גם היום, אי אפשר להאשים את ארקדי גאידמק בשום דבר שקורה לבית"ר. להיפך. האיש שהזרים עשרות מליוני דולרים לקבוצה, החזיר אותה לטופ אחרי שנים יבשות, לא מקבל אפילו גרם אחד של פידבק בחזרה.
למרות המצב הקשה אליו נקלעה הקבוצה, כשאנשים רק רצו קצת פרסומת על גבו של הבוס בתירוץ של רצון לקנות את הקבוצה לא עשו זאת והכי קל היה לגאידמק לוותר על הקבוצה, לזרוק הכל וללכת הביתה.
אבל הוא לא עשה את זה. הוא החליט שחרף כל הבעיות הוא יישאר הבוס ויעזור לקבוצה בשני תנאים לכאורה פשוטים. גם את זה לא הצליחו לסדר לו.
 |
| ארקדי גאידמק. פעם אחת הוא ביקש משהו מבית"ר וקיבל תשובה שלילית (גיא בן זיו) |
|
לתת לקבוצה להתאמן בבית וגן זה לא משהו שהיה צריך לקחת יותר משלוש דקות. כל האנשים שנהנו מטוב ליבו של הבוס לא היו מוכנים לנקוף אצבע כדי לעזור לו. ולמה בעצם? אין תשובה.
כל השחקנים שישבו על משכורות עתק שכל אחד מאיתנו רק יכול לחלום עליהם עשו טובה ברצון שלהם לקצץ ולהקל על הקבוצה וגם זה לא כולם. לא פלא שזה כנראה הוציא לו את החשק.
אנשים כמו ארקדי גאידמק חסרים לכדורגל שלנו. מי עוד יבוא ויבנה באמת קבוצה שראויה לליגת האלופות? נכון שבית"ר לא הצליחה להגיע ליעד הזה, אבל גאידמק לא החסיר מאף אחד שום דבר.
השחקנים, שלא עמדו במשימה הזאת היו צריכים לעשות חשבון נפש, להוריד את הראש, להגיד יפה תודה ולהסכים לכל מה שהבוס מבקש, בדיוק כמו שהוא הסכים לכל הדרישות שלהם. והיו להם דרישות.
 |
| בית"ר ירושלים חוגגת. עוד יתגעגעו לארקדי (גיא בן זיו) |
|
לא ברור איך בית"ר תראה בעונה הבאה, אבל היא בטוח לא תראה כמו בשלוש השנים האחרונות. ארקדי גאידמק עשה את הכל בשביל שיהיה להם הכי טוב, ועד כמה שזה נשמע בלתי נתפס האיש החליט לעזור. בכל זאת.
זה אולי המזל הכי גדול של בית"ר. שלארקדי יש לב. לב ענק.
הכתוב הינו טור דעה