"אחרי הסרטון חשבתי: 'אין מצב שאצליח לשחק'"

לוקה דונצ’יץ’ חזר הלילה (בין רביעי לחמישי) לראשונה מאז הטרייד הבלתי נשכח למקום לו קרא בית במשך לא פחות משש שנים, כשקיבל קבלת פנים מדהימה ב-97:112 של לוס אנג’לס לייקרס על המאבריקס בדאלאס.

גם הוא לא היה יכול לתאר לעצמו את כמות האהבה שהוא עומד לקבל. הסלובני האדיר פתח את הערב עם תשואות מהקהל כולו ועם סרטון הוקרה מיוחד שהמאבס הקרינו עבורו, כשהוא לא היה מסוגל להישאר אדיש ודמע על הספסל.

בסיום הוא שיתף: “אני לא יודע איך עשיתי זאת, כי כשצפיתי בווידאו הזה אמרתי לעצמי: ‘אין מצב שאני מסוגל לשחק במשחק הזה’. היו כל כך הרבה רגשות, כל כך הרבה זיכרונות טובים, בסך הכל עליתי לפרקט ושיחקתי כדורסל. זו הייתה חוויה מדהימה, הדרך בה האוהדים קיבלו אותי והריעו לי, זה היה בלתי יאמן”.

לוקה דונצ'יץ' חוגג (רויטרס)

כוכב הלייקרס הנרגש המשיך: “אני אוהב את האוהדים ואת העיר הזו, אבל זה הזמן להמשיך הלאה. המון עבר לי בראש, היו לי רגעים בלתי נשכחים כאן, הגעתי כשהייתי בן 18 ולא ידעתי למה לצפות. הרגשתי כאילו אני בבית כאן, זה היה הבית השני שלי. רציתי כל הזמן שהמשחק הזה יעבור כבר, זו הייתה הקלה לא ממש ישנתי בלילה, מרוב התרגשות לגבי המשחק ועכשיו אני יכול לישון סוף סוף”.

ועם כל הרגשות האלו, הסלובני התעלה לכדי תצוגה אדירה של 45 נקודות, שמונה ריבאונדים ושישה אסיסטים, מאמנו, ג’יי ג’יי רדיק, שיבח את הכוכב שלו: “הרגע ההוא שבו הוא חווה את הישיבה לבדו על הספסל, צפה בסרטון ההוקרה ואיפשר לעצמו להיות פגיע ואז הייתה לו מסוגלות לעלות ולהופיע, האורות נדלקים, הוא עדיין דומע אבל הוא עולה למרות זאת לפרקט. להיות מסוגל רגשית לתת הצגה כזו אחרי זה, הוא על-אנושי”.