שלא אחד בלבד קם עלינו

ואלה עשר המכות שניחתו השנה על ראשינו האדומים וקמו עלינו להשמיד לנו את האליפות:

1. טביב והראל – הזויים יותר מאגייאר, מפחידים יותר מדני לוי, דוחים יותר מפרוספר אזגי – שניים ביחד וכל אחד לחוד, שהפכו השנה לשחקו ה-12 בכל קבוצה ששיחקה נגד הפועל, ועוררו בנו געגועים לימי ההסתדרות ובית ברנר העליזים.

2. השחצנות והשובע – הם כבר היו שם כולם (או לפחות רובם) בטדי ב-15 במאי 2010, בדקה ה-92, וזה הספיק להם. במקום לחשוב שאחרי כל שיא מחכה שיא נוסף, העדיפו האדומים להתרפק על העבר ולזלזל בהווה.

טביב והראל. גורמים לגעגועים לימי ההסתדרות (רועי גלדסטון)

3. הסוכנים – לפני חלון ההעברות, במהלכו ואחריו, ובכל רגע נתון הם משגעים ומטריפים את השחקנים שלהם, וכל האמצעים כשרים בדרך לגזירת הקופון. גרמניה מחכה לשכטר, פורטוגל עוצרת את נשימתה עד להגעתו של זהבי ומסי מתכנן לפנות את מקומו בהרכב לוורמוט.

4. הפציעות – כל פציעה של שחקן הרכב מקלקלת ומשבשת עניינים, אבל יש פציעות שדופקות עונה שלמה. הגולים הקלים של איתי שכטר והגולים המכריעים של מהרן ללה חסרים השנה להפועל כמו אוויר לנשימה.

5. ורמוט – הלך הקסם. בהיעדרו של שכטר, הפועל תלויה ועומדת בכישוריו וביכולותיו של המאסטר-שף שלה. אבל העונה הזו המאסטר הלך, ונשארנו עם שף בינוני, והמנות שיוצאות מהמטבח שלו כבר מזמן לא גורמה.

ורמוט. מסי יכול להיות רגוע (שי לוי)

6. באדיר – תנו לו פרס מפעל חיים, פרס ישראל, פרס נובל. האיש עם אלף הנשמות שנכנס ובגדול לנעליו של שמעון גרשון כאחד מגדולי הבלמים בהיסטוריה האדומה. אבל למה להתעלל בו ובנו. מהחורים שלו אפשר כבר לתפור השנה רשת שלמה. למה לא להבין ולהפנים שהגיל לפעמים עושה את שלו, זה קורה, ושהגיע הזמן לתת לזקן לנוח קצת על הספסל.

7. אניימה – השוער מספר אחת נעלם לנו במאני טיים. אומרים שהדו"חות הרפואיים מצביעים על פציעה בגב. אחרים אומרים שהפגיעה העיקרית היא בבלוטת החשק. אם אניימה לא חוזר ומיד, זאת מכה מכה.

8. מ.ס. אשדוד – אפשר לקבל הפסדים לבית"ר ירושלים ולבני יהודה ולקרית שמונה. אי אפשר להבין איך קבוצה שרוצה לאליפות, משאירה חמש נקודות אצל אחת הקבוצות החלשות בליגה, וסופגת ממנה חמישה שערים. חמש הנקודות האלה הן בדיוק מה שחסר עכשיו לשוויון מוחלט נטול קיזוז מול חיפה. וג'קי בן זקן בטח לא יודע שהוא כזה, אבל אולי הוא חתום השנה על האליפות הירוקה.

מקרייב וצ'קול חוגגים מול איתמר ניצן והפועל ת"א (יוסי ציפקיס)

9. הקיזוז – לא, זו לא טעות. כמו שהוא לעזרנו, ככה הוא גם לצרינו. תחושת חוסר הצדק שמפזרת מכבי חיפה בכל מקום, הבכיינות והדיבור המנדנד על עוול וקיפוח, מחלחלים בתת מודע גם לקבוצות בבואן לשחק מול הפועל ומול חיפה. תוסיפו לכך את העובדה שהקבוצה היחידה בארץ שרוצה לדפוק את מכבי חיפה איננה השנה בפלייאוף, (הפועל חיפה כמובן), ותקבלו עודף מוטיבציה להראות לאדומים שהקיזוז הפעם לא יעזור.

10. יענקל'ה שחר – מכה עשירית, תמונת ראי למכה הראשונה. המנהל האולטימטיבי של הכדורגל הישראלי, שיודע לשלב כסף עם לב, כוחניות עם ספורטיביות – עם מנהל כזה, אפשר לקחת אליפות גם כשהמאמן והשחקנים הם לא יותר מבינוני פלוס.

יעקב שחר. המנהל האולטימטיבי של הכדורגל הישראלי (עמית מצפה)

אלה הן, אם כן, עשר המכות שאמורות למנוע השנה אליפות שניה ברציפות מהפועל.

ואחרי הכול, בכל דור ודור הרי קמו עלינו מכבי ובית"ר וחיפה להשמידנו – ונתן לנו לוזון את הקיזוז ובאותות ובמופתים אולי גם השנה אחרי פסח ויום העצמאות יבוא עלינו נס חנוכה ועוד אליפות אחת ודי. חג שמח.