לפני קצת פחות משנתיים חיסל אלברט גודמונדסון את התקווה הישראלית לעלות לאליפות אירופה. בחצי הגמר במסלול פלייאוף ליגת האומות בבודפשט, העלה ערן זהבי את הנבחרת בכחול-לבן ליתרון בפנדל, אבל הכוכב האיסלנדי דאג להשוות מיד בכדור חופשי מושלם לחיבורים של עומרי גלזר. ואז, לקראת הסיום, אחרי שזהבי בעט החוצה את הפנדל השני, כבש גודמונדסון פעמיים נוספות, השלים שלושער, קבע 1:4 וגרם לתוצאה להיראות בלתי מתקבלת על הדעת. בגמר נכנעה איסלנד לאוקראינה, אבל זה כבר סיפור אחר.
מנור סולומון לא היה שם. במשך שבועות ארוכים הופיעו העדכונים לגבי פציעתו של כוכב טוטנהאם דאז, ובשלב מסוים הם אפילו היו מעודדים, אך לבסוף נקבע כי אינו כשיר בשום אופן. כיצד היה משפיע לו היה בריא? האם זה היה משנה איכשהו את מאזן הכוחות? את התשובה לשאלות ההיפותטיות האלה לא נקבל לעולם, ובחלוף הזמן הן כבר לא מעסיקות אף אחד. ובכל זאת, המחשבה הזו צצה אתמול (רביעי) כאשר ראינו את סולומון וגודמונדסון משתפים פעולה במדים הסגולים של פיורנטינה. הם לא היו יריבים בבודפשט, ועכשיו הם חברים – לפחות לעת עתה.
אוהדי ויולה ישמחו אם החיבור הזה יפרח כי ההתחלה בהחלט מעודדת. הישראלי, שנכנס כמחליף להופעתו השנייה במדי קבוצתו החדשה, היה אחראי למפנה במשחק החוץ המאתגר מול לאציו. לקראת הסיום, היה זה סולומון שסיפק מסירה נהדרת לכיוונו של גודמונדסון, והאיסלנדי הוכשל ברחבה. לפחות כך קבע השופט ביחד עם צוות ה-VAR, והאיסלנדי גם דייק מהנקודה הלבנה כדי להשלים מהפך ולהעלות את פיורנטינה ל-1:2. אז הוא הוחלף כדי לבזבז זמן, לאציו הספיקה בכל זאת להשוות ל-2:2, וסולומון כבר לא יכול להתגאות במאזן מושלם בסגל, אבל לפחות הוא עדיין ללא הפסד, ויש יסוד סביר להניח שהקבוצה תטפס בקרוב מאוד מעל הקו האדום.
אלברט גודמונדסון מול שון גולדברג (רויטרס)גודמונדסון, שסיפק מחצית שניה טובה, התכבד לקבל את פרס השחקן המצטיין אתמול, ועל הדרך לסיים סאגה לא נעימה בכל הקשור לבעיטות מ-11 מטרים. לפני חודש, במשחק מול ססואולו, נשרק פנדל לזכות פיורנטינה, והאיסלנדי היה אמור לבצע אותו. במקום זאת, הוא התרחק בעוד מויזה קן ורולאנדו מנדראגורה רבו ביניהם על הכדור. מנדראגורה דייק אמנם, אך פיורנטינה הפסידה, והמאמן המתוסכל פאולו ואנולי בחר להאשים במסיבת העיתונאים את גודמונדסון בכך שלא הרגיש מוכן לקחת אחריות. "הוא הפנדליסט הקבוע שלנו והיה אמור לבעוט", הוא קבע.
גודמונדסון לא שתק. הוא פרסם ברשתות החברתיות פוסט שסתר לחלוטין את הטענה של ואנולי. "מעולם לא סירבתי ולא אסרב לבעוט פנדלים. הפעם שחקן אחר לקח את הכדור ורצה לבעוט, ואני לא מסוג האנשים שיתווכחו על זה מול אצטדיון מלא", הוא כתב. בכך הוא לא רק יצא פומבית נגד גרסתו (המוזרה) של המאמן, אלא גם עקץ את חבריו לקבוצה שלא התנהגו כראוי. בפועל, גודמונדסון כנראה צודק, ועובדה היא כי הוא דייק בשני פנדלים עוד לפני המשחק מול ססואולו, אבל הכעס הלא מוסתר שלו הדגיש שהמשבר של פיורנטינה הוא לא רק מקצועי, אלא בעיקר מנטלי. האווירה בחדר ההלבשה לא מזהירה, וכך גם היחסים בין ואנולי לכוכביו
פאולו ואנולי (IMAGO)על רקע זה לא מפתיע כי נפוצו לאחרונה הדיווחים על האפשרות כי גודמונדסון יעזוב את טוסקנה בחלון ההעברות של ינואר. פיורנטינה השלימה רק בקיץ את רכישתו מגנואה אחרי עונת השאלה אשתקד, אך יש הגורסים כי תקופתו בפירנצה מוצתה, והוא ישמח לעשות את הצעד למועדון בריא יותר שנמצא במקום גבוה הרבה יותר. אחת האופציות לכאורה היא יובנטוס, שמחפשת גיבוי לקנאן יילדיז. אפשרות נוספת היא רומא שעוקבת אחרי האיסלנדי כבר זמן רב, ומוכנה לשלוח תמורתו לפיורנטינה כחלק מהתשלום את הקשר ההתקפי הצעיר תומאסו בלדאנצי.
אם גודמונדסון אכן מעוניין להצטרף לג'אלורוסי, הופעה חיובית באולימפיקו נגד לאציו בוודאי לא הזיקה לו. אפשר לראות בו סוג של דרבי פרטי מוקדם. אלא שלא כדאי לקפוץ מראש למסקנות. ראשית, פיורנטינה מתחילה לפתח מומנטום חיובי יחסית בעצמה, והיא לא תמהר לשחרר את אחד הכוכבים הבולטים שלה. גודמונדסון נשמע מחויב למועדון בראיון שהעניק אחרי שריקת הסיום והדגיש את שביעות רצונו מהמגמה לאחרונה. חוץ מזה, הוא מעולם לא הסתיר כי הקבוצה החשובה ביותר עבורו בארץ המגף היא מילאן, כי הוא חולם ללכת בעקבות סבא רבא שלו.
מנור סולומון, גודמונדסון יישאר לצידו? (IMAGO)לדמות המיתולוגית הזו קוראים גם כן אלברט גודמונדסון, ולהיסטוריה הוא נכנס קודם כל ככדורגלן האיסלנדי הראשון שהפך למקצוען. הוא עשה זאת כאשר הצטרף ב-1945 לארסנל, והיה שחקן השדה הזר הראשון שלה אי פעם. זו הסיבה, אגב, שגודמונדסון ג'וניור אוהד גם את התותחנים, ומאושר לראות אותם העונה בפסגה בפרמייר ליג. אחרי תקופה קצרה בלונדון, הדרים סבא רבא לצרפת, ומשם המשיך לסן סירו. היו שציפו ממנו להפוך לכוכב גדול בפסי אדום-שחור, אך פציעה קשה בברך הרסה את הכל. רק רופא שעבד באינטר היה מסוגל לנתח אותו כמו שצריך, וזו הסיבה לכך שחוזהו במילאן בוטל.
אלברט גודמונדסון המקורי היה אדם יוצא דופן בכל קנה מידה. אחרי שתלה את הנעליים, הוא כיהן כיו"ר התאחדות הכדורגל האיסלנדית, ואז פנה לפוליטיקה הארצית, היה מועמד לנשיאות, כיהן כשר האוצר וכשר התעשייה, ואז גם כשגריר איסלנד בצרפת. כוכב פיורנטינה לא הכיר אותו, כי הוא הלך לעולמו ב-1994 לפני שאלברט גודמונדסון ג'וניור נולד, אבל יתר בני המשפחה חינכו אותו היטב לכדורגל, ומדובר כאן בשושלת יוצאת דופן.
בנו של אלברט גודמונדסון הסב הוא אינגי ביורן אלברטסון, הכובש השני בטיבו בתולדות הליגה האיסלנדית. בתו של אלברטסון היא כריסטביורן אינגטודיר שעשתה קריירה טובה בכדורגל והתחתנה עם גודמונדור בנדיקטסון – חלוץ ששיחק בליגה הבלגית והגיע לנבחרת. אחרי שסיים את הקריירה על הדשא, הפך בנדיקטסון לשדר המוביל באיסלנד, וקולו מזוהה מאוד עם המסע של הנבחרת לרבע גמר יורו 2016. אלברט גודמונדסון ג'וניור, בנו הבכור, עוד לא היה אז בסגל, אך הוא נסע למונדיאל 2018 על תקן אחד הצעירים על מנת לצבור ניסיון.
אלברט גודמונדסון בפעולה (IMAGO)במדינה קיוו כי יצעיד לימים כשחקן מרכזי את הנבחרת לטורניר גדול נוסף, וזה עדיין לא קרה. הוא ממש לא הבריק באופן קבוע במדים הלאומיים, והשלישייה לרשת ישראל נכבשה בערב חריג מבחינתו. ובכל זאת, היא סימנה מפנה מסוים. איסלנד נכשלה במוקדמות המונדיאל הקרוב, אבל גודמונדסון כבש 4 שערים ובישל פעמיים, כולל בתיקו 2:2 יוקרתי מול צרפת. בגיל 28, הוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה, ואולי הטוב ביותר עדיין לפניו. הוא נחוש להוכיח שזה נכון גם בקריירה שלו באיטליה, ואולי יהיה זה שיקול אם יידרש להחליט לגבי המשך דרכו החודש.
כך או כך, אוהדי פיורנטינה היו מעדיפים שהאיסלנדי יישאר. עונתו הראשונה בפירנצה לא הייתה מושלמת, בין היתר בגלל פציעה, וכעת הוא נכנס בהדרגה לכושר טוב. הצטרפותו של סולומון עשויה לעזור לו, ואתמול ראינו ניצוצות ראשונים להבנה טובה בין השניים. היא יכולה להשתפר ולהתפתח בהמשך העונה, עם בישולים הדדיים, כי מבחינת הסגנון הם משלימים זה את זה. רק לא כדאי לנהל שיחות בחדר ההלבשה על המשחק ההוא בבודפשט.