זה הבדל הרמות

מכבי חיפה הוכיחה הערב (שלישי) שלמרות ההפסד 3:0 מול באיירן מינכן, היא בהחלט לא השפילה את הכדורגל הישראלי.

צריך לזכור שאחרי הכל, על הדשא של ר"ג רצו שחקנים כמו רובן, ריברי, גומז, שוויינשטייגר ושאר החברים, הירוקים שלנו, שבפעם הראשונה העונה באירופה הגיעו כאנדרדוג החזירו את אלפי האוהדים הביתה לא בתחושה רעה.

הירוקים לא יכולים לשחק כשווים מול שווים מול החבורה הנפלאה של ואן חאל, ולטעמי הם עבדו נכון, סגרו טוב, וגם אם תקפו מעט, הם עברו את המשוכה הראשונה. אמנם בלי נקודות, אבל עם הרבה סימפטיה.

גולסה מוסר לקטן. ברגעים מסויימים הוא היה טוב (עמית מצפה)

אין מה להשוות בין שתי הקבוצות, אין מה להשוות בין שני הסגלים, אין מה להשוות בין התקציבים אבל כמו שאומרת הקלישאה, על הדשא רצים 11 שחקנים.

על הנייר התוצאה לא מפתיעה. באיירן יותר טובה מחיפה, יותר מנוסה והמטרות של שתי הקבוצות שונות, ובכל זאת, תענוג היה לראות את איל גולסה ברגעים מסויימים לא מבוהל, מחלק כדורים ועושה את העבודה על הצד הטוב ביותר.

היה מרגש לראות את סגנית האלופה הגרמנית באצטדיון רמת גן אבל היה מרגש יותר לראות את הירוקים מישראל. לכאורה על דשא שהם מכירים זה היה נראה אירופי לכל דבר. קצת קשה להסביר במילים אבל אני בטוח שאתם מבנים על מה אני מדבר.

אוהדי מכבי חיפה. עשו את האווירה ברמת גן (תומר גבאי)

האווירה המדהימה שיצרו אוהדי מכבי חיפה ברמת גן ראויה בהחלט להערכה גדולה. זה מוכיח שיש לירוקים אוהדים בכל רחבי הארץ, וגם אם לא כל ה-40 אלף שהגיעו הם אוהדי מכבי חיפה באמת, את האווירה שהם יצרו שם יהיה קשה לקחת מחיפה, גם אחרי המשחק מול הגרמנים.

בכלל, העובדה שאלישע לוי שלח למערכה שחקנים צעירים וחסרי ניסיון כדוגמת גולסה וגאדיר, שלשניהם ביחד אין את אותה כמות הופעות בליגה כמו שיש לרובן באירופה אולי היתה בעוכרה של חיפה, אבל ההתחשלות הזאת, הניסיון שצברו אחרי 90 דקות "צ'מפיוניות", הזרעים שנשתלו ברמת גן, עוד ייתנו פירות בקרית אליעזר בעתיד.

הכתוב הינו טור דעה