הפועל נהנית יותר מחיפה

כשאיתי שכטר אמר שה-1:5 מול ראפיד וינה הוא חד פעמי ולא יחזור לעולם, הוא לא קרץ ולא עשה את עצמו. הוא לא חלם על 0:3, אף אחד לא חלם על זה ואם לומר את האמת, רובנו היינו חותמים בשמחה על תיקו וחוזרים הביתה שמחים ושבעי רצון.

מה עושה אוהד שהולך אחרי הקבוצה שלו לחו"ל ומאויים מכל עבר שהפעם זה הולך להיות קשה ואולי אפילו משפיל? מי לא אמר ומי לא כתב שהאוסטרים באים לנקום, שווינה קפואה, שיהיו 50,000 צופים ושהפועל ת"א עוד תתחרט על ה-1:5 בבלומפילד.

את ארבע השעות שלפני המשחק ניצלנו לפיכך לכל העינוגים שווינה מציעה, בידיעה ברורה שבשעה 21:00 יהיה לנו מצב רוח, במקרה הטוב, להיכנס למיטה וללכת לישון. זאת כנראה הסיבה שמהר מהר לפני הנסיעה לאצטדיון הסתערנו על שטרודל תפוחים עם קצפת, מיד אחריו בסדר הגיוני למופת, עשינו היכרות עם השניצל הווינאי ולא שכחנו כמובן כמנה אחרונה את הנקניקיה המיוחדת. צריך להספיק הרבה לפני שמתחילים להתבאס מההפסד שכולם חזו לנו.

העניין הוא שהמסע של הפועל תל אביב השנה באירופה מתחיל להזכיר את הטירוף של החבורה של קשטן מלפני 10 שנים. נכון, זה עדיין לא צ'לסי ולא מילאן, אבל זאת כבר הפעם השניה שהפועל מבקיעה במשחק חוץ שלושה שערים לרשתות של קבוצות אירופיות לא רעות בכלל (גטבורג ו-וינה), ותארו לעצמכם כמה אפשר היה להבקיע אם גוטמן לא היה בונקריסט...

גוטמן. מי היה מאמין שהפועל תבקיע 8 שערים מול האוסטרים (רועי גלדסטון)

החברים ממכבי חיפה טורחים להזכיר לנו שוב ושוב שהליגה האירופית היא לא הצ'מפיונס ליג. אני חייב להסכים איתם שההמנון באמת פחות יפה ופחות קליט. אבל איכשהו יש לי הרגשה, שאנחנו נהנים השנה יותר, למרות שזו "בסך הכל הליגה האירופית".

לנצח 0:3 את וינה, אותה אחת שניצחה בתוצאה דומה באותו מגרש את המבורג והדיחה מהמפעל את אסטון וילה, זה מדהים לא פחות מלנצח 1:5 בבלומפילד. אבל זה מוכיח שוב שהליגה האירופית תפורה למידותיו של הכדורגל הישראלי, הצ'מפיונס נחמד בשביל הפוזה, הליגה האירופית מתאימה לנו הרבה יותר. נקודה. בעיקר, אם כמו הפועל תל אביב, אתה מגיע אליה כדי להצליח ולא כדי להישאר עם תמונות למזכרת.

חגיגה באדום. הליגה האירופית מתאימה לנו הרבה יותר (רועי גלדסטון)

9 נקודות מפרידות נכון לרגע זה בשתי הליגות, הישראלית והאירופית, בין מכבי חיפה להפועל תל אביב. וכשם שהפער בליגה הישראלית בין שתי הקבוצות איננו באמת כזה, כך גם זה לא באמת הפער בין רמתה של הליגה האירופית לזו של הצ'מפיונס.

אני לא בטוח שיובנטוס, עם היכולת שהפגינה ברמת גן ובטורינו, היתה מבקיעה שמונה שערים לרשת של ראפיד וינה. זה כמובן גם המקום להזכיר שהניצחון המשמעותי היחידי של מכבי חיפה השנה באירופה היה על אחת בשם רד-בול זלצבורג, קבוצה אוסטרית, אתם יודעים.

שחקני יובה. הם היו מצליחים להביס פעמיים את ראפיד? (עמית מצפה)

בדרך חזרה מן האצטדיון פגשנו אוסטרי שמח שהתחבק איתנו לפחות כאילו היה יושב קבע בשער 7. בירור קטן העלה שהאיש הוא אוהד היריבה העירונית אוסטריה וינה, ומבחינתו ההשפלה של ראפיד היא יום חג. ניסינו לשאול אותו אם הוא לא שמע על ההמצאה הישראלית שלפיה כשקבוצה משחקת בחו"ל, צריכה המדינה כולה לאהוד אותה, והסקנו שהוא איננו פטריוט אוסטרי.

אבל אז, נזכרנו מה היה הרגע היחיד שהעיב על השמחה הגדולה של 1,000 אוהדי הפועל ביציעים של וינה. זה היה הרגע שבו התברר להם שפיני גרשון ומכבי תל אביב הביסו את צסק"א מוסקבה. סיבה טובה להשבית את השמחה לפחות לכמה דקות.