האם יש מועדון אחר שמסוגל להעניק למאמן חסר ניסיון חוזה ל-6 וחצי שנים, ואז לפטר אותו אחרי 3 וחצי חודשים? מאז קיבל טוד בוהלי לידיו את צ'לסי לידיו את צ'לסי במאי 2022, היה תהליך קבלת ההחלטות תמוה בלשון המעטה, אבל השתלשלות העניינים בתקופה האחרונה הביאה אותו לרמה של פארסה גרוטסקית באמת. זה כבר לא סתם משבר, זו הדוגמה המושלמת לדרך בה אסור לנהל קבוצת כדורגל. יש תחושה שפשוט אי אפשר לעשות את זה רע יותר, וליאם רוסניור הוא ממש לא האשם המרכזי בפיאסקו. הוא בסך הכל נקלע לסיטואציה בלתי אפשרית מבחינתו, והעסק יצא לחלוטין מכלל שליטה.
התקשורת נהנית להקביל כעת את צ'לסי לטיטאניק, כי הספינה התנגשה בקרחון ב-1912, וזו השנה הקודמת בה ספגו הכחולים 5 הפסדי ליגה רצופים מבלי לכבוש שער. 1:0 מול ניוקאסל, 3:0 באצטדיונה החדש של אברטון, 3:0 נגד מנצ'סטר סיטי, 1:0 מול מנצ'סטר יונייטד בשבת, ולבסוף 3:0 בברייטון ביום שלישי בתצוגה קטסטרופלית בקנה מידה כמעט חסר תקדים. הסטטיסטיקה הייתה חד משמעית – צ'לסי לא בעטה למסגרת אפילו פעם אחת. היא לא התקרבה קרובה לאיים עליו. לעומת זאת, ברייטון שלחה 9 כדורים למסגרת, והייתה ראויה להביס את האורחת האומללה בתוצאה גבוהה הרבה יותר.
רוסניור לא הסתיר את תחושותיו אחרי שריקת הסיום. הוא דיבר בכנות והגדיר את יכולת חניכיו כמחפירה. "זה הערב הכי גרוע שלי בתפקיד בפער ניכר. המשחק היה בלתי מתקבל עת הדעת בכל ההיבטים. הגישה הייתה בלתי מתקבלת על הדעת. אני לא יכול להמשיך להגן על מה שראינו. לא הייתה מחויבות. זה לא מתאים למועדון הזה. משהו חייב להשתנות באופן מיידי, כאן ועכשיו", הוא הצהיר בהתרגשות. ההנהלה החליטה שהשינוי הזה צריך להתבצע קודם כל בעמדת המאמן, ובנסיבות אחרות אפשר היה להסכים איתה לנוכח התוצאות האחרונות. אולם בהינתן האופן בו קיבל רוסניור את התפקיד מלכתחילה, הפיטורים משדרים רק חוסר אונים ובלבול.
אכזבה בצ'לסי (רויטרס)בעונה שעברה, וגם בתחילת העונה הנוכחית, הייתה תחושה של התייצבות. אנצו מארסקה החזיר את צ'לסי לליגת האלופות בשנה הראשונה כמאמן, זכה בקונפרנס ליג, ואז גם בגביע העולם למועדונים. מיותר ככל שיהיה, הטורניר החדש של פיפ"א היה מעודד עבור הכחולים, בעיקר בזכות הניצחון החלק 0:3 על פאריס סן ז'רמן בגמר. השחקנים התחברו ליחידה מגובשת, הייתה זהות טקטית ברורה יחסית, והתקווה הייתה כי הקבוצה תוכל לרוץ בצמרת הגבוהה בעונתו השנייה של האיטלקי על הקווים. בעידן בוהלי, זו הייתה הפעם הראשונה בה ניתן היה לדבר על התקדמות עקבית בכיוון הנכון.
בפועל, ההנהלה לא הצליחה לשמור על מערכת יחסים תקינה עם מארסקה. שנת 2026 נפתחה עם הודעה על עזיבתו ב-1 בינואר בצל ירידה חדה בכושרה של הקבוצה וכביסה מלוכלכת שהאיטלקי לא היסס להוציא החוצה. לא לגמרי ברור אם הוא התפטר או עשה את המקסימום כדי להיות מפוטר, אבל בשורה התחתונה נדרשה צ'לסי לאתר לו מחליף זמין במהירות. היא הלכה על רוסניור פשוט כי זה היה הכי קל – הרי הוא עבד בשטרסבורג שנמצאת בבעלות הקונצרן של בוהלי.
בצרפת העריכו מאוד את עבודתו של רוסניור. האנגלי בן ה-41 חתם במועדון בקיץ 2024 במקומו של פטריק ויירה, הצעיד אותו למקום השביעי ולהעפלה לקונפרס ליג וגרם לרוב השחקנים להשתדרג ולמצות את הפוטנציאל. בין היתר, מדובר באנדריי סנטוס, הקשר הברזילאי הצעיר שהושאל מצ'לסי ועשה חיים משוגעים בהדרכתו של רוסניור אשתקד עם 10 שערי ליגה והופעות מחשמלות במרכז המגרש. רוסניור דגל בסגנון אינטניסיבי וקבוצתי מאוד, ועבודתו משכה תשומת לב לא מבוטלת, אבל הוא עדיין לא היה בשל לתפקיד מאתגר הרבה יותר בסביבה לחוצה במיוחד.
טוד בוהלי (רויטרס)הרי לפני פחות מחודשיים פוטר מגן העבר מהאל סיטי בליגת המשנה בגלל חילוקי דעות עם הבעלים הטורקי אג'ון איליג'אלי שהיה מעוניין בכדורגל התקפי יותר. זו הייתה משרתו הממשית הראשונה, אם לא סופרים את הקדנציה כעוזרו של וויין רוני בדרבי קאונטי, בעקבותיה בילה מספר משחקים כמאמן ראשי זמני. בשטרסבורג הוא התחיל לצבור ניסיון וקיבל יד חופשית לבנות את הקבוצה לפי ראות עיניו. החיבור עם השחקנים הצעירים היה נפלא, וגם הקהל העריץ אותו. באופן טבעי, כולם הצטערו לראות אותו "נגנב" באמצע העונה השנייה, והמהלך העמיק עוד יותר את סלידתם של אוהדי שטרסבורג כלפי בוהלי ואנשיו, כי הם ממש לא מעוניינים לראות קבוצת בת נטולת זכויות של צ'לסי.
גם האוהדים בסטמפורד ברידג' לא התלהבו מהמינוי בלשון המעטה. עם כל הכבוד להצלחתו של רוסניור בשטרסבורג, הוא לא נתפס כדמות סמכותית מספיק לחדר ההלבשה עומס האגו של צ'לסי. רוסניור היה מגן בינוני למדי בימיו כשחקן, ורוב השחקנים של הכחולים בקושי שמעו על קיומו לפני בואו. ההנחה הייתה כי ההנהלה רצתה להביא ‘יס-מן’ שלא יעז להביע את דעתו העצמאית, ואורך החוזה הדהים את כולם. מי מחתים מאמן עם רזומה כזה עד 2032? ידוע כי צ'לסי אוהבת מאוד להעניק חוזים לטווח ארוך לכוכבים הצעירים שהיא רוכשת, ובמקרים מסוימים זה אפילו משתלם כמו עם קול פאלמר, אבל מדוע היה צורך לתת תקופה כה ארוכה מראש למאמן? איזה פיצויים אפשר לדרוש תמורתו אם ירצה לעזוב?
אולי ההחלטה הביזארית הזו נועדה לחזק את תדמיתו של רוסניור בעיני השחקנים והדגישה שהוא נהנה מגיבוי מוחלט מצד ההנהלה. בפועל, ייתכן כי האפקט היה הפוך, כי זה הרגיש כמו בדיחה לא מוצלחת, והיה ברור שהסיכוי של רוסניור להשלים את החוזה שאף לאפס. בשטרסבורג השחקנים התחברו אליו במהרה וראו בו מנטור מצוין, אבל בצ'לסי המצב היה שונה בתכלית. רוסניור ניסה לשדר נוקשות, והגזים כאשר השעה את הכוכב המרכזי, אנסו פרננדס, בעקבות ראיון לתקשורת הארגנטינית בה סיפר על רצונו לעבור בבוא העת להתגורר במדריד. גם הפעם האפקט היה הפוך מהרצוי – העונש המוגזם שידר היעדר שיקול דעת.
אנסו פרננדס (IMAGO)לתקשורת האנגלית הודלפו עדויות לפיהן שחקנים לא הבינו את ההוראות המורכבות של רוסניור שהעמיס מידע רב מאוד בשחיות קבוצתיות ואישיות. בשטרסבורג השחקנים רצו ללמוד ממנו, אך בצ'לסי הכוכבים התעייפו מנטלית, וכאשר החל רצף התוצאות הגרועות כולל שתי תבוסות מול סן ז'רמן בשמינית גמר ליגת האלופות, התברר שיהיה קשה מאוד לשקם את המוטיבציה.
זה ממש לא אומר שרוסניור לא מסוגל להצליח בקבוצה גדולה. הוא פשוט הגיע למועדון הלא נכון בעיתוי מוקדם מדי. ייתכן כי צפויות לו הרפתקאות טובות הרבה יותר בעתיד הקרוב. בינתיים, הוא ייהנה מפיצויים נדיבים במיוחד, ואין סיבה לרחם עליו. הוא כבר לא צריך להתמודד עם מציאות אבסורדית בצ'לסי שמתרחקת בצעדי ענק מהאפשרות לשחק בליגת האלופות בעונה הבאה, גם אם יש סיכוי שהמקום השישי יוביל לצ'מפיונס ליגה במקרה של זכיה של אסטון וילה בליגה האירופית. בשום מקום אחר הוא לא יקבל חוזה ל-6 וחצי שנים בלי להוכיח את עצמו קודם לכן, אבל גם אין צורך בכך. צ'לסי היא היחידה שמסוגלת לעשות שטויות כאלה.