כאן בארצות הברית, בין האצטדיונים המפלצתיים של מיאמי, פילדלפיה וניו ג'רזי, המונדיאל כבר מורגש בכל פינה. הקהל נוהר, הנבחרות בשלבי ההכנה האחרונים, ודווקא בתוך כל הטירוף הזה יש דמות אחת על הקווים שגורמת לכל חובב כדורגל ישראלי לשפשף את העיניים, יורגוס דוניס.
עבור העולם מדובר במאמן יווני מנוסה שמנווט את נבחרת ערב הסעודית למשחק הפתיחה שלה, אבל אצלנו השם הזה מעורר בעיקר זיכרונות מעונה אחת סוערת, שהתחילה בצל הקורונה והסתיימה בפיטורים צורמים בקריית שלום. אז איך מי שהיה במכבי תל אביב מצא את עצמו פתאום בטופ של הכדורגל העולמי?
כשצוללים לתוך הקדנציה שלו בעונת 2020/21 בקריית שלום, מבינים את גודל הניגוד. דוניס הגיע למכבי תל אביב ישר לתוך הצל הענק שהשאיר ולאדן איביץ' אחרי שתי עונות אליפות, כאשר השחקנים, שהיו רגילים לסטנדרט אחר לחלוטין, חוו מעבר מקצועי לא פשוט.
גאורגיוס דוניס (רדאד ג'בארה)"הרגיש שהוא היה עצלן", מספר היום אחד השחקנים המרכזיים מאותו סגל. "אחרי שנתיים עם איביץ' שהיינו רגילים שהכל מסודר מכף רגל עד ראש – כל פעולה מתוכננת בהגנה ובהתקפה – קיבלנו מאמן שהרגיש קצת שבע ולא כל כך בטירוף".
היציעים הריקים של תקופת הקורונה לא הוסיפו אווירה להוטה למגרשים, והגישה של דוניס רק העמיקה את השקט. למרות זאת, הפתיחה שלו, במיוחד במשחקים באירופה, הייתה לא רעה בכלל. "זה קרה בעיקר בגלל שהיינו קבוצה שרצה שנתיים עם עקרונות מאוד ברורים מהתקופה של איביץ'", משחזר אותו שחקן, "אבל אחרי כמה חודשים זה כבר לא תפס והעקרונות של איביץ' התחילו להיסדק. הייתה תחושה שהוא בא בעיקר להעביר את הזמן".
ולאדן איביץ' (אורן בן חקון)ברמה הטקטית, הניסויים שלו פשוט סירבו להתחבר. שחקן אחר בסגל מספר על הבלבול על המגרש: "הוא היה מאמן עם הרבה רעיונות. הוא אהב לשחק אצלנו לשחק בקו 5 שלדעתי פחות התאים לקבוצה ולא הכיר מספיק את חומר השחקנים שהיה לנו. ייאמר לזכותו שהוא היה בחור מאוד נחמד ומחייך הרבה". החיוכים האלה לא הספיקו לליגה, והתוצאות המאכזבות אילצו את הנהלת המועדון לחתוך את הסיפור ולפטר אותו בשלב מוקדם.
הבטיח את עתידו הכלכלי בסעודיה
אחרי שפוטר ממכבי, דוניס חישב מסלול מחדש והעתיק את הקריירה למפרץ הפרסי. המעבר הזה הביא איתו לא רק ג'ובים חדשים, אלא גם שינוי כיוון פומבי. דוניס התבטא כבר נגד ישראל בכלי התקשורת, אמירות פוליטיות נוקבות שנראו כמו ניסיון ברור ליישר קו עם המרחב הציבורי והספורטיבי במדינות ערב, ובמיוחד בערב הסעודית שבה בנה את מעמדו בשנים האחרונות.
חישב מסלול מחדש. דוניס (רדאד ג'בארה)אבל איך המסלול הזה, שנפתח בכישלון מקצועי בישראל, הפך לכרטיס כניסה למונדיאל? ביוון התמונה מורכבת הרבה יותר. ג׳ורג׳ מנתיאוס, כתב Athens News Agency שמכיר את דוניס כבר שנים מסביר שהוא עדיין נחשב במולדתו לאחד המאמנים היוונים המובילים.
הכול הולך אחורה לשנת 2007, כשהיה רק בן 39 וחולל סנסציה עם זכייה היסטורית בגביע עם קבוצה בינונית כמו לאריסה, זה היה ונותר הישג השיא שלו ביוון. כשניסה את מזלו במועדוני הפאר הגדולים של המדינה – א.א.ק אתונה, פאוק סלוניקי, ובהמשך פנאתינייקוס (שם פעל תחת תנאים פיננסיים קשים במיוחד)- השורה התחתונה הייתה מגומגמת. הוא פשוט לא הצליח להביא את התוצאות שציפו ממנו בלחץ של המועדונים הגדולים.
בגלל אותם דשדושים, ובעיקר בגלל דרישות השכר הגבוהות שלו ושל הצוות שלו, אף מועדון ביוון לא יכול היה להרשות לעצמו להחזיר אותו. כאן נכנס המפרץ לתמונה. בסעודיה חיפשו פנים מוכרות, ודוניס ידע למנף את זה לחוזים שמנים שהבטיחו לחלוטין את עתידו הכלכלי, עד לרמה שכיום הוא פשוט לא צריך לחשוב על כסף.
הבטיח את עתידו הכלכלי בערב הסעודית. דוניס (רדאד ג'בארה)למרות רכבת ההרים הזו ברמת המועדונים, ביוון יש היום שביעות רצון עצומה וגאווה לאומית מהנוכחות שלו כאן בארצות הברית. צריך להבין את ההקשר: דוניס הוא המאמן היווני הראשון שמדריך במונדיאל מזה 32 שנה, מאז אלקטס פנאגוליאס ב-1994. בכל הטורנירים שבהם יוון השתתפה מאז, מי שעמד על הקווים היו מאמנים זרים כמו אוטו רהאגל או פרננדו סנטוס.
עכשיו, כשרגע האמת של נבחרת ערב הסעודית מתקרב, יורגוס דוניס משלים קאמבק יוצא דופן. ממאמן שפוטר מהליגה הישראלית אחרי קריסה טקטית, הוא טיפס עד לפסגת הכדורגל העולמי. המונדיאל הנוכחי הוא הבמה הגדולה שלו להוכיח האם הניסיון שצבר מאז אותם ימים שקטים בבלומפילד באמת הפך אותו למאמן ברמות האלה, או שהמפגש עם הטופ העולמי שוב יציף את אותן הבעיות הישנות.