לפני כמה שנים בלבד ז'ואאו פונסקה היה ילד מריו דה ז'ניירו שצפה בהערצה בנובאק ג'וקוביץ' בטלוויזיה. היום, בגיל 19 בלבד, הוא כבר האיש ששלח הביתה את אחד מגדולי הטניסאים בכל הזמנים והפך לשם החם ביותר ברולאן גארוס. ההדחה הסנסציונית של הסרבי אמנם גנבה את הכותרות, אבל הסיפור האמיתי הוא על נער ברזילאי שמסומן כבר תקופה ארוכה כדבר הבא בטניס העולמי, וכעת סיפק את הרגע שהפך אותו מכישרון מבטיח לכוכב בינלאומי.
פונסקה הגיע לפאריס כשהוא כבר מדורג בין 25 הטניסאים הטובים בעולם, הישג יוצא דופן לשחקן בגילו. הוא נחשב במשך חודשים לאחד הכישרונות הגדולים ביותר בדור החדש, אך עד השבוע היו כאלה שעדיין המתינו לניצחון המכונן שיבסס אותו בצמרת העולמית. כעת, קשה לחשוב על הצהרת כוונות גדולה יותר מאשר ניצחון על ג'וקוביץ' בטורניר גראנד סלאם.
המספרים מספרים את גודל ההישג. פונסקה הפך לנער הראשון ב-30 השנים האחרונות שמבצע שני קאמבקים רצופים מפיגור של שתי מערכות בטורניר גראנד סלאם. הוא גם הפך לנער הראשון מאז מייקל צ'אנג ב-1989 שמנצח אלוף גראנד סלאם לשעבר ברולאן גארוס אחרי שחזר מפיגור של שתי מערכות. עבור טורניר בעל היסטוריה כה עשירה, אלו נתונים נדירים במיוחד.
ז'ואאו פונסקה (רויטרס)אבל אולי הנתון המדהים ביותר קשור דווקא לג'וקוביץ'. מתוך 302 ניסיונות שבהם יריבים פיגרו 2:0 במערכות מול הסרבי בגראנד סלאמים, רק שניים הצליחו להשלים מהפך. הראשון היה יורגן מלצר ברולאן גארוס 2010. השני הוא פונסקה. במשך 16 שנים אף אחד לא הצליח לעשות זאת, עד שהגיע הברזילאי הצעיר.
לא פחות מרשימה הייתה הדרך שבה עשה זאת. מולו עמד שחקן שזכה ב-24 תוארי גראנד סלאם, שלוש פעמים בפאריס, והגיע לטורניר כשהדרך לתואר נפתחה בפניו בעקבות פרישתו של קרלוס אלקראס והדחתו המפתיעה של יאניק סינר. רבים ראו בכך הזדמנות מושלמת עבור ג'וקוביץ' לזכות בגראנד סלאם ה-25 בקריירה, אך פונסקה החליט לכתוב תסריט אחר לחלוטין.
חוסן מנטלי אדיר
אחד הדברים שהרשימו במיוחד היה החוסן המנטלי שלו. בתחילת המשחק הוא מצא את עצמו בפיגור 5:1 כבר במערכה הראשונה, ובהמשך גם בפיגור של שתי מערכות. מול רוב השחקנים בעולם זה היה נגמר בהפסד מהיר, אך פונסקה המשיך להאמין. גם כאשר ג'וקוביץ' היה במרחק שתי נקודות בלבד מהניצחון, הברזילאי לא נשבר והמשיך לתקוף.
ג'וקוביץ' מברך את פונסקה (רויטרס)הקהל בפאריס התאהב בו לאורך הערב. יציעי פיליפ שאטרייה נצבעו בצהוב-ירוק, כאשר אלפי ברזילאים דחפו אותו בכל נקודה. ככל שהמשחק התקדם, האנרגיה עברה לצד שלו. פונסקה החל לבקש עוד רעש מהקהל, והקהל הגיב בהתאם. האווירה הזכירה יותר משחק כדורגל בריו מאשר קרב טניס בפאריס.
מבחינה מקצועית, הנשק המרכזי שלו היה הפורהנד האדיר. לאורך המשחק הוא ירה חבטות עוצמתיות מכל פינה במגרש, אך מה שהרשים לא פחות היה השיפור ביכולת קבלת ההחלטות שלו. לצד הכוח, הוא הציג בגרות טקטית יוצאת דופן, כולל דרופ שוטים מדויקים, משחק רשת איכותי וניהול נקודות ברמה שלא אופיינית לשחקן בגילו.
רמה לא אופיינית לגילו. ג'וקוביץ' מברך את פונסקה (רויטרס)בענף כבר החלו להשוות את ההישג שלו לרגעים מכוננים בהיסטוריה של הטניס. יש מי שנזכרו ברוג'ר פדרר בן ה-19 שניצח את פיט סמפראס בווימבלדון 2001, משחק שנחשב לנקודת המפנה שהכריזה על לידתו של עידן חדש. פונסקה כבר הראה בעבר את הפוטנציאל שלו כאשר הביס את אנדריי רובלב, שהיה אז שחקן טופ 10, אך גם הישג זה מחוויר לעומת מה שעשה הפעם.
בסיום, כשהבין את גודל הרגע, הברזילאי נשמע רגוע להפליא. "פשוט שיחקתי, פשוט נהניתי, ואיזו זכות זו הייתה", אמר. המשפט הפשוט הזה מסכם אולי את כל הסיפור. בגיל 19, מול אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה, על הבמה הגדולה ביותר בקריירה שלו, ז'ואאו פונסקה לא שיחק כמו ילד שמגשים חלום. הוא שיחק כמו מישהו שבטוח שהחלום הזה הוא רק ההתחלה.