לא ממש קשה לי להיזכר בפעם הראשונה שהקבוצה הסימפטית מקרית שמונה נכנסה לתודעתי. אם בעבר העיר מצפון הארץ עלתה בראשי באותה נשימה עם חיזבאללה, קטיושות ומוצבים, עונת 2003/04 הציגה בפניי גם את הפוטנציאל העצום של קבוצת הכדורגל העירונית. פוטנציאל שהעונה סוף סוף התפרץ וכנראה גם יעניק לה אליפות היסטורית.
אותה עונה לפני שמונה שנים נגמרה בטונים צורמים מבחינת קבוצתו של איזי שירצקי לאחר הפסד כואב במחזור האחרון להפועל רעננה, הפסד שמנע ממנה לעלות בפעם הראשונה בתולדותיה לליגת העל.
למרות ההפסד הכואב, האירוע שנצרב בראשי מאותו מחזור סיום היה הליווי הצמוד לו זכה בלם הקבוצה באותם ימים, דני רוזבן. הבלם הקשוח שהתחיל בתהליך של חזרה בתשובה לווה על ידי מאות אוהדים, שלמרות האכזבה האדירה מההפסד המר, לא שכחו את תרומתו הרבה לקבוצה וליוו אותו ברגל עד לפתח ביתו במשחק הפרישה שלו.
 |
| אוהדי קרית שמונה. מרעיפים חום על השחקנים (יניב גונן) |
|
| |
מדוע העליתי זיכרון שכזה ומה הוא קשור לעירוני קרית שמונה הנוכחית? האווירה החמה והריחוק מהמרכז הם אלו שהפכו את הקבוצה הסימפטית של אותם ימים לקבוצה האדירה שהיא היום.
הליווי הצמוד לו זכה רוזבן לא יכול היה להתרחש בשום עיר גדולה במרכז, בדיוק כמו שזר נפלא כמו דוד סולארי לא היה מצליח להתרכז בכדורגל כמו שהוא מתרכז בצפון השקט.
בזמן שרוב הזרים שמגיעים למחוזותינו מגלים אחרי זמן קצר את חיי הלילה ואת הביצה המקומית, הקשר הארגנטינאי נמצא אי שם בצפון עם הגיטרה הצמודה והספרים. יש כאלו שיקראו לעיר מהצפון פריפריה. אני מעדיף להציג אותה כעיר שפשוט מעניקה חמימות ושקט תעשייתי לקבוצה הנפלאה שמייצגת אותה.
 |
| סולארי. יש לו שקט בצפון, רחוק מהבלאגן התל אביבי (יוסי ציפקיס) |
|
| |
אם תשאלו אותי, זה לא צירוף מקרים שרן בן שמעון ממשיך לשמור על צניעות בכל מחזור מחדש. זה גם לא מקרי שסאלח חסארמה בן ה-38 ממשיך להוביל את ההגנה המקומית בעזרת השקט וניסיון האין-סופי. תוסיפו לכך את הקפטן הצעיר אדריאן רוצ'ט שממשיך לסחוף בכל שבוע את שאר הצעירים הנמרצים שבקבוצה ותקבלו מרקם נפלא שמרוכז רק בדבר אחד, כדורגל.
למי שהספיק לשכוח, קרית שמונה איבדה העונה את שני הכוכבים הגדולים שלה מהעונה שעברה כשמכרה את וויאם עמאשה למכבי חיפה ואת אלרואי כהן להפועל ת"א, מהלך שקרוב לוודאי היה ממוטט לגמרי קבוצות אחרות מליגת העל.
מעברם של עמאשה וכהן לא שבר את חניכיו של בן שמעון, בדיוק כמו שההרחקה השערורייתית של סולארי לא שברה אותם מול מכבי תל אביב. השקט והאווירה החמה שמקרין איזי שירצקי על קבוצתו הראו לנו בפעם המי יודע כמה העונה - האליפות בדרך לצפון ואם יורשה לי להוסיף, טוב שכך!
הכתוב הינו טור דעה