אולימפיאדת החורף תצא לדרכה בקרוב ובמשלחת הישראלית יש מי שיעשו היסטוריה. נבחרת המזחלות הישראלית תשתתף לראשונה אי פעם במשחקי החורף במילאנו-קורטינה 2026, אחרי שהוקמה בשנים האחרונות על ידי ספורטאי ישראלי אחד שלא מפסיק לחלום על מזחלת בכחול-לבן, שתטוס ב-150 קמ"ש במורד פתלתל וחלקלק במיוחד לעיני כל העולם.
ענף הבובסליי, ספורט מזחלות השלג, הוא מהבולטים והמעניינים באולימפיאדת החורף והפעם תהיה גם נציגות ישראלית שתתחרה בו. את הנבחרת מייצגים אדם (איי.ג'יי) אדלמן, מנחם חן, ווארד פוארסה, עומר כץ ואורי זיסמן, כאשר מי שמלווה אותם שם הוא איתמר שפרינץ כמאמן הנבחרת.
השבוע יו"ר הוועד האולימפי, יעל ארד, כינסה את כולם במשרדי הארגון בתל אביב ואמרה: "ישראל עושה היסטוריה בעצם ההעפלה למשחקי החורף האולימפיים במזחלות שלג. איי.ג'יי היה בעל החזון ואני שמחה לראות שהוא הצליח להגיע עם הנבחרת לאירוע הזה. בחודשים האחרונים הנבחרת עשתה התקדמות אדירה וקיבלנו החלטה יוצאת דופן לאפשר לה להגיע לאולימפיאדת החורף למרות סוגיית הקריטריון, לא רק בגלל הדרך המדהימה שהספורטאים האלה עשו אלא גם בזכות ההתקדמות המקצועית וההבנה שיש להם סיכוי להתברג בצמרת העולמית. בימים אלה, כשמדינת ישראל רוצה להציג לעולם את היכולות שלה והמצוינות שלה, אין במה יותר מדהימה מהמשחקים האולימפיים כדי לעשות זאת".
יעל ארד (שחר גרוס)“רציתי לעשות משהו שיביא איתו אפקט גדול”
"זה חלום בן הרבה שנים", אמר אדם אדלמן, המכונה איי.ג'יי, האיש שאחראי לכך שיש נבחרת בובסליי ישראלית באולימפיאדת החורף. "לפני 12 שנה קבוצת ההוקי קרח בה שיחקתי אמרה לי שאני יכול לשחק בנבחרת ישראל. ואז חשבתי 'האם זה החלום שיש לי? לשחק הוקי?'. הייתי ציוני, רציתי להתחרות מטעם נבחרת ישראל במשהו גדול יותר ולעשות היסטוריה".
לדבריו, דווקא כשביקר בארץ הקודש בעבר הוא נקלע לאחת מהסיטואציות הקשות בחייו. "ההורים שלי שלחו אותי לישראל. ב-2006 הרגשתי שהחיים שלי הלכו לכיוון רע. במלחמת לבנון השנייה ביקרתי בארץ וישבתי במקלטים כל הקיץ. שם השתנו חיי. חשבתי על מטרות חדשות, אמרתי 'ישראל הצילה את חיי, אז אני רוצה לעזור לה ולייצג אותה בספורט'. הוקי זה נחמד, אבל כל הזמן רציתי לעשות משהו שיביא איתו אפקט גדול יותר, משהו הרבה יותר גדול מזה, ולכן הייתה לי את ההתלבטות הזו מאוחר יותר - האם להמשיך בהוקי או לא. כשראיתי את הסרט 'ג'מייקה מתחת לאפס' נפתחו לי העיניים, ראיתי סרט אחר בראש ומיד אמרתי שאני רוצה להקים נבחרת של מזחלות שלג".
אדם אדלמן (שחר גרוס)אדלמן בן ה-34 כבר התחרה באולימפיאדת החורף בפיונגצ'אנג 2018, כספורטאי יחיד במזחלת סקלטון, אבל הוא הבין שהוא לא יוכל להתברג בטופ העולמי ובראש כאמור הייתה לו בכלל תמונה אחרת. הוא רצה נבחרת שתתחרה במזחלות שלג, עם ארבעה ספורטאים ישראלים שדוחפים אותה קדימה במורד ההר, קופצים פנימה, מקפלים את הראש, מנסים לנווט בסיבובים החדים ולהגיע הכי מהר שאפשר עד לקצה המסלול. מגיל צעיר הוא רצה את זה, אבל הנבחרת הוקמה רק ב-2019 והתחברה רק ב-2024. כעת, ב-2026 היא תגיע לרגע השיא שלה במהירות מסחררת.
הדרוזי הראשון במשלחת האולימפית הישראלית
"יום אחד, לפני כמה שנים, אדם שלח לי הודעה וכתב לי 'תרצה להצטרף לנבחרת בובסליי?'. שאלתי מה זה. לא האמנתי שזה אמיתי, אפילו לא ידעתי שיש אולימפיאדת חורף בכלל עד להודעה שלו", אמר בחיוך ווארד פוארסה שמתחרה לצידו. "גדלתי בארץ, עשיתי ספורט, קצת באקרובטיקה, אחר כך הייתי בנבחרת ישראל ברוגבי - ופתאום הוא סיפר לי שהוא מחפש בחור חזק כדי לדחוף מזחלת. אמרתי 'וואלה, מעניין איך זה'. הייתי הראשון שהצטרף אליו בשנת 2020".
פוארסה ציין כי "יומיים אחרי שאדם הציע לי להתחרות בבובסליי, הוא שלח לי כרטיס טיסה ונחתתי בקוריאה. זה היה בזמן מגפת הקורונה, נכנסתי לבידוד של 14 יום ואז פגשתי אותו באימון. הוא אמר לי 'תקשיב, זה פשוט, נדחוף את המזחלת חזק ונקפוץ פנימה'. זה מה שעשיתי, דחפתי, קפצתי ואז הבנתי עד כמה זה משוגע. זה ספורט קשוח, כואב, המזחלת מגיעה למהירות גבוהה. כשיצאתי ממנה הייתה לי סחרחורת. המזחלת ירדה ב-150 קמ"ש והכוח שמופעל על הגוף בסיבובים הוא מטורף. כל אימון זה כמו להיות בסופרלנד, רק הרבה יותר מלחיץ. אהבתי את זה".
ווארד הוא דרוזי שמתגורר ביישוב מג'אר שבגליל התחתון, והוא יעשה היסטוריה כפולה, משום שהוא יהיה למעשה הדרוזי הראשון שהולך לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים. "אני הולך לייצג בגאווה גם את המדינה שלי וגם את העדה שלי", אמר ווארד פוארסה בחיוך. "כולם בבית גאים בי ואומרים שזה כבוד גדול עבורם. אני רוצה להיות זה שפתח דלת לילדים הדרוזים כדי שיגיעו לספורט ההישגי. יש לנו הרבה צעירים עם פוטנציאל אדיר ואין מי שיכוון אותם, לצערי הרבה מהם הולכים לעולם הפשע כי הספורט לא בראש סדר העדיפויות של האנשים במגזר הדרוזי, אבל אני אהיה דוגמה להצלחה, אני בטוח בזה".
נבחרת מזחלות השלג של ישראל (שחר גרוס)“הגשמתי את החלום האולימפי בענף אחר"
ווארד ואדלמן עבדו יחד במשך שנים, ועם הזמן הצטרפו אליהם עוד ספורטאים לנבחרת. אצל כולם זה התחיל מהודעה ששלח להם אדלמן לטלפון האישי. "אני גם קיבלתי ממנו הודעה", סיפר עומר כץ, בן 25 מרעננה, סטודנט להנדסת חשמל. "התחלתי בספורט מגיל ארבע, התחריתי באתלטיקה, שם קפצתי במוט ורצתי ספרינט, וזה מה שהכניס אותי למזחלות כי יש לי כוח ברגליים. הוא בדק טוב מאוד מי אני ומה עשיתי לפני שפנה אליי. הוא שלח לי כמה הודעות. ההודעה הראשונה שלו הייתה לפני שנתיים, אבל סירבתי בנימוס".
כץ הוסיף: "כשפרשתי מאתלטיקה לפני כמה חודשים, איי.ג'יי שוב שלח לי הודעה. הוא כתב לי 'יש 180 יום עד לאולימפיאדת החורף, בוא נעשה היסטוריה'. הסתכלתי עליה ואמרתי לעצמי שאני הולך על זה. תמיד החלום האולימפי היה רחוק ממני כאתלט, אבל עכשיו אני מרגיש שעשיתי את זה והגשמתי אותו בענף אחר. בזכותו אני כאן וההודעה שלו תלך איתי לכל החיים".
ככל שעבר הזמן, אדלמן אסף אליו עוד כמה אתלטים. חוץ מעומר כץ, הוא צירף לנבחרת גם את מנחם חן שהיה בין האתלטים המובילים בארץ בהדיפת כדור ברזל ודיסקוס, וגם את אורי זיסמן שהיה קופץ במוט אך פרש והצטרף לנבחרת המזחלות מיד לאחר מכן.
”המגן דוד שומר עלינו”
אורי זיסמן שיתף: "הייתי בהודו, קיבלתי הודעה מאיי.ג'יי שכתב לי 'אני הולך לאולימפיאדה, אתה רוצה לבוא?'. אני יושב בהודו, בכלל לא מבין מה הוא רוצה ממני, אבל תחושת הבטן שלי אמרה לי לכתוב לו 'כן'. זה מצחיק איך החיים עובדים, אבל הגענו למטרה שלנו והשגנו את הכרטיס למשחקי החורף האולימפיים. כבר מהרגע הראשון הרגשתי שאני עושה היסטוריה בנבחרת ישראל. מאז, היינו בכל חור בעולם ביחד. לאן שלא הגענו, איי.ג'יי הסתובב עם חולצה שכתוב עליה 'אני ציוני, אני אוהב את צה"ל', בזמן שכל העולם נגדנו. במדי המשלחת יש מגן דוד ענק על הגב ואמא שלי פעם אחת שאלה אותי 'תגיד, זה לא מסוכן?' אז אמרתי לה 'לא, המגן דוד שומר עלינו'. בזכותו הפכנו לנבחרת הכי מדוברת בכל מקום שהגענו אליו".
נבחרת מזחלות השלג של ישראל (שחר גרוס)לאדלמן, אגב, יש כיפה ועליה טבעות אולימפיות ודגל ישראל, וכאמור בכל מקום הוא מסתובב עם סממנים ישראלים. הוא מאוהב במדינה, בכל ביקור הוא נהנה מה"ישראליות" ומהאנשים שלא פגש בשום מקום אחר בעולם. הוא יהודי שנולד במסצ'וסטס שבארצות הברית, עלה לארץ ב-2010 באופן רשמי, למד בישיבה, עסק בספורט כל חייו והוא זה שעומד מאחורי הפרויקט הגדול הזה. הוא היה המייסד שלו, הוא רתם משקיעים, שכנע ספורטאים להצטרף ומנהל את הנבחרת עד לפרטים הקטנים גם כיום.
"אני מאוד גאה בנבחרת הזאת", ציין אדם אדלמן. "בכל פעם כשאני מסתובב בעולם אני שומע על ה'חוצפה הישראלית'. מדברים על החוצפה הישראלית כעניין של חוסר כבוד, אבל אני רואה את זה אחרת כי יש לנו את החוצפה לבוא ולעשות את החלום הבא בלי להתחשב בשום דבר אחר מסביב. החוצפה שלנו היא לבוא ולעשות משהו שאף אחד אחר לא עושה. לכן אני רואה את זה כמשהו חיובי. כשילדים בישראל, מדינה בלי שלג, יראו את המזחלת הישראלית באולימפיאדת החורף ואיך שארבעה גברים ישראלים חזקים סוחבים אותה, הם יזכרו אותה בראש ויבינו שתמיד אפשר גם לחלום וגם להגשים את החלומות".
נבחרת מזחלות השלג של ישראל (שחר גרוס)הנער הבעייתי שמגיע על תקן המאמן
מי שנרשם כמאמן הנבחרת הוא איתמר שפרינץ, שבעבר התחרה איתם, ובגיל 23 הוא יעזור להם מבחוץ. לאיתמר יש סיפור חיים לא קל, אבל הספורט הציל את חייו. "הייתי ילד שגדל בצורית, יישוב קטן ופריבילגי במשגב, כך שלא באתי מבית קשה ואפילו עשיתי קצת ספורט - אבל סטיתי לכיוון השלילי. הייתי נער בעייתי והיה לי קשה להתמודד עם העולם. מגיל 13 הייתי שותה ומעשן, מגיל 14 עישנתי סמים, אבל בגיל 17 באה נקודת המפנה והחלטתי לעצור. בדיוק בנקודה הזו הספורט מצא אותי מחדש", כך סיפר.
לדבריו של שפרינץ, "כשהתבגרתי מצאתי את הקרוספיט ומאז אני ספורטאי במשרה מלאה. הייתי אלוף ישראל בקרוספיט וסגן אלוף ישראל בהנפת משקולות, ואני עכשיו במסע משוגע עם נבחרת מזחלות השלג בדרך לאולימפיאדת החורף. יש לי כוח מתפרץ חזק ברגליים אבל הפעם לא אתחרה, נרשמתי כמאמן. מעבר להישג ההיסטורי כנבחרת, אני אישית מרגיש בשליחות גדולה, כי החלום האמיתי שלי הוא שכל נער שמוצא את עצמו במצוקה יסתכל עליי ויבין שאם אני הצלחתי להגיע למקום הזה אז גם הוא יכול. זה עניין של בחירה בחיים, בחירה בחלומות, בחירה בהצלחה".
ויש גם כלב שמלווה את הנבחרת
מלבד הספורטאים האדירים הללו, את הנבחרת מלווה גם כלבלב קטן וחמוד שמצטלם איתה בכל מקום. "לכלב קוראים לולו וזה הכלב שלי", סיפר אדלמן. "זה כלב שנכנס לחיי ב-2019 והוא הציל אותי, בדיוק כמו שישראל הצליחה את חיי ונתנה לי משמעות. הוא חלק מהנבחרת, הוא תמיד הולך איתנו לכל מקום שאנחנו טסים אליו.יש לו דרכון מיוחד והוא היה איתנו בקוריאה, ביפן, כמעט בכל מדינות אירופה וכמובן שגם בישראל".
נבחרת מזחלות השלג של ישראל עם הכלב לולו (פרטי)הוא הוסיף לגבי הקמע: "אומנם הוא לא רגיל להיות במינוס של 10 מעלות בדרך כלל, אבל הוא הפך לאחד מהסמלים של הנבחרת בכל תחרות קרח, ביחד עם דגל ישראל כמובן". עכשיו אדלמן מתכונן למסלול באולימפיאדת החורף. הוא גאה בדרך שעבר, אבל עדיין לא מסופק. הוא רוצה להיכנס לגמר האולימפי, בו יופיעו 20 הנבחרות הטובות ביותר במזחלות שלג.
אדלמן על ההגה: “היתר דוחפים ואז מתפללים”
מבין כולם בנבחרת, אדלמן יהיה זה שינווט את המזחלת בפועל, כך שהוא יישב ראשון ויחזיק בהגה. "הם דוחפים חזק במטרים הראשונים, קופצים פנימה ואז הם צריכים להתכווץ ולא להזיז את הראש כדי לא להפריע לאווירודינמיקה, ומשם אני מנווט את המזחלת. כל הלחץ עליי, והם בעיקר צריכים לסמוך עליי ולהתפלל שאהיה מדויק בהובלה של המזחלת. וכן, הם חייבים להתפלל לאורך כל המסלול כדי שלא נתהפך", אמר בצחוק.
אדלמן מגיע לאולימפיאדת החורף בהתרגשות גדולה: "זו הייתה דרך משוגעת, לא נורמלית, אבל עשינו את זה. אני הכי שמח שאנחנו מתחרים עבור המדינה שלנו. בלי הדגל הישראלי, אנחנו סתם אנשים משוגעים שרצים במורד ההר. ביחד איתו, אנחנו מייצגים את כל העם היהודי ואת כל המדינה היהודית, ויש לזה ערך מוסף גדול יותר.
לשמחתי אנחנו מקבלים תמיכה גדולה לחלומות שלנו וכשאנחנו מגשימים אותם זה מביא עוד חלומות אחרים. הנבחרת הזו רק בנקודת ההתחלה. כל אחד מאיתנו בנה פה משהו, אבל אני בטוח שעוד יהיו נבחרות ישראליות נוספות שיתחרו במזחלות שלג בעתיד. אם זה יקרה, ניצחנו".