מחזור הסיום של העונה הסדירה ביורוליג הגיע וזה אומר שמי שלא עלתה לפלייאוף או לפליי-אין סיימה את העונה שלה, ואת זה אפשר לומר על מכבי תל אביב. הצהובים נעלו את החלק שלהם באירופה העונה עם הבאזר האחרון במפגש נגד בולוניה היום (חמישי), מה שאומר שאפשר לסכם את החלקים הטובים, הפחות טובים, המאתגרים יותר, מאתגרים פחות וכל מה שהיה.
פתיחה רעה, שנשכחה בענק במחזור השלישי
חנכיו של עודד קטש לא ניצחו בשני המפגשים הראשונים שלהם. זה התחיל עם הפסד בשבע הפרש לאנדולו בחוץ במחזור הפתיחה, והמשיך להפסד בבית בסרביה לפאריס, גם כן בשבע. בזמן הזה הפועל ת”א, בעונה הראשונה שלה אי פעם במפעל, ניצחה את ברצלונה וניצחה את אנדולו, והיא הייתה ב-0:2, ההפך ממכבי. ואז הגיע הדרבי, והוא, איך אומרים, עם חוקים משלו.
כנגד כל המומנטום, הצהובים התפוצצו עם 90:103 מדהים בדרבי הראשון אי פעם במפעל היוקרתי, דווקא בסופיה ועם לא מעט אוהדים אדומים ביציעים. לוני ווקר הבריק עם 20 נק’, אושיי בריסט תפר 19, ג’יילן הורד רשם 13 וג’ף דאוטין ג’וניור, שקיבל לא מעט ביקורות עד המשחק הזה, סיפק יכולת מדהימה במאני טיים והנחילו את מה שלעד ייחשב עבור הפועל כהפסד הראשון שלה ביורוליג.
ג'ף דאוטין ג'וניור בטירוף בדרבי (רדאד ג'בארה)גם אחרי הדרבי הייתה תקופה לא קלה
אם נספור עשרה משחקים קדימה מהניצחון הגדול בדרבי, מכבי ת”א ניצחה רק שניים בלבד. אמנם אחד היה מרשים מאוד עם 91:92 על ריאל מדריד, והשני היה 83:89 נגד באסקוניה, כשבאמצע היו מפגשים של כמעט כמו פספוס נגד אולימפיאקוס או מותחן והפסד למונאקו בהארכה, אבל בסך הכל מאזן של 8:2 הוא בעייתי.
קטש נשאר, הקבוצה רצה ואף חוזרת הביתה.
באזור נובמבר אוהדי מכבי ת”א פיצצו ישיבה של ההנהלה ועודד קטש נשאר על הקווים במועדון, מה שהגיע בדצמבר כבר היה מה שכל אוהד צהוב רצה לראות גם על הפרקט. חודש מושלם של חמישה ניצחונות בחמישה משחקים ביורוליג, עם סימוני וי גדולים מאוד נגד ז’לגיריס בחוץ, וילרבאן בבית, דובאי בחוץ, ולנסיה בבית ופרטיזן בחוץ.
המשחק נגד הסרבים אולי היה שיא היכולת, עם 87:112 מדהים בבלגרד עם 20 נק’ של לוני ווקר, 17 של רומן סורקין ובסך הכל חמישה שחקנים שקלעו בספרות כפולות. במהלך הרצף הזה הגיע רגע חשוב מאוד, כאשר המשחקים חזרו לישראל. המפגש נגד וילרבאן ב-11 בדצמבר התרחש בהיכל מנורה מבטחים מלא, במה שלימים הובן כזמני בלבד עם חידוש הזירה באיראן.
עודד קטש (ראובן שוורץ)הרצף נעצר, ואף התחיל רצף שלילי
דווקא נגד באיירן מינכן בתחתית הצהובים נעצרו, ועוד בגדול עם תבוסה ב-24 הפרש בגרמניה. לאחר מכן הגיעו ברציפות הפסדים גם לברצלונה ולריאל מדריד, בשבוע כפול לא קל בספרד עם הפסדים בדו ספרתי בכל התמודדות. רצף שלושה הפסדים בחוץ רק נתן לקבוצה להבין שהיא מתגעגעת לבית, וכשהיא חזרה לשם זה חזר להיראות טוב.
מאז ה-11 בדצמבר, מאז שהמשחקים חזרו למנורה, הצהובים הספיקו לשחק 5 מפגשים שם ועוד אחד בארנה, כלומר שישה משחקים בישראל. המאזן? ניצחון בכולם. אגב, לאחר מכן הגיעו גם עוד שני ניצחונות בבית בסרביה, והרצף נגמר דווקא לפני שבוע במחזור ההשלמה נגד לא אחרת מאשר הפועל תל אביב, במשחק שהאדומים הבטיחו עלייה לפלייאוף ועוד עונה במפעל.
תמיר בלאט וג'ף דאוטין ג'וניור (רדאד ג'בארה)ישורת אחרונה מותחת, סיום מאכזב
דווקא כשהרבה פקפקו וכבר לא האמינו, מכבי תל אביב חזרה לחיים עם ארבעה ניצחונות ברציפות נגד וילרבאן, פנרבחצ’ה, דובאי ואנדולו, ולפתע התקוות שבו לחיים. ארבעה מחזורים לסיום הצהובים ידעו שהם יכולים להגיע לפליי-אין, כשעוד נותר להם לפגוש קבוצות יחסית נוחות, הכל ביחס לרמה הקשוחה כמובן ביורוליג.
אז הרצף נעצר עם אכזבה גדולה נגד באסקוניה, ואז עוד כשהיה סיכוי קטן עדיין, הכל התנפץ בפנים. תבוסה מהגדולות בתולדות המועדון במפעל הגיעה נגד פאריס, עם 38:61 רק במחצית והפרש שהגיע למחוזות של ה-40 בשלב מסוים, כשבסיום הצרפתים ניצחו 80:113. אגב, המשחק הזה עוד לא חרץ גורלות, אבל יממה לאחר מכן בהמשך המחזור כבר זה נהיה סופי.
שני המשחקים האחרונים כבר שוחקו לפרוטוקול, אבל הראשון היה על הכבוד. לצערם של עודד קטש וחניכיו, הם לא הצליחו למנוע מהפועל ת”א להבטיח פלייאוף דווקא בדרבי, והאדומים חגגו עם 88:99 גדול בסרביה. את הפרידה מעונת 2025/26 של היורוליג מכבי תל אביב ערכה בסרביה נגד בולוניה, עם הפסד שקבע שהמאזן העונתי הוא 18 ניצחונות ו-20 הפסדים.