מכבי חיפה עשתה את העבודה. הירוקים שיחקו בצורה מושלמת והפכו את משחק הגומלין ללא רלוונטי ולשעשוע נטו בו אפשר לתת לשלב שוב את הצעירים המוכשרים של המועדון.
הירוקים היו צריכים לנצח, ניצחו ויעשו את העבודה גם בגומלין לקראת השלב הבא, אבל אני מעדיף להתעכב לא רק על הניצחון, אלא גם על שאר הדברים.
נתחיל עם הזרים. שני השחקנים החדשים שהביא אלישע לוי לקבוצה נראים טוב ועושה הרושם שהמאמן פגע איתם. לא הייתי רוצה לקפוץ מהר למסקנות כי בכל זאת מדובר במשחק ראשון ועוד במסגרת אירופית, אבל על פניו נראה כי הבחירה היתה נכונה.
 |
| ליאור רפאלוב חוגג את השער הראשון של חיפה (אמיר לוי) |
|
לטשיירה לא היתה הרבה עבודה, אבל את המעט שהיה לו הוא עשה על הצד הטוב ביותר, וגם דבאלשוולי עוד יתחדד ויישתפר.
ברור שיהיה מי שיבוא ויגיד כי מדובר ביריבה לא ראויה מהדרג הנמוך, אבל אין לי ספק, וגם אם זה לא הכי פוליטיקלי קורקט להגיד, אני בספק אם למרות מה שראינו, כל קבוצות ליגת העל עוברות את הקבוצה הזאת. ויריבות כאלה יהיו למכבי חיפה גם במהלך השנה.
הדבר השני והיותר חשוב הוא שכולנו צריכים להחזיק אצבעות למכבי חיפה שתצליח באירופה. כשרמת הכדורגל שלנו כל כך נמוכה, שהמוצר הנמכר הוא לא מהמשובחים שיש, הברקות של הצלחות אירופיות יכולות לחמם לכולנו את הלב, גם לאלה שלא אוהדים את הירוקים.
 |
| ג´ון קולמה מוביל את חיפה לניצחון ראשון (עמית מצפה) |
|
תנסו לדמיין איזה עניין יוכל הכדורגל הישראלי לייצר אם תהיה נציגה ישראלית בליגת האלופות. יתחילו להעריך אותנו יותר, קבוצות גדולות יגיעו לישראל ואולי גם זרים טובים יותר.
באופן טבעי ואולי אפילו מבלי לחשוב, כל שחקן ישראלי יצליח להוציא מעצמו יותר. סוג של משהו שקיים בתת מודע, ברצון להוכיח.
ונכונים הדברים גם לגבי מכבי נתניה, הפועל תל אביב ובני יהודה שיכולות לחמם לנו את החורף במשחקים בעלי עניין אמיתי.
הכתוב הינו טור דעה