ירושלים ניצחה בזכות ריבאונד ההתקפה

הפועל ירושלים מצליחה שוב לאזן סדרה. שוב הזיכרונות מהסדרה המדהימה נגד הפועל תל אביב עולים. האם אפשר גם נגד מכבי לנצח במנורה? בירושלים מאמינים שאפשר לנצח גם בחוץ. האליפות פתוחה, הכל אפשרי. טבעות האליפות מחכות לחלוקה – ללא פייבוריטית (כפי שראינו גם בסדרת חצי הגמר ירושלים – הפועל תל אביב). פרק שלישי לפנינו.

ירושלים מראה חוסן מנטלי יוצא דופן, ושוב לא נותנת למכבי לחגוג אצלה בבית. יתרון הביתיות הופך כרגע לחסר חשיבות. מה לא היה לנו במשחק: שליטה מוחלטת של מכבי במחצית הראשונה – שמסתיימת רק ב-35:30. ככה זה כשלא לוקחים ריבאונד בהגנה.

למרות אחוזי קליעה רעים מאוד של ירושלים משלוש (6-35, 17.1%) וגם מהעונשין (19-33, 57.6%), שליטה מוחלטת בריבאונד התקפה (28-12) היא זו שהשוותה את הסדרה. בכל פסק זמן חשוב בכדורסל חייבת להיות אופציה שנייה לכל מהלך. יונתן אלון הבין שכולם ינסו לעצור את הארפר, ובמכבי – קטש והשחקנים שכחו את סמית’ מתחת לסל. פסק זמן יצירתי ומנצח של אלון, ללא תגובה נכונה של קטש.

עודד קטש (אורן בן חקון)

הפעם לעודד לא היה את המזל של המשחק הקודם, שבו ג׳יימי קלארק יצא בחמש עבירות והשאיר לבלאט לקלוע שלשה מנצחת. בקרב המאמנים – הערב ידו של יונצ׳וק הייתה על העליונה.

1. ריבאונד התקפה:

הסיבה שירושלים ניצחה את המשחק, למרות שליטה מדומה של מכבי, נבעה מכך שכל כדור חוזר של ירושלים בהתקפה הפך לעוד פוזשן. כמות הזריקות של ירושלים במשחק – 84, לעומת 68 ניסיונות של מכבי.

כשאתה זורק יותר – אתה ברוב המקרים מנצח. אבל במשחק המשוגע הזה, הסטטיסטיקות באות פחות לידי ביטוי. החשיבות של ריבאונד התקפה בכדורסל היא קריטית, ואין ספק שמכבי תיתן לזה חשיבות מכרעת בתוכנית המשחק עד המשחק השלישי והמכריע.

שחקני מכבי תל אביב בסיום (רועי כפיר)

2. MVP משותף: סמית’ והארפר

שני השחקנים להם חייבת ירושלים את הניצחון, והם הסיבה ששוב נוסעים להיכל מנורה כדי לנסות לחזור הביתה עם צלחת אליפות. סמית’ עם סל שוויון משמעותי לפני ההארכה – 8 מ-12 מהשדה (66.7%) ושבעה ריבאונדים בהתקפה. הארפר שוב הגיע לדקות האחרונות. אין ספק ששחקן העונה ביורוקאפ ושחקן העונה בליגה שלנו ממשיך לספק את הסחורה.

אחוזים בינוניים בכל טווחי הקליעה:
2 נק' – 5 מ-8
3 נק' – 5 מ-13
עונשין – 3 מ-9

הוא ממשיך להיות סוחט עבירות (7), מצטיין, וקולע סלים מנצחים – כל פעם מחדש.

3. אי של יציבות – יוקובאיטיס

משחק מרשים של יוקובאיטיס לא הספיק הערב למכבי. ההתקדמות שלו במהלך העונה הגיעה לרגעי השיא שלה, למרות יום קליעה רע משלוש נקודות (1 מ-6). היום הוא המנהיג הבלתי מעורער של מכבי על המגרש. הקליעה אחרי הקפצה וקריאת המצבים שלו בכל שלב של המשחק – גם בהגנה (חטיפה מסמית) – הופכים אותו לבורג משמעותי גם ביורוליג בעונה הבאה.

ג'ארד הארפר ויוקובאיטיס (רועי כפיר)

4. משחק 3 – משחק האליפות ביום ראשון

השאלות:

1 – מי מהמאמנים ישלוף שפן מנצח?

2 – האם הקהל של מכבי בהיכל מנורה יעשה שוב את העבודה ויהפוך את ההיכל הצהוב למבצר מנצח? (ברוב הפעמים, במשחקים מסוג כזה, לקבוצה הביתית יש יתרון)

3 – האם ירושלים תוכל לחזור על מה שעשתה מול הפועל תל אביב בחצי הגמר?

"השפיץ של הנעל" – הדברים הקטנים שמנצחים משחקים גדולים:

- ריכוז

- הפן המנטלי

- קבלת החלטות

- מתח ולחץ

(בכדורסל – הרבה פעמים מתח מביא להתעלות של שחקנים ומאמנים, לעומת לחץ שיכול לגרום לחוסר שקט ובעיות תפקוד)

שחקני הפועל ירושלים חוגגים בסיום (רדאד ג'בארה)

5. מילה טובה

לאורך כל סדרות חצי הגמר והגמר אנחנו עדים למשחקי כדורסל שמוסיפים הרבה כבוד לענף:

- התנהגות השחקנים והמאמנים

- התנהגות הקהל (אולמות מלאים ואי אפשר להשיג כרטיס)

אני מקווה שגם המשחק המכריע יהיה כזה – מותח, איכותי וצמוד עד הסוף. אנחנו עוברים ימים קשים מאוד – מלחמה ארוכה. חטופים, חללים, ומשפחות יקרות שאיבדו את היקר מכל. זה הרגע להודות לאלה שבזכותם אנחנו נהנים מכדורסל, ולאחל איחולי החלמה לפצועים. וכמובן – להחזיר את כולם הביתה. זה הניצחון האמיתי.