כשפפ גווארדיולה יעזוב את מנצ'סטר סיטי, הוא לא ישאיר אחריו רק עידן של תארים ושושלת אדירה, אלא גם חותם טקטי עצום ששינה לחלוטין את הפרמייר ליג. במשך עשור באנגליה, המאמן הקטלוני לא רק שלט בליגה, אלא גם עיצב מחדש את הדרך שבה קבוצות משחקות, בונות סגלים וחושבות כדורגל.
אחד השינויים הגדולים ביותר שהכניס גווארדיולה היה בעמדת השוער. כשהגיע לסיטי, הוא הדיח את ג'ו הארט האהוב והעדיף תחילה את קלאודיו בראבו ובהמשך את אדרסון, בעיקר בזכות היכולת שלהם עם הכדור ברגל. באותם ימים זו הייתה החלטה שנויה במחלוקת באנגליה, אך כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא קבוצת צמרת שלא מחפשת שוער שיודע להשתתף בבניית המשחק. בהמשך, גם מנצ'סטר יונייטד, ארסנל וצ'לסי הלכו לכיוון הזה עם אנדרה אונאנה, דויד ראיה ורוברט סאנצ'ס.
אלא שבשנים האחרונות אפילו גווארדיולה עצמו החל לבצע התאמות חדשות. עם העלייה בלחץ הגבוה והאישי מול הוצאות כדור מהשער, הסיכון במשחק קצר מההגנה גדל משמעותית. לכן, סיטי הלכה דווקא לכיוון מעט שונה כאשר צירפה את ג'אנלואיג'י דונארומה במקום אדרסון, מתוך מחשבה שיכולת עצירת המצבים של האיטלקי שווה יותר במשחקים הגדולים. במקביל, גווארדיולה מצא פתרונות חדשים כמו הורדת קשרים אחורה לקבל כדור ישירות מהשוער, דבר שמזכיר לא מעט כדורגל אולמות.
דונארומה חוגג הצלה (IMAGO)עמדות המגנים עברו אולי את המהפכה הגדולה ביותר תחתיו. בעונת ה-100 נקודות ההיסטורית של סיטי ב-2017/18, פציעות אילצו את גווארדיולה לאלתר, והוא החל להשתמש במגנים שנכנסים לאמצע המגרש במקום להישאר על הקו. אולכסנדר זינצ'נקו ופביאן דלף הפכו למעשה לקשרים נוספים בזמן בניית המשחק, מה שנתן לסיטי שליטה מוחלטת במרכז השדה. בהמשך, מיקל ארטטה העתיק את הרעיון לארסנל עם זינצ'נקו עצמו, ואנג’ פוסטקוגלו השתמש בשיטה דומה בטוטנהאם.
גם השימוש בבלמים כמגנים הפך לטרנד בזכות גווארדיולה. בעונת הטרבל של סיטי, מנואל אקנג'י וניית'ן אקה שיחקו כמגנים לכל דבר, בעוד ג'ון סטונס נכנס לקישור. בעקבות זאת, קבוצות נוספות החלו להשתמש בשחקנים גבוהים ופיזיים בעמדות הרחבות כדי לייצר יציבות הגנתית אחרת. אפילו דן ברן הענק של ניוקאסל שיחק כמגן שמאלי שנכנס פנימה לקו של שלושה בלמים בזמן ההתקפה.
המורשת שנשארת באנגליה
מעבר לכך, גווארדיולה שינה גם את תפיסת המשחק באנגליה. לפניו, הפרמייר ליג הייתה מזוהה עם קצב מטורף, כדורים ארוכים ומתפרצות מהירות, בעיקר בהשפעת מנצ'סטר יונייטד של סר אלכס פרגוסון. אבל ההצלחה האדירה של סיטי עם שליטה בכדור, משחק מסודר ופוזשן גבוה הפכה את הסגנון הזה לנורמה. ארסנל של ארטטה, ליברפול של ארנה סלוט ואפילו ברייטון בנו את עצמן סביב רעיונות דומים.
פפ גווארדיולה (IMAGO)למרות זאת, אחת הגדולות של גווארדיולה הייתה דווקא היכולת להשתנות כל הזמן. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הסגנון שלו מעולם לא היה מקובע לחלוטין. הוא ידע להתאים את עצמו לשחקנים, ליריבות ולבעיות שנוצרו לאורך הדרך. פעם עם חלוצים מדומים, פעם עם חלוצי 9 טבעיים, פעם עם מגנים הפוכים ופעם עם שחקני כנף קלאסיים. בכל פעם שיריבותיו ניסו להעתיק את הרעיון שעבד, גווארדיולה כבר התקדם לשלב הבא.
בסופו של דבר, גווארדיולה לא רק זכה באליפויות אלא שינה את ה-DNA של הכדורגל האנגלי. מאמנים רבים בפרמייר ליג, וגם בליגות נמוכות יותר, מודים בגלוי שהוא ההשפעה הגדולה ביותר עליהם. מהשוער, דרך המגנים ועד סגנון המשחק כולו, הכדורגל האנגלי של היום נראה אחרת לחלוטין לעומת זה שפפ פגש כשהגיע למנצ'סטר סיטי לפני עשור.