אבירם ברוכיאן הוא אחד השחקנים היותר טובים שצמחו כאן. מדובר באמת בקשר איכותי שיכול להיות העוגן של נבחרת ישראל בשנים הקרובות ובורג מרכזי בקבוצה שלו, בין אם זה יהיה בארץ בבית"ר ירושלים או בכל קבוצה אחרת בחו"ל.
אז למה זה לא קורה? ברוכיאן שהתראיין לא מזמן בתוכנית הספורט של 103FM הודה כי כבר תקופה "הוא מרמה" ומרגיש שאינו יכול לתרום לקבוצה שלו כמו שהוא מצפה מעצמו וכמו שמצפים ממנו.
"אני סוחב את זה שנה וארבעה חודשים וזה לא עובר. כשאני בועט בימין אז השמאל לא תומכת והרגל נופלת. במשחק אני מרגיש כאב. אני משחק חצי בהליכה כי זה רק כאבים" כך הוא אמר, והגיע הזמן לעצור את הדבר הזה.
|
ברוכיאן. עכשיו הוא גם לא יכול לעזור לנבחרת (אמיר לוי) |
|
אני מבין שברוכיאן חשוב לבית"ר ושבית"ר חשובה לברוכיאן אבל בדרך הזאת הנזק הוא הדדי ויכול להיות במקרה הרע של הסיפור גם בלתי הפיך. אם ברוכיאן רוצה לשחק באירופה, ואני אמין שהוא רוצה, הוא חייב לקבל החלטה.
אין מנוס מטיפול עומק שורשי בברך של הקשר המוכשר. ברוכיאן חייב לעבור ניתוח בו ינקו לו את כל הדלקות בברך ורק אחרי שיחלים לגמרי לחזור לשחק, ייקח כמה זמן שייקח. אין ברירה.
שלושה שבועות של מנוחה וטיפולים יכולים לעזור לקשר, אבל יכולים גם לא ואז גם התבזבזו להם שלושה שבועות מיותרים וגם הבעיה לא נפתרה.
|
ברוכיאן. הגיע הזמן שיפסיק ל"שחק בהליכה" (אמיר לוי) |
|
אסור שברוכיאן יהיה מאותם שחקנים שיגידו עליהם בעוד עשר שנים שהיה לו פוטנציאל והוא לא מימש אותו. שהוא עוד אחד מאלה שתלו בהם הרבה תקוות והפכו בסופו של דבר לשחקנים מבוזבזים.
ברוכיאן צריך לצאת לניתוח מהיר כדי לחזור בעוד חודשיים שחקן אחר. גם שחקנים גדולים באירופה עוצריך לרגע בצד, עוברים ניתוחים וחוזרים חזקים יותר. גם ברוכיאן יכול וצריך לעשות את זה.
הכתוב הינו טור דעה