שרת התרבות והספורט חטאה לפחות פעמיים, בפעם הראשונה, ונתחיל מן הקל אל הכבד, כשעטתה צעיף של בית”ר ירושלים והיא עם כל הכבוד שרה ולא סתם אוהדת, ובפעם השנייה כשהתראיינה והעלתה ביוזמתה את דבריה לפייסבוק מבלי לגנות ולהוקיע את מה שראה כל אזרח ואזרחית, קריאות גזעניות קשות שמעוררות בחילה וחלחלה במשחק בין בית”ר ירושלים לבני סכנין.
אז כבוד השרה מירי רגב, יקירתי, את צריכה להחליט, ונתחיל שוב מן הקל אל הכבד, האם את שרה שהממלכתיות והייצוגיות אינן חלק קרדינלי מתפקידך וששומה עלייך לייצג את הספורט הישראלי, אלא גם באובייקטיביות וניטרליות תוך הקפדה על ערכים ועל קידום הספורט ובעיקר, האם אכן את רוצה להוביל את המאבק הערכי למיגור המאבק נגד האלימות והגזענות בספורט בכלל ובכדורגל בפרט.
מה שקרה בטדי שוב עבר כל גבול. במקום להתמוגג מתצוגת כדורגל יפהפייה והפכפכה עם דרמה קסומה, ראינו קהל משתולל שאיננו בוחל בשום אמצעי דקלרטיבי (למזלנו!) כדי לשסות באחר ובשונה. תוך הטחת ביטויים וקללות שפוגעות בכבוד האדם, תוך עבירה בוטה על חוק הספורט באופן המכוער ביותר! להזכירכם, לא היו בטדי אוהדים מסכנין.
הנהלת בית”ר ירושלים הקדימה אפילו את שרת הספורט שלנו, כשמיהרה להודיע, ושאפו לאלי אוחנה, על סגירתו של היציע המזרחי הידוע לשמצה.
החברה הישראלית נגועה בלאו הכי באלימות מכל סוגיה. הספורט אמור להיות מחוץ לכך. צריך לומר ביושר וביושרה, מועדונים נאבקים בכל דרך כנגד התופעה המכוערת, הבזויה והמסוכנת הזו. בית הדין של ההתאחדות מטיל קנסות ועונשים בגין עבירות שכאלה, אך שומו שמיים ואולי אפילו רחמנא ליצלן, קולה של מי שעומדת בראש הפירמידה נודם!
זהו תפקידך, גברתי השרה, ואת יודעת שאני רוחש לך כבוד. זוהי חובתך וזוהי מחויבותך. אחרת, זוהי מעילה באמון של התפקיד.
אל לך לנסות ולגזור קופונים פוליטיים במגרשים האהובים שלנו, זה לא רק פופוליזם זול, זהו ניצול המעמד למען אתנן פוליטי עתידי. זוהי זילות התפקיד וזילות המשרה. מישהו צריך לקרוא את השרה לסדר, להחזירה לתלם ולדרוש ממנה שלא תנצל את מעמדה באופן ציני למען פירורים על חשבון ילדינו, בנינו ובעיקר הספורט הכל כך יקר שלנו.