כדורגל אפריקני אף פעם לא היה פופולרי במחוזותינו. בכל זאת, ליגות ברמה גבוהה אין שם וגם הנבחרות, למרות הקהלים הססגוניים והכדורגל האטרקטיבי, לא הגיעו להישגים מרשימים ברוב טורנירי גביע העולם.
אך לפחות בגזרת הנבחרות נראה כי השינוי בדרך, לאחר זכייתה של גאנה במונדיאליטו, בצירוף הישגים נאים אחרים של האומות האפריקניות בשנים האחרונות.
לפני שנתיים זכתה ניגריה בגביע העולם עד גיל 17 (גאנה הגיעה עד חצי הגמר), ובאולימפיאדה לפני שנה הגיעו הניגרים עד הגמר, לפני שהפסידו לארגנטינה.
הישגים אלו מהווים תפאורה אידיאלית לחגיגה הגדולה של היבשת השחורה, גביע העולם בדרום אפריקה 2010. עצם העובדה שדרום אפריקה זכתה לארח את הטורניר השני הכי פופולרי בספורט העולמי, והפכה בכך למדינה הראשונה ביבשת שעושה זאת, מעיד על המאמצים שעושים בפיפ"א על מנת לקדם את הכדורגל באפריקה.
|
שחקני גאנה חוגגים את הזכיה במונדיאליטו. פוטנציאל גדול לדורות הבאים (רויטרס) |
|
זו אמנם קלישאה חבוטה, אך כדורגל באמת צריך לשמש כמפלט לעניים, להרחיק את הנוער מהרחובות והאלימות, ואם על הדרך גם אפשר לשמח את העם עם הישגים ספורטיביים כמו אתמול, מה טוב.
אם הדורות הצעירים של גאנה וניגריה יממשו את הפוטנציאל שלהן, שתי המדינות יכולות להיות אופטימיות מאוד לקראת העתיד. גאנה הבטיחה את מקומה במונדיאל 2010, ניגריה במצב קצת פחות טוב אבל גם אם לא תעלה הפעם, במונדיאלים הבאים ב-2014 ו-2018 היא תדבר חזק.
|
סנגל. לא רחוק היום בו נראה נבחרות אפריקניות עוברות את ההישג (רויטרס) |
|
לאורך ההיסטוריה הגיעו נבחרות אפריקניות פעמיים לרבע גמר המונדיאל. קמרון של רוז'ה מילה האגדי עשתה זאת ב-1990, וסנגל עשתה סנסציה ב-2002 עם ניצחונות על צרפת ושבדיה. אפשר בהחלט להמר על שבירת השיא בעשור הקרוב.
אם כבר הולכים בכיוון המבורך הזה ומפתחים את הספורט בעולם השלישי, יעשה נכון הוועד האולימפי הבינלאומי אם ימשיך את הקו הנוכחי, אחרי שעשה זאת עם ריו דה ז'נירו, ויעניק את אירוח אולימפיאדת 2020 לאומה אפריקנית, ובכך יטביע את החותם הרשמי על עלייתו לגדולה של הספורט האפריקני.
הכתוב הינו טור דעה.