"דה ז'ה וו": הבעיה המרכזית של פורטלנד בסדרה

זה קרה שוב. פורטלנד איבדה יתרון דו ספרתי בפעם השנייה בתוך פחות מ-48 שעות מול סן אנטוניו בפלייאוף, והתקשורת בארצות הברית כבר מצביעה על בעיה חוזרת שמלווה את הקבוצה לאורך כל העונה. לפי הניתוחים, מדובר בדפוס כמעט קבוע: הבלייזרס נתקעים בהתקפה, ובעיקר קורסים מחוץ לקשת ברגעים המכריעים. “כמו דה ז’ה וו, יש כמה בעיות, אבל העיקרית היא הקליעה”, ניתחו בארה”ב

בתקשורת הדגישו כי מעבר לפיזיות של הספרס, הפער המרכזי בין הקבוצות בסדרה הוא בקליעה לשלוש. בעוד סן אנטוניו קולעת באחוזים גבוהים, פורטלנד מתקשה לייצר נקודות מבחוץ, וזה מתבטא גם בתוצאה הכוללת. למרות הופעות חזקות של שחקנים מרכזיים, כולל דני אבדיה, הקבוצה מתקשה לעמוד בקצב כאשר היא קולעת רק כ-32% לשלוש לעומת יותר מ-42% של היריבה.

בארצות הברית החמיאו לישראלי והדגישו את תרומתו גם בהפסד: "לא משנה כמה לב, הגנה ואגרסיביות פורטלנד מביאה, ולא משנה היכולת ברמת אולסטאר של דני אבדיה, זה לא מספיק כשהקבוצה לא פוגעת מבחוץ". עוד צוין כי אבדיה סיים עם 26 נקודות באחוזים טובים ואף קלע 2 מ-3 מעבר לקשת, אך הודגש כי היתרון הגדול שלו אינו בקליעה מרחוק אלא בחדירות לסל.

דני אבדיה עולה לסל בכוח (רויטרס)

עוד נכתב כי הבעיה הזו אינה חדשה: "הבלייזרס הם אחת הקבוצות החלשות בליגה בקליעה לשלוש, והם נוטים להיכנס לרצפים ארוכים של חוסר קליעה". לפי הניתוחים, גם במשחקים שבהם ניצחו העונה, כולל בפלייאין, הם נאלצו להתגבר על תקופות קשות בהתקפה. מדובר, כך נטען, בבעיה מבנית שנובעת מבניית סגל שהתמקדה באתלטיות והגנה, תוך תקווה שהקליעה תתפתח עם הזמן.

הנתונים מהסדרה מחזקים את התמונה: בכל אחד משלושת ההפסדים, סן אנטוניו קלעה טוב יותר משלוש. במשחק הראשון זה היה 45% מול 26%, במשחק השלישי 48% מול 37%, וגם בניצחון היחיד של פורטלנד היא הסתפקה ב-34% בלבד. "כשזה עובד, זה נראה נהדר וקשה לעצירה, אבל זה פשוט לא קורה מספיק", נכתב.

מבט קדימה

לקראת משחק 5, גם אבדיה עצמו התייחס למצב, אך בתקשורת סיכמו זאת בצורה ברורה ופשוטה: "ההתאמה הכי חשובה שפורטלנד צריכה לעשות היא לא טקטית – היא פשוט לקלוע טוב יותר".