קודם כל אני רוצה לפתוח בברכות חמות למכבי חיפה ולכדורגל הישראלי על ההעפלה לליגת האלופות. אין ספק שדבר כזה יכול לעשות רק טוב לכל חובב כדורגל אמיתי.
אבל לפני שנתחיל לפנטז על מסי בדשא של רמת גן או לראות בדמיון את רונאלדו לא מצליח בדאבל פס עם קאקה כי גולסה הפריע להם, אני רוצה רוצה לחזור רגע אחד לחגיגה של אתמול בערב ולשאול את השאלה המתבקשת: איפה שלומי ארבייטמן?
איך יכול להיות שהחלוץ שמצוי בכושר טוב, אולי בימים הכי טובים שלו בקריירה לא מקבל בכלל את הדקות שלו על הדשא? איך המאמן, אותו מאמן שיכול היה להרגיש במבוכה בשבת האחרונה אם ארבייטמן לא היה כובש מול עכו, לא מוצא לנכון להכניס אותו?
 |
| חיפה חוגגת עליה לצ´מפיונס. לגול של ארבייטמן יש חלק גדול בזה (תומר גבאי) |
|
עם כל הכבוד שיש לי לכל שחקני מכבי חיפה ולהיישג הנפלא שלהם, לא היה קורה כלום אם רפאלוב או בוקולי היו יושבים על הספסל ולא נכנסים. המאמנים הם אלה שהמציאו את המשפט: "מי שטוב משחק". אלישע לא עשה את זה.
יכול להיות שהמאמן החיפני רצה להחזיר לעניינים את אחד הקשרים שלו שלא מצליחים לפגוע וזה לגיטימי ובסדר גמור, אבל אסור שזה יבוא על חשבון מישהו שנמצא בתקופה טובה.
אני לא יודע מה עבר לשלומי ארבייטמן בראש אתמול בלילה אבל אני כמעט בטוח שהוא לא הצליח להירדם ובעיקר מעצבים, ואתם יודעים מה? הוא גם צודק. מה הוא אמור לחשוב? שחקן שנכנס למשחק באוסטריה כמחליף ומסדר גול נפלא שמקרב את הקבוצה שלו לליגה הטובה בעולם, אפילו לא בין ה-14 הכי טובים?
 |
| אלישע לוי וקייסי. היה מקום לארבייטמן על הדשא (תומר גבאי) |
|
נכון שבימים כאלה הביקורת יכולה להישמע לא רלוונטית לאור ההישג הגדול, אבל צריך לעצור רגע ולרדת לסוף דעתי כדי להבין אותי.
שחקן שנכנס כמחליף כעבור ארבעה ימים במשחק ליגה מהסוג שהקבוצה שלו צריכה לנצח ללא כל בעיה וכובש בדקות הסיום שער ניצחון אמור להיות "ספורטאי" ולהמשיך לתמוך בחברים שלו מבחוץ? למה?
לשלומי ארבייטמן הייתי רוצה להגיד שאסור לו להוריד את הראש. הוא חייב להמשיך לעבוד קשה, לא להישבר (למרות שזה מאוד קל ברגעים האלה) ולהמשיך לתת את הכל. בקצב הזה, יבוא יום ואלישע יישבר ולא תהיה לו ברירה. או לשחק עם שני חלוצים או לוותר על מישהו אחר.
אתה נכנס לתקופה הכי טובה בקריירה, למשחקים הכי גדולים, לבמה הכי גדולה מול השחקנים הכי טובים בעולם. אל תוותר על זה, אל תישבר. תהיה חזק.
הכתוב הינו טור דעה