יש רגעים שבהם ספסל הוא עונש, ויש רגעים שבהם הוא פשוט החלטה מקצועית מתבקשת. במקרה של ויניסיוס ג'וניור, נדמה שריאל מדריד מתקרבת במהירות לנקודה השנייה. הברזילאי עדיין אחד השמות הגדולים בסגל, עדיין שחקן שכשהוא בשיאו מסוגל לפרק הגנות כמעט לבדו, אבל כרגע השם שלו גדול בהרבה מהכדורגל שהוא מציג. ואם ז'וזה מוריניו באמת רוצה שההרכב שלו ייקבע לפי יכולת ולא לפי מעמד, הגיע הזמן לשקול ברצינות שינוי באגף שמאל.
הדרבי במטרופוליטנו היה אולי הרגע שבו כל הסימנים התחברו לתמונה אחת. ויניסיוס שיחק קצת יותר מ-50 דקות, השלים דריבל אחד בלבד ורשם שתי בעיטות למסגרת, אבל כמעט שלא השפיע על המשחק. כאשר ריאל נותרה בעשרה שחקנים בעקבות הרחקתו של דין הויסן, מוריניו היה צריך לבחור על מי לוותר. קיליאן אמבפה נשאר על הדשא, ויניסיוס היה זה שירד.
זו כבר מזמן לא החלפה מקרית. ויניסיוס הוחלף בארבעת המשחקים האחרונים ברציפות: בדקות הסיום מול אינטר וראיו, בדקה ה-68 נגד אלצ'ה ובדקה ה-54 בדרבי. אמבפה, לשם השוואה, השלים כבר שבעה משחקים מלאים. הצרפתי צבר 720 דקות מתחילת העונה לעומת 652 של הברזילאי, והאיזון שמוריניו ניסה לשמור בתחילת הדרך בין שני הכוכבים הולך ונעלם.
דרבי אדום: אתלטיקו מנצחת 1:2 את ריאלהמספרים כבר לא מאפשרים להתעלם
הבעיה הגדולה ביותר של ויניסיוס היא שכמעט בכל דרך שבה מסתכלים על פתיחת העונה שלו, קשה למצוא טיעון מקצועי שמצדיק כרגע מקום מובטח בהרכב. אחרי שמונה משחקים רשמיים, שבעה בליגה ואחד בליגת האלופות, הוא עומד על שער אחד ושלושה בישולים, לצד פנדל שסחט מול בטיס. עבור שחקן שאמור להיות אחד ממוקדי ההתקפה של ריאל, זו תפוקה דלה במיוחד.
ההשוואה לאמבפה רק מחדדת את הפער. הצרפתי כבר כבש שמונה פעמים בשמונה משחקים, בעוד ויניסיוס נמצא הרחק מאחור. למעשה, הברזילאי מדורג רק במקום החמישי בטבלת הכובשים של הקבוצה, אחרי אמבפה, ג'וד בלינגהאם, ארדה גולר וקרלוס אספי. האחרון אפילו הצליח לעקוף אותו במספר השערים למרות ששיחק 26 דקות בלבד.
אבל לא מדובר רק במספרים. ויניסיוס של העונות הגדולות היה מפחיד עוד לפני שהכדור הגיע אליו. הוא היה דורש אותו שוב ושוב, מסתער על המגן, מייצר כאוס ומכריח יריבות להקדיש לו שחקן נוסף. כרגע חסרה בדיוק אותה תחושה. הוא פחות חד, פחות מכריע, ובמקום שהעונה שלו תלך ותתרומם, נדמה שהמגמה דווקא הפוכה.
ויניסיוס (IMAGO)בדרבי נחשפה גם הבעיה בצד השני של המגרש. ויניסיוס לא סיפק מספיק עזרה למארק קוקורייה, וג'וליאנו סימאונה קיבל מרחבים שאפשרו לו להפוך את האגף לאחד ממוקדי הכוח של אתלטיקו. אפשר לקבל משחק חלש מבחינה התקפית, זה קורה לכל כוכב, אבל כשהתרומה עם הכדור מצטמצמת ובמקביל העבודה בלעדיו אינה מספקת, למאמן כבר קשה הרבה יותר להצדיק את ההישארות על הדשא.
וכל זה מגיע דווקא אחרי קיץ שבו עתידו של ויניסיוס אמור היה להפוך ליציב מתמיד. לאחר משא ומתן ארוך הוא האריך את חוזהו עד 2032 וזכה להסכם המשקף את מעמדו כאחד הכוכבים הגדולים של המועדון. הציפייה הייתה שהשקט סביב עתידו יחזיר את הגרסה הקטלנית שלו. בינתיים קרה ההיפך: החוזה החדש הגיע, אבל ויניסיוס הישן עדיין לא.
גם היחסים עם הקהל הפכו לחלק מהסיפור. בברנבאו כבר נשמעו שריקות לעברו יותר מפעם אחת, והאשראי שהיה כמעט בלתי מוגבל בתקופות שבהן הכריע משחקים גדולים הולך ומצטמצם. ויניסיוס תמיד היה דמות שמעוררת אמוציות מחוץ למדריד, אבל כשהסבלנות מתחילה להיגמר גם בבית, זו כבר נורת אזהרה אחרת לגמרי.
הסבלנות אוזלת. ויניסיוס (IMAGO)ויש כבר מי שדופק חזק על הדלת
הסיבה המרכזית לכך שספסול של ויניסיוס כבר אינו רק כלי לזעזוע נמצאת ממש לידו בסגל. יאן דיומנדה הגיע לריאל תמורת 140 מיליון אירו, ועד כה קיבל 292 דקות בלבד, אבל בכל הזדמנות נוספת במשחקים האחרונים הוא מתחיל להראות מדוע הושקע בו סכום עצום. ובעיקר, הוא נראה כמו שחקן שנמצא כרגע בכיוון ההפוך לחלוטין מזה של ויניסיוס.
הדרבי סיפק את הדוגמה הבולטת ביותר. בזמן שוויניסיוס השלים דריבל אחד, דיומנדה ניסה שישה והשלים ארבעה, בנוסף ליצירת מצב הבקעה. בפחות מ-43 דקות של זמן משחק ממשי הוא הכניס לאגף שמאל מהירות, ישירות ונכונות ללכת שוב ושוב אל המגן. הוא לא פתר את כל הבעיות של ריאל, אבל לפחות גרם לדברים לקרות.
וזה בדיוק המקום שבו מוריניו צריך להתנתק מהשמות שעל גב החולצה. לספסל את ויניסיוס למשחק אחד או שניים לא אומר לוותר עליו, למחוק את מה שעשה בריאל או לקבוע שדיומנדה שחקן טוב ממנו. להפך. זו יכולה להיות הדרך הבריאה ביותר להזכיר לברזילאי שמעמד במועדון כזה אינו מעניק חסינות, ובמקביל לתגמל שחקן שמנצל את הדקות שלו.
בדרך למהלך אמיץ? מוריניו ודיומנדה (IMAGO)ויניסיוס בן 26, רחוק מאוד מהשלב שבו צריך לדבר עליו כשחקן שאיבד את היכולת לחזור לעצמו. לא מזמן הוא עוד היה במרכז השיח על כדור הזהב, והאיכויות שהביא אותו לשם לא נעלמו בן לילה. משחקי ברזיל הקרובים יכולים לעזור לו להשתחרר מהלחץ, לצבור ביטחון ולחזור למדריד עם אנרגיה אחרת. אבל הזיכרונות מהגרסה הטובה ביותר שלו אינם יכולים להיות הסיבה היחידה להמשיך לפתוח איתו.
אחרי הפגרה מחכה לריאל מבחן קשה מול ויאריאל בסנטיאגו ברנבאו, והוא עשוי להיות הרגע המתאים ביותר למוריניו להעביר מסר. לא מפני שוויניסיוס הפך פתאום לבעיה שאין לה פתרון, אלא דווקא מפני שריאל זקוקה לו שוב בשיאו. ארבע פעמים ברצף שהוחלף, שער אחד בשמונה משחקים, ירידה בהשפעה, שריקות מהיציעים ומתחרה של 140 מיליון אירו שמתחיל לפרוח הם כבר יותר מדי סימנים מכדי להתעלם מהם. לפעמים הדרך חזרה להרכב עוברת דווקא דרך הספסל.