קול קורא: כחילה, גאידמק!

ימים לא פשוטים עוברים על אוהדי בית"ר ירושלים לאחרונה. נקודה אחת בלבד בארבעת המחזורים האחרונים ותבוסה כואבת מול היריבה מסכנין אמש (שני), הם רק ההתחלה עבור חניכיו הצעירים של נעים אם לא יתחילו "לתת את הדם" על המגרש.

אתמול כמדי ערב אני וחבריי התערבנו על תוצאת המשחק החם בדוחא. תוצאות רבות נזרקו באוויר, אך כששמעתי את אחד מחבריי צועק "0:3 סכנין!" חשבתי לעצמי שהשתבשה עליו דעתו. בסופו של יום כולנו יודעים איך הסתיים המשחק ומי לקח את הקופה, אך אף אחד לא יודע לאן בית"ר תמשיך בקצב הזה.

אני חייב להודות שכבר מגיל צעיר הייתה לי חיבה לבית"ר ולאו דווקא בגלל הכדורגל. המועדון הירושלמי תמיד סיפק לכולנו סיפורים מרתקים ואותנטיים גם מחוץ למגרש, קחו לדוגמא את אלי אוחנה שחזר לקבוצת נעוריו בליגה השניה ולקח עימה אליפות, את שחקן הנשמה אהוד כחילה שלמרות שלא גדל בקבוצה הקריב את כל רמ"ח איבריו עבורה ובכלל, פעם היה נדמה שכל שחקן שהגיע לטדי היה מוכן לעשות הכול כדי ללבוש את המדים השחורים צהובים.

אהוד כחילה. סמל המחוייבות במועדון הזה (אלעד ירקון)

אותה חיבה למועדון הירושלמי נעלמה כשעידן הכסף הגדול של גאידמק מחק כל חלקה טובה בטדי והפך את בית"ר לקבוצת מיליונרים ששמים בראש ובראשונה את כיסם וממונם. נכון, אותם "שכירי חרב" החזירו אומנם את התארים לבירה, אך אותה מחויבות והקרבה שכל כך הערכתי אצל הבית"רים נעלמה כלא הייתה.

עידן הכסף הגדול דעך לאט לאט ובפתיחת השנה חשבתי לעצמי שסוף סוף בית"ר הישנה והטובה תחזור. נכון שאין תקציב כמו ימים עברו וגם מגרש ביתי אין עדיין, אך לפחות יש שחקני בית צעירים ומאמן אימפולסיבי שייקח אותם קדימה. אך אחרי התבוסה אתמול בדוחא התברר לי שטעיתי טעות מרה.

אם פעם לא היה כסף בבית"ר אך הייתה נשמה והקרבה, לאחר מכן הגיע הכסף הגדול שהצליח לחפות על אותה נשמה שאבדה, כיום אין בבית"ר לא כסף ואחרי אתמול אני יכול להגיד בבטחה שגם לא נשמה.

ברוכיאן. דווקא הוא צריך לדעת מהי נשמה בית"רית (שי לוי)

שימו לב לבית"ר העונה - עם ממוצע גילאים 23, כשרוב הסגל מורכב משחקני בית, הייתי מצפה שעל הניסיון והיכולת שחסרה, יחפו המלחמה וההקרבה של החבר'ה הצעירים, אך ההיפך הוא הנכון. אם פעם כל שחקן בית צעיר היה עולה כדי לטרוף את הדשא ולהצדיק את מקומו בהרכב היום כל אחד עולה כדי להתפרסם ואולי לסדר לעצמו חוזה בבלגיה המפוארת.

קשה לי להאמין שבית"ר תגדל עוד אוחנה בזמן הקרוב ואני משער שאף אחד לא יקריב את עצמו כמו כחילה, אך אני בטוח שרק נחישות ומלחמה יחזירו את הבית"רים למסלול הנכון, אחרת הדרך למטה תלולה וקרובה מתמיד

הכתוב הינו טור דעה