קשה להאמין שרוב חובבי הכדורגל ברחבי העולם יזהו את התאריך היום כתאריך מיוחד, בבירת איטליה, רומא, לעומת זאת, חוגגים את ה-28/3 כאילו אין מחר. למה אתם שואלים? בדיוק היום לפני 20 שנה, עלה לראשונה נער צעיר העונה לשם פרנצ'סקו טוטי לקבוצת הבוגרים ולבש לראשונה את מדי הג'יאלורוסי.
אומנם הנער בן ה-16 לא השאיר את חותמו באותו משחק מול ברשיה, אך לאחר שני עשורים בדיוק, אפשר להצהיר בקולי קולות - פרנצ'סקו טוטי הפך לקיסר האמיתי של עולם הכדורגל. נכון, אומנם היום ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו ממשיכים לגנוב את מרבית הכותרות והמחמאות בעקבות קרב הטיטאנים הבלתי נגמר ביניהם, אך עם כל הכבוד לפרעוש ויריבו הפורטוגלי, שניהם יכולים ללמוד הרבה מאוד מאגדת הכדורגל הרומאית.
נכון שאל קפיטנו, שיאן שערי רומא עם 226 כיבושים, זכה בשלושה גביעים, באליפות איטליה וכמובן באליפות העולם, אך גדולתו נמדדת לא בגלל בקריירה המפוארת ולא בגלל התארים הרבים, אלא בגלל תכונה אחת שכבר מזמן נשכחה במחוזותינו - נאמנות. בימים בהם הכסף הגדול של האוליגרכים והשייחים קונה כמעט כל דבר שזז, יחידי סגולה כמו הקיסר הם בהחלט זן נדיר שהולך ונעלם.
|
איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש הזה (רויטרס) |
|
|
נכון, אף אחד לא יכול לערער על נאמנותם של שחקנים כמו צ'אבי, אנדרס אינייסטה וקרלס פויול מברצלונה וקשה להאמין שמישהו יעז לפקפק בלואליות של ראיין גיגס ופול סקולס מהשדים האדומים אך להבדיל מאלו שכמעט בכל מהלך הקריירה התענגו על הקצפת של אירופה, טוטי נשאר כל חייו בקבוצה בינונית פלוס שזכתה באליפות אחת בלבד בשלושים השנה האחרונות.
אם פעם המועדונים הגדולים ידעו לתת כבוד לסמלים האדירים, בשנים האחרונות אגדות כדורגל כמו אלסנדרו דל פיירו מיובנטוס וראול מריאל מדריד נזרקו בבושת פנים ולא קיבלו את הכבוד המינימלי של לסיים את הקריירה המפוארת בקבוצתם האהובה. תוסיפו לכך את העובדה שהיום כמעט כל שחקן שקורע זוג נעליים מיד מחפש את הכסף הגדול ואת הפרסום ותקבלו את עולם הכדורגל החדש - עולם שבו המזומנים והתהילה תמיד יגברו על הנאמנות לסמל ולקהל.
בעולם חומרני שכזה אנו צריכים להסתכל בגאווה על הקיסר הרומאי שהיום חוגג 20 שנות נאמנות לקבוצת נעוריו, להסתכל ופשוט להודות שקיימים עוד שחקנים מסוגו.
|
שתי אגדות דשא שלא זכו לחגוג 20 בקבוצתם (רויטרס) |
|
|
הכתוב הינו טור דעה