בדקה ה-80 והשוויון היה דרמטי אבל בעיקר עדות מעצבנת לפספוס גדול של מה שצריך היה להיות ניצחון קל על קבוצה שבספק סוחטת תיקו מסכנין.

אין בכדורגל הישראלי לא קבוצה ולא נבחרת שהביאה באירופה הצלחות והישגים, חלקם בלתי נתפסים, כפי שעשתה הפועל תל אביב. צ'לסי ומילאן, לוקומוטיב ופאריס סאן ז'רמן, בנפיקה וליון. נעים להיזכר. פחות נעים היה לראות את קבוצת המאה הזאת סוחטת תיקו מקבוצה עם שם של אקונומיקה. הפועל תל אביב מודל 2012, שזכתה בכבוד לשחק את משחק המאה, מביאה בשלב הזה של העונה מעט מאוד כבוד והנאה והרבה ייאוש ותהיה אחת גדולה: איך יתכן פער כזה בין כמות הכוכבים והכישרון לבין דלילות היכולת והביצועים.

אבוקסיס מחלק הוראות בפורטוגל. יש הסבר להרכב המגוחך? (רויטרס)

איך ייתכן? על תרומתם של הזרים כבר דיברנו (מפנטסיל נשאר רק הדגל). דיברנו גם על ההמתנה המתמשכת לחזרתו של גילי ורמוט שכנראה עדיין תקוע בשדה התעופה בדרכו חזרה לארץ (האם ההגבהה בדקה ה-93 מעידה שהוא עבר סוף סוף את ביקורת הדרכונים?) מה שנשאר לאבוקסיס הוא רק להשתמש בתבונה ובהגינות בכלים העומדים לרשותו. והוא מתעקש שלא לעשות את זה. אין שום הסבר מקצועי או הגיוני בעולם להחלטה להעדיף את אלרואי כהן ואת רועי גורדנה על פניהם של חנן ממן וסלים טועמה. אי אפשר גם להצדיק 60 דקות של משחק עם חלוץ אחד מול קבוצה שבארץ ספק אם הייתה מגיעה לפלייאוף העליון. אבוקסיס שכשחקן היה סמל לתעוזה וחוצפה ואנרגיה, מתפקד בינתיים כמאמן פחדן ואנמי. נותר רק לקוות שאלה שיירים מהקרמה הרעה שהביא מנבחרת ישראל.

אם קריית שמונה החביבה הייתה מחזיקה מעמד עוד דקה אחת מול ליון, הייתי כותב כאן שיש מחליפה לנציגה הישראלית מעוררת הכבוד באירופה. אבל ההפסד המרגיז משאיר אותנו בעיקר עם הכותרות על איזי. איזי ג'ט. עד לפני שנה חשבתי ששירצקי נמצא בשורה אחת עם יענקל'ה שחר, אלונה ברקת וג'קי בן זקן. בעלי הבית הבכירים של הכדורגל הישראלי. עכשיו אני חושב שמדובר באדם מקסים שמחזיק עיר שלמה על הכתפיים אבל נופל על סעיף שחצנות וזחיחות הדעת.

לנדאו ושירצקי. מי הפראייר שיעבוד בק"ש? (יניב גונן)

שירצקי יכול היה להפוך את קריית שמונה לאלטרנטיבה המרעננת של הליגה. למקום שאליו כל מאמן וכל שחקן שואפים להגיע. הוא הפך אותה לסיוט ואת שחקניה ומאמניה בני ערובה לגחמותיו. מי יגיע עכשיו לאמן קבוצה שבה הבעלים לא נותן רגע אחד של אוויר וגרם אחד של קרדיט?! מישהו מכיר את הפראייר הבא?

מילה אחת על בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל. בית הדין הזה מציל ולא בפעם הראשונה, את כבודם האבוד של המוסדות השיפוטיים בהתאחדות ומוחק עוד הכרעה מטומטמת של דייני בית הדין התחתון שאינם ראויים לא לתוארם ולא לתפקידם. אני מברך על ההחלטה לבטל את עונש הרדיוס של בית"ר ובטוח שההחלטה ההזויה להטיל רדיוס על הפועל תל אביב בגלל השלכת מצית למגרש, תבוטל גם היא. היא תבוטל משום שיש גבול להחלטות של דיינים שעושים בושות לעצמם ונזק לכולנו.

המשחק מול מכבי חיפה יתקיים כפי שצריך בבלומפילד והדיין ההוא, שאינו ראוי שאזכיר כאן את שמו, יוכל להודיע בדף הפייסבוק הצהוב שלו שהוא פורש לגמלאות. נשאר רק לקוות שגם גילי ורמוט יגיע לחגיגה בבלומפילד בדמותו המקורית, ובעיקר שיוסי אבוקסיס יעלה את ההרכב הנכון כבר בדקה הראשונה, ולא 70 דקות באיחור. עדיין עוד לא מאוחר לתקן. ולא, באמת שלא חייבים לחכות לדקה ה-93.