אחרי מחנה אימונים באוסטריה, הפועל תל אביב הולכת למבחן הראשון שלה העונה, בגביע אירופה מול גטבורג השבדית, וזה הרבה יותר מעוד משחק.
מדובר במשחק ראשון מול יריבה חזקה שאולי היתרון הראשון והמרכזי שלה נעוץ בעובדה שהם נמצאים כבר בעיצומה של הליגה המקומית וסביר להניח שהכושר בו נמצאים השחקנים לבטח יותר טוב מזה של הפועל.
הפועל תל אביב עברה מספר שינויים במהלך הפגרה האחרונה. אין בלם רציני במרכז השדה, בן דיין וזנדברג עדיין לא שיחקו מספיק עם השאר, אבל העובדה שהשלד נשאר אותו שלד וקו החשיבה של המאמן ועוזרו נותר כשהיה, זה עשוי לעזור במקרה הצורך.
כך או כך, המטרה הראשונית של האדומים צריכה להיות העברת ההכרעה הביתה, לבלומפילד. זה יכול מאוד לעזור לקראת פתיחת הליגה, ומעבר של השבדים לשלב הבא ייתן לקבוצה דחיפה אדירה לקראת המחזור הראשון, שגם שם לא מצפה להפועל יריבה שתיתן לה ללקק דבש.
אם יש מה שמשח אותי במיוחד זה העובדה שוינסנט אניימה יפתח בשער. נכון שכואב לי ששוער ברמה הזאת לא הצליח למצוא לעצמו קבוצה גדולה באירופה, אבל בעיניים של אוהד, אין דבר יותר טוב מזה.
 |
| וינסנט אניימה. יפתח בשער (רועי גלדסטון) |
|
לאדומים יש מסורת באירופה ולא מדובר רק על המסע החלומי, אי שם בתחילת שנות ה-2000. המסע ההוא היה בגדר חלום שכל אוהד ייקח אותו עוד שנים ארוכות. צ'לסי הגדולה, לוקומטיב מוסקבה בימים טובים מאלה של היום, פארמה ומילאן חשו את נחת זרועה של החבורה הלוחמת.
אחר כך היו אלה חטאפה ועוד לפני כאן גם פריז סאן ז'רמן הצרפתית ושתי הופעות בשלב הבתים, (שלב שהגיע אחרי שלבי הנוק-אאוט שהיו מקובלים) הפכו את הפועל לקבוצה מוכרת באירופה. את המסורת הזאת צריך להמשיך.
הדילמה הגדולה שקיימת אצל כל אוהד, היא עניין אירופה. האם להתקדם ולחגוג משחק אחרי משחק, מה שעשוי לבוא במידה מסויימת על חשבון הליגה, או לשמור על מה שאוהדים לקרוא אצלנו: "הלחם והחמאה".
אני בטוח שגוטמן, אבוקסיס וחבר ההנהלה, עשו ועושים הכל כדי שהאוהדים יצליחו לחייך ולשמוח בסיום כל משחק, ולא משנה באיזה מסגרת. הרי אחרי הכל, גם בליגה יש להפועל מסורת מכובדת במיוחד.
הכתוב הינו טור דעה