"קשה לקבל הפסד בפנדלים", אמר מאמן ארסנל מיקל ארטטה בתום גמר ליגת האלופות. העיתונים האנגלים התמלאו בהבעות צער על חוסר המזל של התותחנים ב"הגרלה" מהנקודה הלבנה בתום 1:1 מול פאריס סן ז'רמן. במובן מסוים זה נכון, כמובן. פנדלים זה סוג של הגרלה, ולא מרגיש ממש לא הוגן לפספס זכייה ראשונה היסטורית בגביע עם האוזניים הגדולות בגלל שגבריאל הטיס את הבעיטה שלו לשמיים.
ואולם, במקרה הספציפי הזה הטיעון הזה פשוט לא תופס. זה לא חוסר מזל כלל וכלל, כי ארסנל לא עשתה כלום כדי להימנע מ"ההגרלה" המדוברת. בדיוק להיפך, כל המאמצים הושקעו כדי להגיע אליה. בעיטה אחת למסגרת במשך 120 דקות זה נתון עלוב ביותר עבור כל קבוצה, גם אם הכדור המדובר חדר לרשת כבר בדקה ה-5. וזה לא ממש לא עניין של חוסר דיוק, כי לארסנל היו רק שני איומים נוספים שהלכו מחוץ למסגרת. 3 בעיטות בסך הכל במשחק שהלך להארכה! גם חטאפה הייתה יוזמת יותר לו הייתה מגיעה למעמד.
ויש גם שפע נתונים סטטיסטיים נוספים שחטאפה הייתה עלולה להתבייש בהם. 28 אחוזי החזקת כדור. 199 מסירות מדויקות בלבד, עם 70 אחוזים בלבד בהשלמת מסירות, זאת לעומת 837 מסירות מדויקות של סן ז'רמן. 26 התקפות לעומת 105 התקפות של סן ז'רמן. שני ניסיונות חדירה ללא כדור לשליש האחרון של המגרש לעומת 44 כאלה של סן ז'רמן. רק תחשבו על זה לרגע. גם הפועל כפר סבא הייתה עשויה להעז קצת יותר מול כל יריבה.
פ.ס.ז' הזוכה הראויה. לואיס אנריקה חוגג (רדאד ג'בארה)וזה לא היה מקרי. זו הייתה הטקטיקה של ארטטה מראש. בזבוזי הזמן היו כה בוטים שקבוצה המכבדת את עצמה הייתה מתביישת בהם. את הקרן הראשונה שלה בשניות האחרונות של המחצית הראשונה לא הספיקה ארסנל לבצע כי לא מיהרה לבצע אותה – אז השופט פשוט שרק לסיום. מבחינה לוגית, זו הייתה בדיוק ההזדמנות הכי טובה והכי בטוחה לנסות לכבוש ולקבוע 0:2 בירידה להפסקה, כי ליריבה פשוט לא נותר זמן למתפרצת, אבל ארסנל אפילו לא חשבה בכיוון. היא לא הגיעה לבודפשט כדי להבקיע. זה לא היה רלוונטי. המטרה הייתה אך ורק לא לספוג. ולכן מיד בפתיחת המחצית השנייה קיבל כריסטיאן מוסקרה כרטיס צהוב על בזבוז זמן בהוצאת חוץ שגרתית. לו השופט הגרמני היה קפדן יותר, רוב שחקני ארסנל היו יכולים להיכנס לפנקס בשל כך.
אז כן, השער המוקדם של קאי האברץ, שהיה מקרי ונבע למעשה מפעולה הגנתית מוצלחת, הוריד את המוטיבציה של ארסנל לעשות משהו בחלק הקדמי עוד יותר כי היה צריך "לשמור" על היתרון השברירי שהושג. אלא ששום דבר לא השתנה מהותית גם אחרי ספיגת שער השוויון. זה היה אנטי כדורגל, והגמר היה משמים באופן קיצוני. אופ"א שינתה החל מהעונה את שעת הפתיחה של משחק הגמר מ-21:00 לפי שעון מרכז אירופה ל-18:00 על מנת לאפשר לילדים ולבני נוער לצפות באירוע ולהגביר את העניין בענף. את המופע שהתקיים על כר הדשא אפשר היה להגדיר כסוג של התעללות בילדים, והוא לא גרם לאף אחד להתחבר למשחק. בדיוק להיפך – סביר כי אוהדים ניטרלים רבים ויתרו וכיבו את הטלוויזיה.
גמר משעמם. שחקני ארסנל באים בטענות לדניאל סיברט (רדאד ג'בארה)אפשר לטעון, כמובן, שהגישה הייתה מוצדקת כי היריבה הייתה חזקה מאוד. הרי בעונה שעברה הביסה פאריס סן ז'רמן את אינטר 0:5, והתותחנים לא רצו להפסיד בתוצאה דומה. יש בזה משהו, אבל מעשה באלופת אנגליה הטרייה. ארסנל היא אחד המועדונים העשירים בעולם, עם יכולות תקציביות אדירות. יש לה סגל פנטסטי גם מבחינת שחקנים התקפיים, ורק בקיץ שעבר הוחתם החלוץ המרכזי ויקטור יוקרש תמורת כ-65 מיליון אירו. הוא נותר אתמול על הספסל, וכאשר שולב כמחליף עיקר תפקידו היה לרדוף אחרי מובילי הכדור של פ.ס.ז’ ולהפעיל עליהם לחץ. אף מסירה ראויה לא הגיעה אליו.
אז ארסנל השתוקקה להגיע לפנדלים, וקיבלה את מבוקשה. לקבוצה כזו לא מגיע מזל בשום אופן, והצדק נעשה – פשוטו כמשמעו. התותחנים סיימו את שלב הליגה עם מאזן מושלם, ואחרי התיקו אתמול סיימו את כל העונה האירופית ללא הפסד, אבל זה רק מדגיש את העובדה כי היה ביכולתם לנסות להכריע את ההתמודדות לטובתם ללא הגרלות. מובן שלא חייבים להפקיר את העורף, אבל דווקא האיכות הפנומנלית של צמד הבלמים ושל דקלאן רייס כקשר מרכזי מאפשרת לקיחת סיכונים מסוימים.
הטעות של ארסנל בפנדלים
וויליאם סאליבה וגבריאל היו נהדרים גם אתמול, והם בוודאי לא אשמים בהוראות שנתן מאמנם לחבריהם. עבור הבלם הברזילאי, החטאת הפנדל האחרון היא טרגדיה ספורטיבית בתום עונה מזהירה באופן יוצא דופן. מצד שני, איך אפשר היה להפקיד ברגליו את הבעיטה החמישית והאחרונה? איזה ניסיון יש לו בכך? אם כבר בונים על פנדלים, היה ראוי להקדיש מחשבה מעמיקה לזהות המבצעים, ואולי אפילו לתכנן את החילופים בהתאם. העניין הוא כי עם ריבוי החילופים בעידן הנוכחי, קבוצות מגיעות לדו קרב ללא רוב שחקני ההרכב הפותח, אבל זה כבר נושא לדיון נפרד.
גבריאל המום (רויטרס)באופן מסקרן, היתרון המובנה בפנדלים היה של סן ז'רמן, מה שאמור היה להפחית את הכמיהה של ארסנל להגיע לכך. מאטביי סאפונוב קבע לפני חצי שנה שיא כאשר הדף 4 פנדלים ברציפות בדו קרב מול פלמנגו בגמר הגביע הביניבשתי, ולאלופת צרפת מאזן מושלם בפנדלים במהלך הקדנציה של לואיס אנריקה, 5 ניצחונות ב-5 דו קרבים עד אתמול. לעומת זאת, לארסנל כמועדון הייתה היסטוריה עגומה של פנדלים במשחקי גמר אירופים. היא הפסידה לוולנסיה בגמר גביע המחזיקות ב-1980 ולגלאטסראיי בגמר גביע אופ"א ב-2000. באשר לדויד ראיה, הוא לא בדיוק התנסה בעצירת פנדלים לאחרונה, כי לא נשרק אף פנדל לחובת ארסנל בפרמייר ליג בעונה שהסתיימה זה עתה.
בליגת האלופות היה פנדל שראיה ספג מחוליאן אלברס בחצי הגמר מול אתלטיקו מדריד, ואתמול הוא לא עצר את הבעיטה של אוסמן דמבלה בדקה ה-65. היא נבעה מעבירה מגושמת של כריסטיאן מוסקרה על חביצ'ה קבראצחליה, והגיאורגי שזהר בגמר בעונה שעברה יצא גם הפעם עם המון מחמאות. מאבקו מול מוסקרה, שפתח רק בגלל שיוריאן טימבר לא היה כשיר ל-90 דקות ובן ווייט פצוע, סומן מראש כבעייתי מבחינת התותחנים. במחצית הראשונה עשה מוסקרה הצעיר עבודה משובחת מול הקיצוני המהיר, אבל בסופו של דבר הצליח קבראצחליה לעשות את המקסימום מטעות אחת שלו, וטימבר נכנס למגרש קצת מאוחר מדי מבחינת ארסנל. גם לכך יש לארטטה אחריות מסוימת.
ארטטה וספסל ארסנל צופים בדו קרב (IMAGO)מעבר לכך, היה לפ.ס.ז’ קשה מאוד לפצח את הבונקר של היריבה. ארסנל ספגה 6 שערים בלבד ב-14 המשחקים בדרכה לגמר, וכשהיא שמה את כל שחקניה מאחוריה כדור זו משימה מאתגרת במיוחד. לזכות לואיס אנריקה וחניכיו ייאמר שהם ניסו לפתור את הבעיה עם לא מעט יצירתיות. הם לא הגיעו מצבי הבקעה קורצים, אבל השתדלו להפגין יצירתיות, ובערב נתון זו הייתה המנצחת הראויה. יש לזכור כי דרכה של אלופת צרפת לגמר הייתה קשה יותר, והיא התמודדה מול באיירן מינכן האימתנית בחצי הגמר, בצמד משחקים שבהחלט הביאו אוהדים חדשים לענף הכדורגל. פאריס ממש לא הייתה מושלמת בשלב הליגה, אבל ידעה להיות במיטבה בנוקאאוט, וכבשה בו 23 שערים ב-8 משחקים. ארסנל הבקיע 6 שערים ב-6 משחקי נוקאאוט. וזה מסכם את הכל.
לכן, הגיוני כי שפ.ס.ז’ הפכה לקבוצה השנייה בלבד בעידן ליגת האלופות שהצליחה להגן על הכתר, אחרי מלכת המפעל ריאל מדריד. זה אירוני עוד יותר כי צמד הזכיות הגיעו אחרי עזיבתו של קיליאן אמבפה, שלא זכה בתואר משמעותי כלשהו במדים הלבנים שלו בשנתיים האחרונות. בגרסתה הנוכחית, סן ז'רמן היא קבוצה מלוכדת ומגובשת, עם סגנון שובה עין וגישה אטרקטיבית. בכל הקשור לכדורגל נטו, טוב שהיא זכתה אתמול בהגרלה, וטוב מאוד שארטטה נותר מתוסכל – אולי זה יגרום לו לשנות את דרכיו בעתיד. עם זאת, חשוב מאוד להזכיר כי מדובר בפרויקט קטארי שנועד ליחסי ציבור, וממש אי אפשר לשמוח כשפ.ס.ז’ זוכה בתארים.