"אנחנו רוצים להראות את עצמנו לעולם", אמר בוביסטה לפני המשחק מול ספרד. מאמן כף ורדה לא דיבר רק על כדורגל, אלא על המדינה כולה. כי הרי רבים מאוד כלל לא שמעו על קבוצת האיים הזו שנמצאת אי שם באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטרים מסנגל. יש שם קצת יותר מחצי מיליון תושבים, את העצמאות מפורטוגל הם קיבלו ב-1975, והרבה פרסום לא היה להם.
פתיחה קשה: ספרד וכף ורדה נפרדות בתיקומבחינתם, העפלה סנסציונית למונדיאל, שהושגה על חשבון קמרון הגדולה במוקדמות, היא הרבה מעבר להתגשמות של חלום. אתמול זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה בה העולם דיבר על כף ורדה. או אולי קייפ ורדה? או קאבו ורדה? עדיין אין קונצנזוס כיצד צריך לקרוא לרפובליקה הזו בעברית.
מעטים מאוד האמינו שיש להם סיכוי מול אלופת אירופה במשחק הפתיחה, אבל הם החליטו לתת פייט אמיתי. הם תסכלו את הספרדים, הפעילו עליהם לחץ בלתי פוסק, הגבילו אותם למספר הזדמנויות מצומצם, ואת האיומים שהיו על השער הצליח השוער בן ה-40 ווזיניה לעצור. כך הושג התיקו 0:0 המפואר שנכנס הישר לפנתיאון, כאחת ההפתעות הגדולות שידע גביע העולם. וזה אפילו יכול היה להיות טוב יותר כי בדקה ה-90, מכדור הקרן היחיד שקיבלה במשך כל ההתמודדות, כמעט כבשה כף ורדה את שער הניצחון.
שחקני כף ורדה חוגגים (IMAGO)קהילות כף ורדה ברחבי העולם
הבלם דיני בורז'ס נותר ללא שמירה, ניתר היטב ונגח למסגרת. כל הספסל של כף ורדה ואלפי האוהדים ביציע היו מוכנים לקפוץ באוויר מאושר, אבל השוער הספרדי אונאי סימון קלט, והעלילה הכי מדהימה לא התממשה. בורז'ס נאלץ להסתפק בהופעה הירואית בעורף, והעובדה המדהימה כאן היא שאינו שחקן הרכב כלל. על הרשת הנקייה שמרה אתמול כף ורדה ללא הבלם הכי טוב שלה לוגאן קוסטה שמככב במדי ויאריאל.
18 מיליון יורו שילמה הצוללת הצהובה לטולוז תמורת קוסטה לפני שנתיים. הוא נולד בפריז, גדל באקדמיה של ריימס וייצג את נבחרות צרפת בגיל 16. סביר שהוא השחקן הכי איכותי של כף ורדה אי פעם, אבל את כל העונה האחרונה הוא החמיץ בגלל קרע ברצועות ברכו, וחזר לדשא רק שבועות ספורים לפני המונדיאל. בוביסטה כלל אותו בסגל ונתן לו כמה דקות במשחקי ההכנה, אך סבר כי המפגש מול ספרד עדיין יהיה מאתגר מדי במצבו. אז הנבחרת הסתדרה בלעדיו, ודיני ייצג ברביעיית ההגנה את ילידי כף ורדה עצמה.
זה חשוב, כי נבחרת כף ורדה היא סוג של קיבוץ גלויות. מאות אלפים עזבו את האיים בשנות ה-60 וה-70 לפני קבלת העצמאות, והם התפזרו ברחבי העולם. למשל, יש קהילה גדולה של מהגרים מכף ורדה בארצות הברית, והם נהרו אתמול ליציעי האיצטדיון באטלנטה. באופן טבעי, רבים גרים בפורטוגל, משם מגיע גם כוכב מכבי תל אביב, הליו וארלה, שישב אתמול על הספסל וצפה בהיסטוריה מהצד. אבל יש גם רבים בצרפת ובהולנד, ואת הסיפור הכי מיוחד מספק הבלם האירי רוברטו לופס.
אוהדי כף ורדה ביציע (IMAGO)בלם אירי שגויס בלינקדאין
כן, הוא אירי. עד כדי כך אירי שאת כל הקריירה בכדורגל עשה לופס בקבוצות מדאבלין, תחילה בבוהמיאנס ואז בשמרוק רוברס. והוא אפילו לא ממש קשור להגירה כפי שהיא נתפסת בדרך כלל. אביו היה שף על ספינה שעגנה פעם בנמל אירי, פגש שם בחורה מקומית, התאהב והחליט להישאר איתה ולבנות משפחה. רוברטו לופס, שנולד באירלנד, לא ממש התעמק בשורשים של אבא, עד שקיבל לפתע פניה משונה.
מכיוון שעסק גם בראיית חשבון, היה לו חשבון לינקדאין, ולשם הגיעה ב-2018 ההודעה מאדם בשם רואי אגואש. לופס לא ידע זאת, אבל מדובר בחלוץ עבר פורטוגלי שאף שיחק במונדיאל 1986 במקסיקו. לאחר שמונה למאמן כף ורדה, הוא החליט שחייבים לחפש שחקנים עם השורשים הנכונים ברחבי אירופה ויצר איתם קשר בעצמו. לופס התעלם מההודעה הראשונה שנשלחה בשפה הפורטוגלית, אך בחלוף מספר חודשים אגואש כתב לו באנגלית. מאז העניינים התקדמו במהירות, ובגיל 27 הפך לפתע לופס לשחקן נבחרת. אתמול, בגיל 33, הוא הגיע למונדיאל, ובדקה ה-88 היה חתום על החסימה האמיצה שמנעה מדני אולמו להכניע את ווזיניה.
השוער בעצמו עשה את המקסימום, והבכי שלו אחרי שריקת הסיום ריגש את העולם. איך אפשר לא להזדהות עם האיש שערך את הופעת הבכורה במונדיאל בגיל 40? שמו האמיתי הוא ז'וסימר דיאס, והוא נולד בדיוק כאשר המגן הברזילאי ז'וסימר כיכב במונדיאל במקסיקו וכבש שערים מרהיבים. את הסטטוס כגיבור לאומי קיבל ווזיניה הרבה לפני שעצר את הספדרים, כי הרי הוא היה בסגל עוד באליפות אפריקה הראשונה אליה העפילה כף ורדה ב-2013, ומאז נסע לטורניר 3 פעמים נוספות ב-2015, 2021 ו-2023. אתמול הייתה זו הופעתו ה-90 במדים הלאומיים, ויש רק שחקן אחד שמקדים אותו.
שחקני כף ורדה בסיום המשחק מול ספרד (IMAGO)הקפטן הוגדר פעם כיורש של הזאר
גם השחקן הזה היה אתמול על הדשא עם סרט הקפטן. ריאן מנדס, אף הוא יליד כף ורדה עצמה, היה אמור להיות פעם כוכב בקנה מידה משמעותי באירופה. כאשר ליל החתימה אותו ב-2012, היא ראתה בו יורש לאדן הזאר שבדיוק נמכר לצ'לסי. זה לא בדיוק קרה, בין היתר בגלל פציעות, וכיום הוא משחק בליגה השנייה בטורקיה בגיל 36, אבל עבור כף ורדה מנדס היה ונותר העילוי האולטימטיבי, והוא גם מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים. אתמול הוא נתן פייט למארק קורורייה ששיחק לראשונה על תקן כוכב ריאל מדריד, והפגין כושר פיזי ראוי להערצה, אפילו לא היה צורך להחליף אותו לקראת הסיום.
ומי בכלל רוצה לעזוב את המגרש ביום כזה? הגאווה הלאומית בכף ורדה עצומה גם בלי קשר לכדורגל, וגם מהגרים משמרים בקפידה את התרבות והמסורת של האיים. הזכות לייצג את האומה בגביע העולם מדהימה, וכולם מבינים שזה עשוי להיות המונדיאל היחיד בכל ההיסטוריה של כף ורדה. זו הזדמנות חריגה לעשות כותרות ברחבי תבל, אך טבעם של אנשי כף ורדה הוא לא להיכנס ללחץ. זה המוטו שלהם. ניתן היה לראות זאת בבירור אתמול, כי הם לא נכנסו לפאניקה גם כאשר ספרד הגבירה את הלחץ במחצית השנייה, וגם כאשר לאמין ימאל, שנכנס כמחליף, עשה מהומות באגף הימני. הם האמינו בעצמם, ואפילו העזו לנסות לגנוב את הניצחון.
הכרישים עצרו את הכריש
ברור שהיה להם גם מזל, במיוחד כאשר הכדור של פראן טורס הלך למשקוף ממצב קורץ במיוחד. כף ורדה לא יכולה לקחת נקודה מספרד בגביע העולם ללא מזל. ואולי הכריש של ברצלונה פשוט לא היה מסוגל לשים את הכדור ברשת של הכרישים הכחולים. זה הכינוי של כף ורדה, והתברר שהם מרגישים כמו דגים במים על הבמה הגדולה. התוכנית הטקטית של בוביסטה עבדה מעל ומעבר לתחזיות האופטימיות ביותר.
פראן טורס מתקשה מול שחקני כף ורדה (IMAGO)צריך להסיר את הכובע בפני המאמן בן ה-56 שנולד בכף ורדה עוד לפני שהיא הייתה עצמאית. הוא מכהן מאז 2020, צבר ניסיון באליפויות אפריקה, ורוב שחקני הסגל הולכים איתו כבר תקופה ארוכה. יש אווירה משפחתית חמה בסגל שמגיע מליגות מגוונות, ויש שם לכידות כמעט מופתית. זה אחד הסודות המרכזיים מאחורי הסנסציה, ואף אחד לא יעז לזלזל בכרישים הכחולים כאשר יפגשו את אורוגוואי במחזור הבא, ובוודאי כאשר יתמודדו נגד סעודיה.
בית ח היה אמור להיות שגרתי, עם ספרד ואורוגוואי בדרכן הבטוחה לשלב הבא, אבל התוצאות אתמול טרפו את כל הקלפים, וזה הולך להיות הרבה יותר מעניין מהצפוי.