דווקא בימי מלחמה, בזירה האזרחית חשוב שהספורט הישראלי יניף את הדגל גבוה. זה קרה במשחקים האולימפיים האחרונים בפאריס 2024 עם שבע המדליות האולימפיות שהביאו הרבה נחת לאזרחים בארץ, אבל המסר כלפי חוץ היה חשוב אף יותר, משום שהספורטאים הישראלים הראו את חוסנה של המדינה ואת פניה היפות מול כל העולם. מלבד החיילים שעושים עבודת קודש בהגנה על המולדת ולשם כך מושקעים מיליארדים רבים בביטחון, מדינת ישראל חייבת להילחם ולשמור גם על התרבות והספורט במדינה.
הושטת היד של אורי ששון ליריבו המצרי באולימפיאדת ריו 2016 הוכיחה לעולם שפנינו לשלום, אולי יותר מכל הושטת יד של פוליטיקאי זה או אחר, והעבירה מסר חזק לצופים באירוע הספורט הגדול בעולם. המדליה של פיטר פלצ'יק ומאמנו אורן סמדג'ה, שאיבד את בנו עומר ז"ל במלחמה ברצועת עזה בניסיון להגיע אל החטופים בשבי חמאס, הייתה רגע מרגש ועוצמתי שכל העולם דיבר עליו באולימפיאדת פאריס 2024 כניצחון בעל משמעות גדולה הרבה יותר מסתם עוד זכייה במדליה. בגלל שזה היה בבמה המרכזית של המשחקים האולימפיים - זה הדהד כל כך חזק.
אלא שהספורט הישראלי נאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים בעקבות המלחמה הארוכה. השגרירים של מדינת ישראל בעולם כבר לא יוצאים לתחרויות כמו בעבר, כפי שנחשף בחלק א' של תחקיר ONE שהציג את הפגיעה הצפויה מכך בגלל המצב הביטחוני, וכעת חלק ב' עוסק במצבו של הנוער והפגיעה בדור ההמשך של הספורט ההישגי.
רגע מצמרר של אורן סמדג'ה ופיטר פלצ'יק (רדאד ג'בארה)אחרי שנים של מלחמה ומגפה עולמית, גורמים בכירים בספורט הישראלי סבורים כי הפגיעה המשמעותית מהמלחמה הארוכה היא בעיקר בנוער וזה יבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות. האם אכן יש פגיעה משמעותית בספורטאים הצעירים, מדוע נעצרה הצמיחה בקרב המדליסטים, איך תיראה אולימפיאדת 2032 וכיצד מנסים למזער את הנזקים?
המגפה והמלחמה פגעו בצעירים
זה כבר 6 שנים שהספורטאים הצעירים לא מתאמנים ולא מתחרים באופן סדיר. ממגפת הקורונה, המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, ועד לסבבים מול איראן בניסיון למנוע ממנה השגת נשק גרעיני שיאיים על מדינת ישראל - הספורט הישראלי בבעיה. מצוקת הטיסות וגל ההתייקרויות שבא בעקבותיה, המדינות שלא תמיד מאפשרות להגיע אליהן, הקושי ביציאה לתחרויות משיקולי ביטחון - כל אלה הכניסו את הספורטאים לחוסר ודאות. בסדרי העדיפויות של המדינה, הנוער נפגע הכי הרבה לאורך השנים האחרונות.
הנוער בסיכון ואפשר להרגיש בזה כבר כיום. ספורטאי שהיה בן 12 עם פרוץ מגפת הקורונה עכשיו הוא כבר בן 18, וזה ספורטאי שלאורך השנים בקושי יצא לתחרויות בינלאומיות, בקושי ערך מחנות אימונים עם ספורטאים מובילים מהעולם, בקושי התאמן אפילו בארץ לתקופות מסוימות, בקושי קיים שגרת לימודים בבית הספר ובקושי היה במסגרות בכלל - ולכן הוא מגיע לנבחרות ישראל פחות בשל.
זה התחיל מהקורונה (רויטרס)בספורט הישראלי יהיו בשנים הבאות פחות ספורטאים מנוסים ויש מי שחושש מהתוצאות של זה באולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ובאולימפיאדת בריסביין 2032. "אנחנו נשלם מחיר בעתיד על כך שהנוער לא מתחרה", אמרו גורמים בכירים בספורט הישראלי. "הם לא בראש סדר העדיפויות בכל הנוגע לטיסות, אימונים בזמן מלחמה, אבטחה בחו"ל וכל מה שכרוך בזה, גם משיקולים כלכליים וגם משיקולים ביטחוניים. זה פוגע בדור העתיד בניסיון בינלאומי, בקבלת מלגות ובהתקדמות האישית שלהם. בנבחרות מקבלים ספורטאים פחות טובים וצריך להציל אותם, אחרת גם התדמית הישראלית בעולם הספורט תיפגע אחרי צמיחה גדולה בהישגים".
מאמן מאגודה מובילה בהתעמלות ציין: "האימונים של הילדים והנוער נפגעו בגלל שהיו הרבה איסורים והגבלות לאורך זמן ממושך. אחרי שהם לא התאמנו בצורה סדירה ולא יצאו לתחרויות, נוצרה פגיעה בדירוג העולמי ובניסיון הבינלאומי שלהם. מעבר לזה, ייתכן ופספסנו עוד ספורטאים לעתיד. ילד בן 6 שנסע חצי שעה להתאמן בחוג ספורט והפסיק בגלל הקורונה או המלחמה, כנראה שלא יחזור כבר ופספסנו עוד ספורטאי לבסיס הפירמידה. כלומר, גם אם שמרנו על הספורטאים מהנוער שיש להם פוטנציאל בשגרת אימונים מסוימת, לא מעט ילדים איכותיים נעלמו ואת זה נרגיש בעוד שנים קדימה".
לדבריו, יש כמה בעיות שעלולות לסמן משבר עתידי: "ילדים פחות בחוגים או במסגרות של אימונים בשנים האחרונות, כך שיש להם פחות קואורדינציה ופחות בסיס טוב לחיים בכלל. נערים שמפסיקים להיות במסגרות אולי ימצאו עצמם ברחוב או יעשנו סיגריות, ובסוף יהיה פה נזק בריאותי לעשורים קדימה. בשטח היו כמה בעיות של נשירה מספורט תחרותי, יש לילדים ולנערים פחות מסגרת של לימודים, פחות סדר יום ברור, פחות אינטראקציה חברתית ובאופן כללי בשנים הללו הם פחות במסגרות. המדינה תשלם על זה מחיר".
יו"ר הוועדה המארגנת של האולימפיאדה, קייסי וסרמן, ויעל ארד בסיור בקיבוץ בארי (הוועד האולימפי בישראל)הנתונים מוכיחים: יש פגיעה בהישגים של הנוער
הספורט הישראלי עשה קפיצת מדרגה גדולה בשנים האחרונות וניתן לראות זאת על פי כמות הישראלים שנכנסו לסגלים האולימפיים וזכו לקבל מלגות בעקבות הישגיהם. כידוע, על כל הישג בתחרויות גדולות נכנסים לסגלים ומקבלים מלגות חודשיות מהמדינה, וכך ניתן להבחין כמה ספורטאים איכותיים יש כיום בישראל.
בשנת 2020 היו בסגלים האולימפיים 134 ספורטאים כולל בנוער (מתוכם 107 בבוגרים), ב-2021 הייתה קפיצה ל-195 ספורטאים בכל הסגלים (מתוכם 125 בוגרים) וב-2022 היו כבר 238 ישראלים שזכו במדליות וקיבלו מלגה (ביניהם 156 בוגרים). כלומר, מאז אולימפיאדת טוקיו הייתה צמיחה גדולה והפירמידה הצפופה של הספורט ההישגי בארץ התרחבה.
אלא שמאז פרוץ מגפת הקורונה ועד היום, הצמיחה נעצרה. כרגע, בשנת 2026, יש בסגלים של הוועד האולימפי רק 234 ספורטאים (ומתוכם 170 בוגרים). אלו אותם המספרים שהיו לפני ארבע שנים. יתרה מכך, הנתונים מראים כי יש אפילו ירידה בכמות הספורטאים שהם מתחת לגיל 18 בסגלים - מ-82 צעירים לפני ארבע שנים ל-64 בלבד כיום, וזה כבר נתון שמדליק נורות אדומות בקרב מקבלי ההחלטות. אין ספק, יש נוער בסיכון בספורט הישראלי.
"יש נסיגה בבסיס הפירמידה וישנה גם ירידה בכמות הצעירים שזוכים לקבל מלגות חודשיות", הודה גורם מקצועי בכיר בספורט הישראלי. "כבר ארבע שנים שאנחנו לא מצליחים לצמוח כי בעצם לא מצליחים לאפשר לצעירים לייצר את הקפיצה שהם צריכים לעשות, וזה בגלל המצב המלחמתי שאנחנו נמצאים בו וספיחים של השפעת מגפת הקורונה. אם ניקח את נבחרות הנערים והקדטים - זה לא רק ביטול יציאה לתחרויות בחו"ל. מי התאמן במכון וינגייט במהלך המגפה והמלחמה? הספורטאים הבכירים הם אלו שבעיקר קיבלו עדיפות באימונים בזמן שהמדינה הייתה במקלטים או בסגרים, לא הצעירים".
נבחרת הג'ודו והמדליות (רויטרס)הוא גם התייחס לכך שספורטאים זרים בכירים כבר לא מגיעים לארץ בשנים האחרונות. "פחות נבחרות מגיעות לישראל כדי לקיים מחנות אימונים או כדי להשתתף בתחרויות בינלאומיות בארץ", הדגיש הגורם המקצועי הבכיר. "בג'ודו ובסיוף היו לא מעט נבחרות שהגיעו להתאמן בארץ, מה שחסך כסף ביציאה למחנות אימונים וגם אפשר לצעירים לפגוש זרים איכותיים ולהיחשף לרמה שלהם. כשאנחנו מארחים תחרויות בארץ, זה מאפשר לצעירים לנשום אוויר פסגות ולהתמודד במגרש הביתי ובעידוד הקהל עם יריבים חזקים מהעולם, מה שלא קורה בשנים האחרונות".
יעל ארד: "אנחנו מודאגים"
יו"ר הוועד האולימפי, יעל ארד, התייחסה למצב ואמרה: "בוועד האולימפי מודאגים מאוד מההתפתחות של בסיס הפירמידה ההישגית, ומהפגיעה בקדטים ובנוער בעקבות התיעדוף המאוד מובן שאנחנו נאלצים לעשות יחד עם משרד התרבות והספורט והיחידה לספורט הישגי בשל המצב הביטחוני. אנחנו מודאגים מגרף ההתפתחות של ספורטאי הקדטים והנוער, דבר שכבר לדאבוני השפיע על ה'פייפליין ההישגי'. לצערי אנחנו כבר רואים פגיעה ראשונית במשפך ההישגי לקראת לוס אנג'לס 2028, כאשר פחות ספורטאים נכנסו בשנים האחרונות לסגלים, ואלו שנכנסים מגיעים עם ניסיון בינלאומי קטן יותר. לקראת בריסביין 2032, אם לא נמצא פתרון לנושא הזה, הפגיעה תהיה הרבה יותר מהותית כי דור העתיד הוא בעצם זה שנפגע הכי הרבה".
לדבריה, "אנחנו בוחנים היטב, יחד עם מנהלת הספורט ההישגי, משרד התרבות והספורט, היחידה לספורט הישגי, ראשי מכון וינגייט והאיגודים, את כל נושא הקריטריונים של כניסה לסגל והישארות בסגל - גם צעירים וגם בוגרים - בעקבות הבעיות שנוצרו בספורט הישראלי, המורכבות הביטחונית והאתגרים של הגעה לתחרויות. אנחנו פועלים לייצר מדיניות חדשה שיודעת איך לאפשר לספורטאים שלא להיפגע כלכלית ולקבל מלגות - וזאת כדי שבקצה, הספורטאים ייפגעו כמה שפחות. אם הנוער לא ייצא לתחרויות, בגלל תעדוף פנימי של המערכת או בגלל המיקומים של התחרויות, המערכת צריכה לייצר אלטרנטיביות של כניסה או הישארות בסגל והיא כבר עושה את זה. זו האחריות שלנו לעזור להם".
בענף הטאקוונדו אליפויות העולם לנוער מתקיימות אחת לשנתיים, אבל נבחרת הנוער הישראלית פספסה את שתי אליפויות העולם האחרונות. במקום זאת, הוחלט כי התחרות שתהווה מדד עבור לוחמי הטאקוונדו הישראלים הצעירים תהיה גביע העולם בבולגריה שתיחשב כקריטריון לאליפות העולם, בגלל שיריבים בכירים מכל העולם יגיעו אליה. "זה משמעותי ודרמטי לפספס הופעה באליפות העולם, אבל אנחנו לא משתמשים בזה כתירוץ. אנחנו כישראלים חזקים ביכולת לשנות תוכניות, להסתגל לסיטואציות חדשות ולהמשיך להתקדם למרות הכל", כך אמרו בענף.
יעל ארד (חגי מיכאלי)גם בקשתות, ענף שבנה דור חדש ואיכותי בנוער, נאלצים להתמודד עם סיטואציה שלא בשליטתם משום שכל התחרויות הגדולות והחשובות בדרך למשחקים האולימפיים הקרובים עוברות במדינה שקשה לבקר בה כרגע. רק לאחרונה הנבחרת הישראלית לא יצאה לאליפות אירופה שנערכה בטורקיה, בהמשך השנה יש גם תחרויות קריטריון להעפלה למשחקי אירופה בטורקיה, ויש עוד את משחקי אירופה 2027 בטורקיה ודרכם ניתן להשיג קריטריון לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 - כך שנתיב משמעותי של תחרויות מטרה בדרך למשחקים האולימפיים עלול להיות חסום עבור הישראלים בענף שהוא בהתפתחות בארץ.
בכלל, גם בענפים מובילים אחרים כבר עכשיו ניתן לזהות כי ההישגים נפגעים. לפי מאמן נבחרת ישראל בג'ודו, שני הרשקו, הצעירים רושמים פחות הצלחות: "הראשונים שנפגעים מהמצב הם הצעירים. בשנה שעברה הג'ודאים הצעירים לא השתתפו באליפות אירופה, שנה אחר כך הם נסעו לאליפות העולם ולפסטיבל האולימפי לנוער אחרי הכנה פחות טובה לעומת היריבים שלהם, ולכן היו פחות הישגים שם. כרגע יש לנו ספורטאים שלא מנוסים מספיק - ובעולם תופסים עליהם יתרון מסוים. לכן עשינו שינוי בתוכניות ואנחנו במרוץ לסגור את זה".
השלכות המלחמה גדולות מנזקי הקורונה
במשחקים האולימפיים האחרונים מדינה שלמה התרגשה מההישגים יוצאי הדופן של המשלחת הישראלית, אך במבט קדימה ספק אם ניתן יהיה לשחזר את ההישג עם שבע המדליות שהיו בפאריס 2024 כתוצאה מהמלחמה. אם כל העולם מתנהל תחת מגיפה אז כל העולם נפגע - אבל אם מדינת ישראל עוברת שנים קשות של מלחמה, רק היא נפגעת בזמן שהעולם ממשיך לדהור קדימה.
"משבר הקורונה היה כלל עולמי והתוצאות של מחזור פאריס 2024 מוכיחות שהיינו אחת מהמדינות שהתמודדו הכי טוב במצב הזה של המגפה", כך טען יאיר טלמון, ראש מחלקת הצעירים ביחידה לספורט הישגי. "מכון וינגייט היה אזור בטוח לאימונים בזמן שאימפריות ספורט גדולות התקשו למצוא פתרונות. מצד שני, מאז 7 באוקטובר 2023, הספורטאים שלנו נפגעו יותר - בהפסד ישיר של פעילויות מקצועיות כמו תחרויות שלא היה ניתן לצאת אליהן, בדירוג עולמי נמוך שגרם להם לפגוש יריבים חזקים בסיבובים מוקדמים בתחרויות במקום בגמרים, ובכל שגרת העבודה שנפגעה כולל באימונים שבוטלו לעתים וגם מנטלית עם התמודדות של תמונות המלחמה".
יאיר טלמון (משמאל, הוועד האולימפי בישראל)יניב אשכנזי, מנהל תוכנית בריסביין 2032 בוועד האולימפי, התוכנית שמכינה את הדור הבא שאמור להגיע למשחקים האולימפיים ולמעשה עוקב אחר הספורטאים בעלי הפוטנציאל בגילי 15-22, עדיין מתקשה לאמוד את הפגיעה בספורטאים הצעירים הבולטים בארץ, אם אכן יש כזאת כפי שחושבים כולם.
לטענתו, "השנים של גיל 12 עד גיל 18 הן 'שנות הטיפוח' של ספורטאי. אנחנו עוד לא בנקודת זמן שאפשר לבחון את זה אחורה, ייקח זמן להבין מה קרה פה. עברנו תקופה לא נורמלית. כמו כל אזרח במדינה, יש פגיעה מוראלית אצל צעירים, וסביר שיהיו תופעות של פרישה, בין אם זה בגלל תסכול מהמצב או מחוסר מימוש פוטנציאל כי ספורטאים לא יקבלו מעמד של ספורטאי מצטיין בצבא בעקבות חוסר הישגים. מקצועית, אין ספק שיש פגיעה וייתכן שנראה יותר ספורטאים צעירים פורשים, אבל עוד מוקדם לדעת מה היקף התופעה".
תוכניות המגירה נשלפות: העתקת האקדמיה לערבה ובית לאומי באירופה?
יאיר טלמון סיפר כי כמה תוכניות מגירה כבר נשלפו בשש השנים האחרונות והוצעו פתרונות יצירתיים למצב: "מערכת הספורט - מאגודות, דרך איגודים ועד לכל גופי הספורט הלאומיים - יודעת לעשות עבודה כדי להילחם בנסיבות האלה ולנסות למצוא כל פתרון אפשרי. לדוגמה, במהלך המלחמה ירדנו לערבה כדי למצוא מקום לאקדמיה הלאומית של וינגייט על מנת שהיא תמשיך לפעול גם בזמן ירי טילים. כבר עכשיו אנחנו עובדים במכון וינגייט עם משרד הספורט על האפשרות להקים 'בית לאומי באירופה' כך שיתאפשר לנו להוציא משלחות שלמות לתקופות מסוימות לחו"ל כדי שיוכלו להתאמן בשקט, להביא יריבי אימון קרובים מהיבשת ולהמשיך בפעילות. המערכת ניסתה לעזור במגוון דרכים וזה נבחן ברצינות מלאה".
לטענתו של ראש מחלקת הצעירים ביחידה לספורט הישגי, "בשנים 2024-2025, בהערכה גסה בין 30% ל-50% מהפעילות הבינלאומית המתוכננת לנוער בוטלה, אבל כמובן שזה משתנה מענף לענף. כרגע, עיקר הפגיעה זה באימונים סדירים ואיכותיים בלי שהראש עסוק בדברים הקשים שחווינו כאזרחים, ביציאה לתחרויות בינלאומיות, וגם כמובן בניסיון הבינלאומי שלהם ובדירוג העולמי שלהם".
מכון וינגייט (מכון וינגייט)לשאלה האם ישנו גל פרישות של ספורטאים שהופיעו ברשימות כבעלי פוטנציאל לעתיד, יאיר טלמון השיב: "כרגע אנחנו לא מזהים תופעה גורפת שכזאת. רוב השמות של הספורטאים הצעירים בעלי הפוטנציאל שראינו בתחילת הדרך - עדיין נמצאים במערכת והם עדיין פעילים. נקודת ההכרעה המשמעותית מגיעה כמו תמיד עם הגיוס לצבא, שם זה בדרך כלל נמדד, כשהספורטאי שוקל האם ללכת לשירות משמעותי בצה"ל או לנסות להמשיך לקריירה ספורטיבית".
טלמון טען כי נקודת משבר יכולה גם להוות יתרון על פני אחרים: "אנחנו עושים צעדים גדולים כדי להפוך את הספורטאים שלנו ליותר חסינים ויצירתיים, לנוכח המצב. אף אחד בעולם לא מתמודד עם מה שאנחנו מתמודדים, אבל אנחנו לא רוצים להשתמש בתירוצים ולומר 'יש לנו דור אבוד', אלא לקחת את המוכשרים ולמצוא דרכים בכל זאת לגשר על מה שהפסידו בדרכים אחרות, אם זה להוציא אותם ליותר תחרויות בעתיד במימון המדינה וגופי הספורט השונים או לעשות איתם עבודה מנטלית שתהפוך אותם לעמידים יותר לכל סיטואציה קשה שיפגעו בהמשך דרכם בתחרויות ובמשחקים".
החמ"ל שהקים משרד התרבות והספורט והקצאת המשאבים לנוער
כאמור, עדיין קשה לאמוד את היקף הנזק, אך גורמים בכירים בספורט הישראלי ובמדינה עובדים כדי לצמצם אותו. במשרד התרבות והספורט הבהירו כי "עם פתיחת מלחמת 'חרבות ברזל' וכן 'עם כלביא' ו'שאגת הארי', על פי מדיניות שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, המשרד פתח חמ"ל בראשות אגף הביטחון והחירום ומינהל הספורט, יחד עם ארגוני הגג ואיגודי הספורט, על מנת לשמור על רציפות הפעילות של הספורטאיות והספורטאים וכן נבחרות הייצוג של ישראל. במהלך תקופה זו כלל הגופים יחד עם גורמי הביטחון הצליחו להוציא ולהחזיר עשרות משלחות לתחרויות ואירועים בין-לאומיים תוך מתן דגש בראש ובראשונה על ביטחון המשלחות וחזרתם הביתה בשלום".
כמו כן, במשרד ציינו כי "התקיימו במהלך תקופה זו אירועי ספורט בין-לאומיים בהובלת האיגודים והארגונים השונים, כגון גראנד סלאם באתלטיקה, טניס, מרתונים, משחקי כדורסל במסגרת הליגות האירופאיות ועוד. המשרד בראשות השר רואה חשיבות רבה בהשתתפות הספורטאים והספורטאיות באירועים הבין-לאומיים ואף הקצה משאבים רבים, וזאת מתוך השאיפה לראות את דגל ישראל מתנוסס בגאווה בכל תחרות בעולם תוך שמירת הביטחון של המשלחות בכחול-לבן".
ראובני וקנטור. ומה יהיה בעתיד? (רדאד ג'בארה)ייתכן ומדינת ישראל תידרש להשקיע יותר כספים על מנת להציל את הדור הבא של הספורט הישראלי. מחלקת הצעירים ביחידה לספורט הישגי הוקמה ב-2022 והתחילה את פעילותה עם תקציב של 7 מיליון שקלים מטעם המדינה, כאשר 5 מיליון שקלים מתוכו הופנה ישירות להכנות האולימפיות של צעירים, כך שהם מקבלים סיוע במימון יציאה לתחרויות בעולם. לפי התוכניות שאושרו בעבר על ידי המדינה, תקציב יחידת הצעירים אמור להיות כפול מזה עד 2028, כך שצפוי להיות בקופה הזו סכום של 15 מיליון שקלים כדי שהספורטאים הצעירים בארץ יוכלו לקבל כלים ותמיכה שיעזרו להם להגיע לרמות הגבוהות.
בשנים האחרונות המדינה תומכת בצעירים יותר מאי פעם, אבל כבר עכשיו ברור כי ראשי הספורט בישראל יצטרכו להפנות יותר תקציבים כדי שניתן יהיה לגשר על הפערים שנוצרו אצל הישראלים מול שאר העולם. למרות המלחמה והקורונה, יש דור של ספורטאים איכותי שמחכה לסיוע - ועם השקעה נכונה, ייתכן ונקטוף את הפירות גם באולימפיאדת 2032 והלאה, למרות הכל.