היסטוריה אדירה. למרות כל הקשיים, נבחרת קורסאו הקטנה הפתיעה הלילה (בין שלישי לרביעי), לאחר שסיימה ב-0:0 הירואי נגד ג’מייקה בחוץ, והשיגה את הכרטיס הנכסף לגביע העולם שייערך בקיץ הקרוב בארה”ב, קנדה ומקסיקו. אחרי שהדהימו את העולם בעצם העפלתה, הנבחרת המפתיעה והמרגשת תקווה לכבוש את לבבות אוהדי הכדורגל גם על במת הכדורגל הגדולה והיוקרתית ביותר. אבל עוד לפני כן, איך בכלל הגיעה מדינת האיים מהים הקריבי למצב שבו היא מעפילה למונדיאל?
קורסאו הייתה עד 2010 חלק מהאנטילים ההולנדיים יחד עם ארובה, בונייר, סאבא, סנט אוסטטיוס וסנט מרטין, מאז היא נחשבת למדינה אוטונומית השייכת לממלכת הולנד. משמעות הדבר? כל תושבי המדינה מחזיקים בדרכון הולנדי ונהנים מאותם זכויות כמו אזרחי האיחוד האירופי, מצב ייחודי שמוביל לתופעה יוצאת דופן גם בזירת הכדורגל.
הנבחרת הצנועה, אותה מאמן דיק אדבוקאט, העפילה למונדיאל 2026 בלי אף שחקן שנולד באי עצמו. כל 24 המוזמנים לסגל נולדו בהולנד, בערים כמו אמסטרדם, חרונינגן, אמרספורט, הארלם ורוטרדם. אדבוקאט הסביר כי רבים מהם חלמו בעבר לשחק בנבחרת הולנד, אך בגיל 23-25 כבר לא נכללו בתוכניות ולכן “צריך לתת להם הזדמנות”. אחד הבודדים שנולד בקוראסאו, טאהית צ’ונג משפילד יונייטד, נופה לבסוף מסגל הנבחרת משום שלא היה כשיר.
שחקני נבחרת קורסאו חוגגים (IMAGO)למרות הספקות הראשוניים סביב הגעת הצוות ההולנדי, קורסאו נמצאת במומנטום אדיר. 0:7 ענק על ברמודה הציב אותה במקום הראשון בבית ב’ של מוקדמות המונדיאל במרכז אמריקה, נקודה מעל ג’מייקה ערב המחזור האחרון, מה שהספיק כידוע כדי להבטיח את מקומה בגביע העולם. ארמנדו אוביספו, שמשחק בפ.ס.וו איינדהובן, מודה כי מדובר בחוויה עצומה עבורו: “אני גאה. יש לי הרבה משפחה בקורסאו, וההזדמנות לשחק במונדיאל היא משהו שאי אפשר להשוות אליה שום דבר”.
אדבוקאט וצוותו הצליחו לייצב את הנבחרת לאחר שנים פחות מוצלחות תחת שמות גדולים כמו פטריק קלייברט, חוס הידינק ורמקו ביסנטיני. לדבריהם, בעבר מאמני הנבחרת אף שילמו מכיסם על טיסות, אך כיום האווירה שונה לחלוטין. לאחר העפלתה, קורסאו הפכה למדינה הקטנה ביותר אי פעם שתשחק במונדיאל, כשגודלה 444 קמ"ר, והיא בעלת 155 אלף תושבים בלבד.
דיק אדבוקאט (IMAGO)ועכשיו, אל הזווית הישראלית, כי בסגל הנבחרת הקטנה נמצא שחקן מכבי חיפה, קנג’י גורה, שרשם כבר 35 הופעות במדיה וכבש שישה שערים. הכנף, נולד בהולנד לאב סורינאמי ואם קוראסאואית, ויכל לייצג את כל שלושת הלאומים שמוזכרים, למעשה, יכל גורה לשחק גם עבור נבחרת אנגליה בגלל שגדל באקדמיה של מנצ’סטר יונייטד. בסופו של דבר בחר, או שמא נבחר, על ידי נבחרת קורסאו, כשזומן לראשונה לסגל, לקראת טורניר גביע הזהב ב-2019.
קנג'י גורה במדי קורסאו (IMAGO)למרות הדרך המרשימה שעבר, המשחק הגורלי מול ג’מייקה נערך ללא אדבוקאט עצמו, שנאלץ לעזוב מסיבות משפחתיות. עוזריו קור פוט ודין גורה (אביו של קנג’י) עמדו על הקווים, בעודו שומר על קשר צמוד עם הצוות. אפילו מאמן נבחרת הולנד, רונאלד קומאן, הביע צער על עזיבתו של אדבוקאט. אך סיפורים מרגשים כאלה יכולים להיגמר רק בדרך אחת, לא משנה כמה מכשולים יש בדרך, וקורסאו ואדבוקאט ישחקו הקיץ על הבמה הכי גדולה שיש, מול מיטב כוכבי הכדורגל בעולם.