להתחיל לעבוד כבר היום

אם יש משהו שהמשלחת הישראלית שנסעה לדנמרק לפסטיבל בחירת ריו דה ז'נרו כעיר המארחת את אולימפיאדת 2016 צריכה לחזור איתה, זה תוכנית עבודה מגובשת.

האולימפיאדה הקודמת בסין היתה כישלון בכל הנוגע לעמידה ביעדים ואל תגידו לנו אחרת. ציפינו ליכולת טובה יותר של אריק זאבי בג'ודו, של אנדי רם, יוני ארליך ושחר פאר בטניס, של גידי קליגר ואודי גל בשייט, של דלילה חתואל בסייף (ולא מתקבל התירוץ שהיא היתה פצועה) או של אלכס אברבוך באתלטיקה קלה.

התאכזבנו, התבשלנו עם זה ועכשיו צריך להסיק את המסקנות. זה לא שלא ידענו שאלומפיאדה תהיה ב-2016 אבל אולי ההתעסקות בזה בימים האחרונים יכולה וצריכה להפיל אצל מישהו את האסימון.

אריק זאבי. צריך להתחיל לעבוד עם הדור הבא (מיכה בננו)

עכשיו הזמן להתחיל לעבוד על המשלחת. מהיום צריך להתחיל לעבוד על ספונסרים וגיוס כספים, מהיום צריך לסמן מטרות ולהציב יעדים.

הספורטאים הגדולים של היום, אותם אלה שהוזכרו כאן קודם, צריכים להתחיל לעבוד עם הדור הצעיר ולהכין אותו למשימה הגדולה.

אני בטוח שבוועד האולימפי יכולים לסמן היום את הספורטאים שיגיעו לאולימפיאדה ב-2016 ומה אנחנו רוצים מהם. ובעצם, מה אנחנו רוצים מהם? התמודדות בכבוד, ומדליה כמובן.

שחר צוברי. כמו טוב התמונה הזאת עשתה לנו (GettyImages)

אסור לנו לתת ל"הישגי" בייג'ין לחזור על עצמן, ויסלח לי שחר צוברי שהציל את הכבוד של המשלחת. צוברי גם היום, אחרי שזכה באליפות אירופה מתקשה לקבל את הסיוע הדרוש לו וצריך לרדוף אחרי ספונסרים כדי לממן נסיעה לאיזה תחרות.

בכל אולימפיאדה מאז ברצלונה 1992, חזרה המשלחת שלנו עם מדליה אחת לפחות, אבל אף פעם לא הצלחנו לשבור את מחסום שתי המדליות למשלחת. תמיד היה חסר לנו עוד משהו.

הבנות מההתעמלות האומנותית כמעט נגעו במדליה אבל הגיעו לגמר אולימפי, שזה הישג נפלא ושתי השייטות ורד בוסקילה וניקה קורניצקי הגיעו למקום הרביעי בדגם 470. אגב, בדצמבר האחרון נשברה בוסקילה והודיעה על הפסקת פעילות.

קורניצקי ובוסקילה. היו רחוקות ממדליה אולימפית רק מקום אחד (GettyImages)

אסור שדברים כאלה יקרו. זה לא שהגרמנים, אמריקנים, איטלקים ושאר ספורטאי העולם יותר טובים מאיתנו. אתם יודעים מה, אולי הם כן, אבל אסור שפערי הרמות יהיו כל כך גדולים. להם יש תנאים יותר טובים לאימונים. גם אנחנו צריכים להעניק את התנאים האלה או דומים להם פחות או יותר כדי להצליח.

הצלחה באולימפיאדה זה התרוממות רוח עבור הישראלים. הרמת מורל ותחושת גאווה שגם מי שלא אוהד ספורט או לא מבין את החוקים של הקליעה מרגיש. הדגל הלאומי המתנוסס עם הפודיום ליד ספורטאי ישראלי עם המדליה על החזה זה משהו שאנחנו רוצים.

מוזיאון החוויה האולימפית. להגדיל את כמות הספורטאים שיככבו בו (אלעד ירקון)

כוונו את כל המטרות והיעדים מעכשיו. שימו את כל הכוח כבר היום, כדי שכולנו נוכל לחייך כבר מחר.