שישה ניצחונות וסיבה לדאגה

עם רצף היסטורי של 6 ניצחונות ועוד 3 נקודות קלילות, כמעט בהליכה, התפנו אוהדי הפועל ת"א ביציעים לדאגות אמיתיות: האם לא כדאי להחליף את שכטר מיד עם הבקעת השער המרשים, וזאת כדי לא להעלות רעיונות מיותרים במוחותיהם של הסקאוטרים הגרמנים העורבים ביציע, או למשל האם לעזאזל אפשר לבנות על הקבוצה האנמית של הפועל חיפה שתעשה בשבילנו את העבודה בדרבי הקרוב מול מכבי חיפה.  

הפועל ת"א משחקת טוב גם כשהיא משחקת רע. וזה מה שקרה הפעם. הדקות הטובות היחידות היו כאשר על המגרש נפל ערפל כבד, מה שכנראה גרם לשחקנים באדום לחשוב שהם שוב באירופה. כשהתפזר הערפל בהפועל נרדמו ושיחקו בהילוך ראשון.

ובכל זאת, נדמה לי שגם שלומי דורה, מאמן הפועל חיפה, כבר יכול להודות שאמירתו מלפני כמה שבועות, "מכבי חיפה בשלוש דרגות מעל לליגה", הייתה אמירה הזויה ופאטתית בערך כמו שנראתה הקבוצה שלו הערב. 

למעשה זה היה סוג של משחק ידידות. הוא החל בכך שאוהדי הפועל חיפה השמיצו את יריביהם העירוניים והניפו שלט ביציע בנוסח "הנציגה היחידה באירופה", אוהדי הפועל הבינו את הרמז ומחאו כפיים ודאגו להזכיר לשחקני מכבי חיפה ש"הדרבי הוא מעל לכל". באווירה ידידותית כזו לא פלא שהפועל הסתפקה ב-2:0 במשחק שהיה צריך להיגמר בתוצאה כפולה לפחות. 

הפועל ת"א משחקת טוב גם כשהיא משחקת רע (אלעד ירקון)

שלא כמו יריבנו הצהובים, אצלנו אחרי ניצחונות בודקים בעיקר מה לא בסדר וממה צריך לדאוג. אז צריך לדאוג מהיכולת הבינונית של דדי בן דיין, מחוסר הדיוק המשווע של ביברס נאתכו ומהחולשה המעצבנת של מהראן ללה.

צריך לדאוג מהפציעה של ווצ'יצ'ביץ', שלא ברור מהיכן הגיעה ולא ברור מדוע כל שחקן של הפועל שנפצע עושה את זה עם כל הלב וגם אולי גומר את העונה. כמובן שצריך להביט קדימה בחשש ליום שיעזוב אותנו באופן זמני וינסנט אניימה ולקוות שלפני שימריא ישאיר כמה טיפים טובים למחליף שלו, ניל אברבנל.  

דה סילבה ואניימה. צריך להביט קדימה בחשש ליום שהשוער יעזוב (רועי גלדסטון)

הפועל ת"א בכושרה הנוכחי היא הקבוצה הטובה בליגה. ההבדל בינה למכבי חיפה הוא ההפסד המיותר והמרגיז בחסותו של עומרי קנדה שגם אם לא גנב כסף מאבוטבול, הבוקס שחטף בפרצוף לא הגיע לו, אבל טפיחה קלה בישבן אולי כן ולו בגלל אותו פנדל שהוביל לניצחון הירוקים. כדי לזכות באליפות הפועל תצטרך לנצח בקרית אליעזר, אבל לכך עוד יהיה זמן להתייחס.  

מילה לסיום על השופט איתן שמואלביץ': בדיחה. בשתי מילים: בדיחה עצובה.