לנבחרת ישראל דרוש קוסם

תסתכלו ימינה, תביטו שמאלה, חפשו בחו"ל, בדקו בארץ אצל כאלה שהיו וכאלה שעוד לא, תהפכו את האדמה, כנסו לגוגל. המשימה: חיפוש דחוף של מאמן חדש לנבחרת ישראל. התוצאה: ברורה. לכדורגל הישראלי ולנבחרת המייצגת אותו דרוש היום מאמן שהוא לא רק דוקטור לכדורגל אלא גם פנטזיונר, מאמן שיודע לבחור את השחקנים הנכונים אבל גם להכניס להם פלפל לתחת, מאמן נועז, משוגע, מאמן שהוא גם קוסם. גבירותי ורבותי, הגיע זמנו של אייל ברקוביץ' לקחת את הפיקוד ולאמן את הנבחרת הלאומית שלנו.

הבחירה בדרור קשטן, שמסתמן עכשיו כמאמן הכושל ביותר בארבעים שנות המדבר שלנו, הייתה ביסודה ראויה והגיונית. קשטן הוא המנוסה והמעוטר ביותר מבין כל מאמני ישראל, הוא נהנה (עד אתמול לפחות) מכבוד יחסי מצד השחקנים ויתר המאמנים, הוא הוכיח בעבר את יכולתו להוציא מים (המסע האירופי המופלא בשנת 2000) מהסלע (הפועל תל אביב), ובכלל, בוא נודה על האמת: רובנו חשבנו שהגיע גם זמנו של הזקן לנסות היכן שכולם נכשלו.

הכוונה הייתה טובה, הביצוע מזעזע. יכול להיות שגם עם פרגוסון כמאמן ומוריניו כעוזרו, ישראל לא הייתה נוסעת לדרום אפריקה. אבל הבעיה היא שקשטן עשה הכל כדי שזה לא יקרה. הוא ניהל את הנבחרת בשחצנות ובניתוק מהמציאות, בחר שחקנים שלא משחקים (עומר גולן) כדי שלוזון יהיה מרוצה, והשאיר בבית ישראלים מצטיינים שמככבים בחו"ל (בלילי, קולאוטי). הוא שיחק פרנציפ עם יניב קטן, והתחרט מאוחר מדי, ויתר על עידן טל ועל אריק בנאדו בלי שיביא תחליף ראוי.

אייל ברקוביץ'. הגיע הזמן למאמן נועז (עמית מצפה)

אבל החמור מכל, קשטן הרדים והשמים. הוא ניסה לבנות נבחרת אפורה, קשוחה וממושמעת – במקום להעיז ולנצל את הכישרון הישראלי והחוצפה הישראלית. הוא פחד ממשחק פתוח והתקפי, וקיבל יחד עם כולנו את העונש בדמות ההפסד המביך ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי.

אייל ברקוביץ' הוא כל מה שקשטן איננו. לטוב ולרע, הוא מצפצף על הפולטיקלי קורקט ואם יהיה מאמן הוא לא יספור את לוזון ורצונותיו, הוא יטעה הרבה אבל גם יודה בטעויות ולא יכנס עם הראש בקיר, הוא יסתבך בראיונות אבל יהיה מדויק וברור בהכנות למשחקים. הוא יאמן את הנבחרת כמו ששיחק: בחוצפה, בחוכמה, בהנאה.

אבי לוזון ודרור קשטן. המאמן נכשל בגדול

ברקוביץ' אמר לא פעם שהכדורגלן הישראלי מפוחד ומכווץ. כדי להכין אותו למשחקים חשובים, מביאים לו לאימונים המסכמים את מח"ט גולני. אייל מאמין בכדורגל שמח. ואחרי שניסינו, בעיקר עם גרנט וקשטן את הכדורגל העצוב והכבד, הגיע הזמן לשינוי.

בשנים האחרונות, תקפתי את ברקוביץ' לא מעט על התנהגותו ואישיותו הילדותית. הוא מצידו החזיר לי כמו שהוא יודע. הבוקר, בראיון לרדיו 99, זה היה יורם ארבל שאמר לי בנחרצות שהקוסם הוא האיש. הסכמתי מיד. אני חושב שזה ראיון נועז וגאוני. ואני מקווה שלוזון יצליח סוף סוף לקבל החלטה אמיצה – אבל גם נכונה. כי מי כמו ארבל יודע, ש"ככה לא בונים חומה, וככה לא מגיעים למונדיאל". ניסינו כביכול הכל. עכשיו הגיע זמן לנסות באמת.