קרלוס אלקראס ונובאק ג’וקוביץ’ כבר החלו בהכנות המנטליות לגמר אליפות אוסטרליה שייערך ביום ראשון בבוקר, אך במקביל מתנהל מאבק שקט לא פחות, המאבק הפיזי. על פי דיווחים בספרד, אלקראס לא יערוך אימון היום (שבת) במלבורן פארק, ויתמקד בעבודת התאוששות עם הפיזיותרפיסט האישי שלו, חואנחו מורנו, בניסיון להתגבר על ההתכווצויות מהן סבל בחצי הגמר מול אלכסנדר זברב.
הספרדי הודה כי ההתכווצויות נבעו משילוב של עייפות, התייבשות, חוסר מלחים ולחץ נפשי. לדבריו, “הרצון לא להפסיד גורם לך לדחוף את הגוף לקצה כדי לנצח משחקים”. מבחינתו, הגמר כבר מתנהל על מיטת הטיפולים, כשהמטרה היא להגיע כשיר ככל האפשר למפגש מול הסרבי.
בלי אימון, עם זיכרונות מרפא
על פי המידע שפורסם, אלקראס בחר לוותר לחלוטין על אימון ביום שלפני הגמר, החלטה שמזכירה את שיטת ניהול העומסים של ג’וקוביץ’, שכבר שנים מקפיד לשלב ימי מנוחה גם במהלך טורנירי גראנד סלאם. במהלך השבועיים האחרונים אלקראס לקח שלושה ימי חופש מאימונים, כולל יום מנוחה בין הסיבוב הראשון לשני ועוד אחד באמצע השבוע שלפני חצי הגמר.
קרלוס אלקראס (רויטרס)לאחר הניצחון על זברב, הוא עבר שגרת התאוששות שכללה רכיבה קלה על אופניים, בריכות עם מים חמים וקרים לסירוגין, וטיפולים ממוקדים. אלקראס אף השווה את מצבו לחצי הגמר האגדי של רפאל נדאל ב-2009, אז נדאל נראה גמור פיזית אך הצליח לגרור משחק לחמש מערכות בגמר. “בגמר גראנד סלאם אי אפשר להגיד שאתה עייף”, אמר.
ג’וקוביץ’ ואוסטרליה: סיפור אהבה ושנאה
גם ג’וקוביץ’ בחר שלא להתאמן ביום שבת, לאחר שעזב את מתקני הטורניר לפנות בוקר. עבורו, ההגעה לגמר האוסטרלי ה-11 בקריירה וה-38 בסך הכל לוותה בהתרגשות מיוחדת. הסרבי דיבר על התחושה יוצאת הדופן של תמיכת הקהל, דבר שלא תמיד היה מובן מאליו עבורו באוסטרליה.
היחסים בין ג’וקוביץ’ לאוסטרליה ידעו עליות ומורדות, החל מהגירוש מהמדינה ב-2022 בשל סירוב להתחסן נגד קורונה, דרך חזרתו ב-2023 וזכייה בטורניר, ועד רגעים קשים כמו פרישתו עקב פציעה בחצי הגמר בשנה שעברה, אז ספג קריאות בוז צורמות מהיציעים. גם אז נדרש זברב לבקש מהקהל לגלות חמלה כלפי הסרבי.
נובאק ג'וקוביץ' (IMAGO)המשפחה, הפוליטיקה והמורשת
ברקע, עדיין מהדהדת פרשת אביו של ג’וקוביץ’, סרדז’אן, שנעדר מגמר קודם בעקבות סערה בין-לאומית לאחר שהצטלם עם אוהדים שנשאו דגל רוסי ותמונת ולדימיר פוטין. הנהלת הטורניר אסרה כל סממן של תמיכה בפלישה לאוקראינה, והאירוע הותיר צלקת ביחסים בין משפחת ג’וקוביץ’ לאוסטרליה.
למרות הכל, בטורניר עצמו ג’וקוביץ’ ממשיך לשבור שיאים, עם מאזן כמעט מושלם במלבורן ו-10 זכיות על המשטח הכחול של רוד לייבר ארנה. הנהלת הטורניר אף הביעה בעבר רצון להציב פסל שלו במתחם, בדומה לנדאל בפאריס או מארי בלונדון.
10 זכיות באוסטרליה. נובאק גו׳קוביץ׳ (רויטרס)נדאל בוחר צד, אבל מכבד את כולם
רפאל נדאל, שחזר למלבורן לראשונה מאז פרישתו, לא הסתיר את ההתרגשות מהגמר הצפוי. למרות ההיסטוריה הארוכה והעמוקה עם ג’וקוביץ’, הוא הצהיר כי אם עליו לבחור במי לתמוך, הבחירה הטבעית היא באלקראס. “הוא ספרדי, וזה מכריע”, אמר, תוך שהוא מדגיש שגם זכייה של ג’וקוביץ’ לא תצער אותו לאור מה שהסרבי עושה מול הדור הצעיר.
נדאל ניתח גם את חצי הגמר של אלקראס, והסביר כי ההתכווצויות נבעו בעיקר ממתח נפשי. לדבריו, אם מצליחים להחזיק מעמד זמן מה, הן לרוב חולפות. הוא הביע ביטחון בכך שאלקראס יתאושש היטב, ואף העריך שלספרדי יש סיכוי טוב יותר להתאוששות מאשר לג’וקוביץ’, לאור פערי הגיל.
רפאל נדאל (רויטרס)גמר עם כל המרכיבים
לדברי נדאל, חצי הגמר בין אלקראס לזברב היה מלא דרמה, רגש ומתח, בדיוק מה שהטניס צריך כדי לסחוף את הקהל. הוא הזכיר שגם יאניק סינר, שנחשב לפייבוריט הגדול, נפל מול ג’וקוביץ’ בגלל ההיסטוריה המיוחדת של הסרבי בטורניר. “לומדים מכל דבר, מניצחונות ומהפסדים”, סיכם נדאל.
כך, רגע לפני אחד הגמרים המסקרנים של השנים האחרונות, אלקראס נאבק בזמן ובגוף, ג’וקוביץ’ נאבק בהיסטוריה ובמורשת, והטניס העולמי מחכה לעוד פרק גדול במאבק בין הדור הוותיק לדור החדש.