בית ג': ברזיל פייבוריטית, הקרב על העלייה פתוח

אם צריך לסכם את בית ג’ במשפט אחד זה יהיה: ברזיל אמורה לסיים במקום הראשון, מרוקו וסקוטלנד יתחרו על המקום השני, וגם המקום השלישי עשוי כנראה להמשיך הלאה בזכות הניצחון על האיטי שצפויה להיות אחת הנבחרות החלשות בטורניר.

ברזיל

שני הימורים בולטים במיוחד אצל הסלסאו. ראשית, ההתאחדות מינתה לראשונה אי פעם מאמן זר בדמותו של קרלו אנצ'לוטי. שנית, ניימאר נכלל בסגל אחרי שלא ייצג את הנבחרת מאז 2023, ויש ספקות גדולים לגבי כשירותו ואופי השפעתו על המתרחש.

סאגת אנצ'לוטי החלה זמן רב לפני שהאיטלקי עזב את ריאל מדריד במאי שעבר, וההתאחדות עשתה את המקסימום כדי להביאו. האם זה ישתלם? מצד אחד, מדובר באיש מקצוע בכיר מאוד, בעל רקורד של הצלחות ברחבי אירופה. גם העובדה כי הוא מכיר אישית את כוכביה הברזילאים של ריאל נלקחה בחשבון, אם כי בטורניר הנוכחי היא רלוונטית פחות כי רודריגו ואדר מיליטאו ייעדרו בשל פציעות, ולכן רק ויניסיוס ואנדריק עונים על ההגדרה בסגל. מצד שני, אין למאמן בן ה-66 נסיון קודם עם נבחרות, הוא אינו דובר פורטוגזית, ומידת בקיאותו ברוח הברזילאית מוגבלת.

ויניסיוס ואנצ'לוטי (IMAGO)

במהלך השנה בברזיל הספיק אנצ'לוטי להבין לעומק את האובססיה לניימאר, והלחץ הציבורי העצום, גרם לו להחזיר את הכוכב בן ה-34 לסגל לקראת המונדיאל הרביעי בקריירה. האיטלקי טוען כי החלוץ הוותיק הסכים להיות שחקן ספסל ולא למשוך את כל תשומת הלב, אך ספק אם ניתן יהיה לעמוד בהבטחה הזו, ועלולה להיות דרישה לשתף אותו על חשבון שחקנים צעירים שהיו אמורים לקחת חלק משמעותי הרבה יותר.

בחוד תתבסס הקבוצה על ויניסיוס וראפיניה, היריבים לקלאסיקו שנהנים לשתף פעולה באגפים במדי סלסאו. זו הייתה המתכונת גם במונדיאל הקודם, אז תופקד ניימאר כפליימייקר, ורישארליסון שובץ כחלוץ מרכזי. הפעם כוכב טוטנהאם לא בסגל, וחלוץ הרחבה הטבעי היחיד בסגל הוא איגור טיאגו מברנטפורד, שחווה עונה נפלאה בפרמייר ליג, אך ערך את הופעת הבכורה בנבחרת רק השנה. ההחלטה לנפות דווקא את ז'ואאו פדרו מצ'לסי על מנת לכלול את ניימאר שנויה במחלוקת בלשון המעטה, וברזיל עלולה לשלם על כך.

יש מחסור גם בקשרים יצירתיים, ולמעשה אין בסגל אף אחד שעונה על ההגדרה. קאסמירו אמור להיות המנהיג במרכז המגרש עם סרט הקפטן, ואת השלד משלים מרקיניוס, קפטן סן ז'רמן, שיהיה מעוז ההגנה. באופן כללי, הסגל לא רע, אך מתקבל רושם שהוא לא מאוזן, וקשה להגדיר את ברזיל כאחת הפייבוריטיות הבכירות לזכייה, והרי זו המטרה המוצהרת שלה אחרי בצורת בת 24 שנה.

מרוקו

מרוקו עשתה היסטוריה בגביע העולם הקודם כאשר הפכה לנבחרת האפריקנית הראשונה שהעפילה לחצי הגמר, והיא רק הלכה והתחזקה מאז, ולכן יש הרואים בה סוס שחור לכל דבר במונדיאל הנוכחי. היא אף מגיעה על תקן אלופת אפריקה באופן הצהרתי, גם אם על המגרש היא הפסידה בגמר הטורניר הביתי לסנגל, וקיבלה את התואר רק בדיעבד בהחלטה טכנית.

אשרף חכימי ובראהים דיאס (IMAGO)

מאמן עם ניסיון במונדיאל יש לה, כי מוחמד וואהבי זכה עם הנבחרת עד גיל 20 בגביע העולם בשנה שעברה, וזו הסיבה בזכותה מונה במקומו של וואליד רגראגי בתחילת השנה. כמו רוב שחקני הסגל, וואהבי נולד באירופה, הוא בלגי, ואפילו החל את דרכו על הקווים בקבוצות הנוער של מכבי בריסל. הוא מאמין בצעירים, וזו הסיבה המרכזית לכך שמספר כוכבים ותיקים נותרו מחוץ לסגל לטורניר. הבכיר שבהם הוא החלוץ יוסוף אן-נסירי, שהבקיע בנגיחה מרהיבה את שער הניצחון המפורסם על פורטוגל ברבע הגמר ב-2022. גם חכים זייש, כוכב אייאקס וצ'לסי לשעבר, נותר בחוץ, אך זו ממש לא הפתעה לנוכח כושרו הנוכחי.

גיבורים נוספים מהמונדיאל בקטאר ממשיכים להוביל, ובראשם הקפטן אשרף חכימי, שנחשב לאחד המגנים הימניים הטובים בעולם במדי פריז סן ז'רמן, במיוחד מבחינה התקפית. הוא ספרדי שגדל בריאל מדריד, ויש לו כעת חבר בדמותו של כוכב ריאל, ברהים דיאס, שבחר לייצג את מרוקו לפני שנתיים ואמור להיות השחקן היצירתי ביותר בחלק הקדמי. יאסין בונו ממשיך להציג יכולת גבוהה בין הקורות, איסמעל סייברי הוא הכוח המניע במרכז המגרש אחרי עונה נהדרת באיינדהובן, ומעניין במיוחד לראות אם איוב בועדי ישתלב בהרכב. נער הפלא בן ה-18 של ליל שוכנע ברגע האחרון לייצג את מולדת הוריו אחרי שהיה קפטן נבחרת צרפת הצעירה, והציפייה היא כי יהיה בורג חשוב במערך, הן כפרס על ההחלטה, והן כי בזכות איכויותיו יוצאות הדופן.

סקוטלנד

הסקוטים חוגגים עליה ראשונה למונדיאל במילניום הנוכחי, וזוכרים היטב כי מעולם לא עברו את שלב הבתים קודם לכן. כעת, במתכונת המורחבת ועם נמושה בדמות האיטי כיריבה, היא עשויה לעשות היסטוריה, והמוטיבציה בשיאה. זו לא נבחרת מבריקה, אבל יש לה שלד יציב, והמאמן סטיב קלארק יודע את העבודה, הוא נמצא בתפקידו מאז 2019.

סקוט מקטומיניי ואנדרו רוברטסון (IMAGO)

המנהיג הבלתי מעורער הוא הקפטן אנדי רוברטסון, שעזב את ליברפול בתום 9 שנים, אך ממשיך לשרוף את האגף השמאלי במדי הנבחרת. סקוט מקטומיניי, שהפך למכונת שערים חשובים בנאפולי ובסקוטלנד, הוא קשר רב גוני ופנטסטי שמסוגל להבקיע מכל מצב ובכל עת. לצידו יילחם במרכז המגרש ג'ון מקגין, שחווה עונה יוצאת מהכלל מדי אסטון וילה, וגם הוא יודע למצוא את הרשת, יעידו על כך 20 הכיבושים שלו ב-85 הופעות בנבחרת.

זה עשוי להיות חשוב כי אין לסקוטים חלוץ ברמה הבינלאומית הגבוהה. יש גם סימני שאלה לגבי עמדת השוער, כי קרייג גורדון בן ה-43 בקושי שיחק העונה במדי הארטס ונעדר לאחרונה בשל פציעה בכתפו. הלכידות והקבוצתיות הן נקודות החוזק של סקוטלנד, וביום נתון היא מסוגלת לעשות צרות לכל אחת, יעידו על כך הדנים שהפסידה בגלאזגו במשחק המכריע במוקדמות.

האיטי

סיפור העלייה של האיטי מרגש ביותר. נבחרת ממדינה מוכת פשע, בה אפילו האצטדיון הלאומי נכבש על ידי כנופיות, עלתה לגביע העולם כנגד כל הסיכויים, למרות שנאלצה לארח את כל משחקיה הרחק מביתה. העלייה הובטחה באופן סמלי ב-18 בנובמבר, יום החג הלאומי, וזה רק תרם להתרגשות העצומה. עם זאת, הסיכויים להשיג תוצאות ראויות בטורניר עצמו קטנים למדי. במונדיאל הקודם היחיד שלה ב-1974 הפסידה האיטי בכל משחקיה, כולל פיאסקו 7:0 מול פולין, והמטרה המרכזית היא להימנע מתבוסות דומות.

פרנזי פיירו (IMAGO)

אחד הכוכבים המרכזיים בסגל הוא החלוץ פרנצדי פיירו, אקס מכבי חיפה, שסיים את העונה בהשאלה מאא"ק אתונה לריזספור הטורקית. הוא ספג לא מעט ביקורת במהלך השנים, אך התעלה בקמפיין המוקדמות וכבש את השער המכריע לרשת של קוסטה ריקה. דוקנס נאזון, חברו הוותיק לחוד שכבש 44 שערים במדי הנבחרת, משתייך דווקא לסגל של אסתקלאל האיראנית. המאמן הצרפתי סבסטיאן מינייה, שעבד בעיקר עם הנבחרות באפריקה עד שקיבל את המשרה ב-2024, עשה עבודה פנומנלית בתנאים כמעט בלתי אפשריים, בלי לדרוך בהאיטי עצמה כלל. אם יצליח להשיג אפילו נקודה בבית המאתגר מבחינתו, הוא ישדרג את מעמדו ועשוי לזכות בקידום מקצועי למדינה הרבה יותר שפויה.

משחק המפתח: סקוטלנד מול מרוקו

הקרב האמיתי על המקום השני יתקיים במחזור השני, והוא יהיה חיוני במיוחד עבור מרוקו אם תפסיד לברזיל במחזור הראשון. אם ידהימו האפריקנים את סלסאו, ניצחון על סקוטלנד עשוי להעניק להם את המקום הראשון, וזה יהפוך את הקרב לפיקנטי עוד יותר.