סרייה אין

לא פשוט להיות להיות חובב הליגה האיטלקית בימים אלו. לא פעם ולא פעמיים ניצלתי את הבמה הזאת כדי להלל ולשבח את הסרייה A, הליגה שמייצגת את מדינת המגף. לצערי עונת המלפפונים הנוכחית הבהירה לי רשמית שמדינה זאת צריכה סנדלר ובדחיפות. ולא חברים אני לא מדבר על פרשת השחיתות האחרונה שהתפוצצה לפני היורו האחרון.

למי שלא זוכר גם בשנת 2006 התגלתה לה הקאלצ'יופולי הארורה ובכל זאת האיטלקים הצליחו להתגבר על הפרשה המביישת, לזכות באליפות העולם ובסופו של דבר גם לשקם את הליגה המקומית. נכון, אומנם במשך שנים נמשך שלטון היחיד של אינטר אך בשנתיים האחרונות המתח והתשוקה סוף כל סוף חזרו לסרייה כשיובנטוס, מילאן ואפילו נאפולי החזירו לנו את האמון בליגה הכל כך מרגשת.

אם בעבר, הבעיה המרכזית היתה השחיתות, כיום לצערי מדובר במשהו הרבה יותר חמור - רוב הקבוצות האיטלקיות פשוט לא מסוגלות לעמוד בתזרים המזומנים שהאוליגרכים והשייחים הביאו עימם לעולם הכדורגל. אם פעם כל שחקן צעיר ומבטיח חלם להגיע למדינת המגף כדי ללבוש את כותנת הפסים של הרוסונרי, הנראזורי והביאנקונרי כיום כולם חולמים על הכסף הגדול של נאסר אל חלאיפי בפאריס סן ז'רמן ושל משפחת מנסור במנצ'סטר סיטי.

נאסר אל חלאיפי. כולם רוצים טעימה מחשבון הבנק שלו (גיא בן זיו)

שימו לב חברים לכוכבים שנטשו את הספינה הטובעת - מילאן איבדה בין רגע את הכוכבים הגדולים זלאטן איברהימוביץ' וטיאגו סילבה לטובת השייחים מעיר האורות. אינטר שכבר מזמן ירדה מגדולתה ושיחררה בלת ברירה את לוסיו ופורלאן עלולה בקרוב מאוד לאבד גם את מייקון לריאל מדריד ולמאמנו לשעבר ז'וזה מוריניו ואפילו נאפולי שבשנים האחרונות הפכה להיות סיפור הסינדרלה של אירופה נכנעה לכסף הגדול ושיחררה את אחד מאבני היסוד אזיקייל לאבצי שחתם גם הוא בקבוצתם של לאונרדו ואנצ'לוטי.

אומנם מעברם של הסופרסטארים מדאיג מאוד אך דווקא הצעירים המקומיים שנוטשים את הקן ממחישים את המצב העגום של הליגה שעד לפני עשור היתה הטובה בעולם. שימו לב לשחקנים כמו פאביו בוריני בן ה-22 שעזב את רומא או למרקו וראטי מפסקארה שגם בו חושקות כל המעצמות הכלכליות החדשות. אם פעם שני היהלומים היו נשארים בחממה הביתית כיום הכסף הגדול מעוור את עיניהם וגורם להם לנטוש את איטליה.

לבאצי חוגג עם קבאני. מעניין כמה זמן אל מטאדור יישאר בנאפולי? (רויטרס)

אחרי שהצגתי בפניכם את הבעיות המדאיגות הניצבות בפניה של הליגה האהובה עליי הגיע הזמן לסיים בפסקה אופטימית. נכון שלסרייה אין את ברצלונה וריאל, אין לה גם את הכסף הגדול שמשמיד לאט לאט את הפריימיר ליג ואת הליגה הצרפתית אך כמו ביורו האחרון הדברים שיוליכו את האיטלקים כמו תמיד יהיו התשוקה והאהבה למשחק ואת זה ידידיי, כל המזומנים בעולם לא יצליחו לקנות.

הכתוב הינו טור דעה