יצא לי להסתובב אתמול (שלישי) באזור של אצטדיון ר"ג ולשמוע את אוהדי מכבי חיפה וגם ליד כאלה שסתם קנו כרטיס כדי להשתתף בחוויה, ולרגע יכולתי לחשוב שאולי מדובר במשחק זניח בין מכבי חיפה קבוצה מליגה ב' במסגרת השלב הראשון של גביע המדינה.
שמעתי אמירות כמו "היום זה יקרה, אין מצב שלא מנצחים את יובה", “הגיע הזמן שנבקיע" ואחרות נתנו את הרושם שמדובר במעצמה אירופית שוות כוחות ליובנטוס, ולא מכבי חיפה הצנועה.
נכון שהיא הקבוצה הכי טובה בישראל, אבל מי זו בדיוק ישראל? קצת שכחנו שהכדורגל שלנו נמצא בשפל והפערים מאירופה לא בדיוק הצטמצמו בשנים האחרונות.
 |
| ארבייטמן. הפערים מהכדורגל האירופי עדיין גדולים (אמיר לוי) |
|
שלא תבינו לא נכון, יש לי הרבה כבוד לחיפה ולדרך שמנחילים שם, עם שילוב הצעירים וכמובן הכדורגל ההתקפי שחרוט על דגלה בכל שנות קיומה, אבל אולי צריכים לשנות גישה בארץ, ולחשוב קצת יותר קרוב לאירופה.
לא לשאול אם נעלה למונדיאל או לליגת האלופות, כי אלו בסך הכל הישגים קצרי טווח. קצת יותר על מונחים של דרך, תשתית ושיטה, קצת פחות על הישג היסטורי של פעם בדור.
הרי מה ייחשב הישג משמעותי יותר, ומה יקדם את הכדורגל שלנו יותר? אם מכבי חיפה תטריף את המדינה עם העפלה סנסציונית לצ'מפיונס, או אם היא תעפיל פעם אחרי פעם, שכבר לא נתלהב מזה אפילו? זו תהיה תעודת הכבוד האמיתית לכדורגל הישראלי.
 |
| דייגו בתוך חבורה ירוקה. קשה לומר שמקומם בליגת האלופות (אמיר לוי) |
|
לא צריך להסתכל על קמפיין ליגת האלופות של מכבי חיפה כשישה משחקים של חיים ומוות מול אריות אירופה. לא צריך וזה לא נכון. כדאי להסתכל קצת מעבר, למשל, אם גם בשנה הבאה מכבי חיפה תוכל להגיע לליגת האלופות. ובשנה שאחריה, ובזו שאחריה.
כי רק מזה אפשר לבנות ציפיות ולחלום שיום אחד יהיה אפשר לשאוף לעלות מבית כזה, או להגיע למקום השלישי. מילא אם חיפה היתה עמוסה בכוכבים מוכחים שכבר עברו דבר או שניים בכדורגל, אבל אם רק ניזכר כמה חודשים אחורה, כשחיפה הוכתרה לאלופה, כולם דיברו עליה כאלופה האפורה ביותר מזה שנים, קבוצה בינונית שפשוט התבלטה מעל החולשה הכללית בליגה.
אני לא לגמרי מסכים עם זה, מאחר ובחיפה יש הרבה פוטנציאל, שיום אחד יכול להיות שווה צ'מפיונס כל עונה, אבל מצד שני קשה לומר שמקומם של הירוקים כבר עכשיו בליגת האלופות. בדיוק כמו שקשה לומר שהם עושים בושות למישהו. חייבים להבין שעצם ההעפלה היא בעיקר הודות לפלאטיני, אבל בכל מקרה מדובר בכבוד גדול.
 |
| פלאטיני. חיפה נהנתה משינוי השיטה (רויטרס) |
|
מפה כל נקודה היא בונוס, בוודאי בבית הקשה שהאלופה קיבלה. אם חיפה היתה חוטפת שישייה בכל משחק, גם אני הייתי מתבייש, אבל על מה כולם מתרעמים? שחיפה הפסידה לבורדו ובאיירן ויובה? אוי לבושה, באמת.
רבע הגמר של הפועל ת"א ב-2002 והתוצאות הנפלאות של חיפה בצ'מפיונס ב-2003, אלו הבלחות של פעם בדור, כשהכל מסתדר והולך פשוט מושלם. לא נמאס לנו כל פעם להתפלל לנסים הללו? אני יודע שלי כן.