מכבי תל אביב נכנסת רשמית לעידן חדש. אם לשפוט על פי קבוצתו הקודמת, אלופת הונגריה הטרייה גיור, המינוי של סטיבן ונהרן למנהל המקצועי של הצהובים, אם יצליח ליישם את אותם הרעיונות, אמור להפוך את הקבוצה הצהובה לכזו שאמורה לייצר כדורגל פרו-אקטיבי, יוזם, דומיננטי וכזה שלא מפחד לקחת סיכונים בחלק הקדמי. ונהרן, שבחר בדקדוק את המאמן בקבוצתו הקודמת, הנחיל שם אידיאולוגיית משחק ברורה שהובילה את המועדון לצמצום פערי האיכות מפרנצווארוש הגדולה ועד לזכייה באליפות מדהימה.
אז למה הקהל בבלומפילד צריך לצפות? בעזרת אנליסט הכדורגל האישי, שקד עמירם, שמלווה באופן צמוד שחקנים בכירים בליגה כמו גיא מלמד, איתמר נוי ומתן בלטקסה, צללנו לעומק המשחקים של הקבוצה ההונגרית בעונה שעברה כדי להבין ולנתח את סגנון המשחק, הרעיונות והדברים שעליהם ונהרן שם דגש. אם נחזור לרקע ההיסטורי של המועדון, הסגנון של ונהרן הוא מלהיב ואקטיבי. מי שמחפש קו מקביל בליגת העל שלנו, ימצא דמיון בכדורגל של רן קוז'וק בהפועל באר שבע או בברק יצחקי בבית"ר ירושלים של העונה החולפת.
המערך: 4:3:3 טהור, בכל מצבי המשחק
בגיור של ונהרן לא היו פשרות. הקבוצה נבנתה על תבנית מערך של 4:3:3 טהור, שליוותה אותה בכמעט כל תרחיש על המגרש, החל מבילד-אפ קצר מכדור 5 של השוער, דרך פוזשן גבוה כשהבלמים עומדים על קו חצי המגרש, ועד למעברים ההתקפיים וההגנתיים. הדגש המרכזי? לחץ גבוה וחנק של היריבה כבר בכדור ה-5 שלה. הקבוצה ההונגרית הצטיינה בחילוצי כדור רבים בחצי המגרש של היריבה, מתוך מטרה ברורה: להשיג את הדרך הקצרה והמהירה ביותר אל השער.
שחקני גיור (IMAGO)כך עובדת מלכודת הלחץ בקו ה-16: בכל כדור 5 קצר של היריבה, השלישייה הקדמית של גיור לא נסוגה אלא חיכתה קרוב מאוד, על קו ה-16, כדי להתנפל. החלוץ המרכזי (אולכסנדר פשצ'ור האוקראיני) ביצע נעילה בין צמד הבלמים, כנף אחד נועל את נתיב המסירה בין הבלם למגן, והכנף הרחוק מהכדור סוגר הרמטית את האפשרות להעביר את הכדור לצד השני. הקישור לא שמר אישית, אלא התרכז בחסימת קווי המסירה. המחשבה פשוטה: לחץ אינטנסיבי על מוביל הכדור מוריד את זמן קבלת ההחלטות שלו, ומונע ממנו למצוא את הקשרים החופשיים.
איזון בשלישייה הקדמית: הדריבליסט מול האתלט
בכל הנוגע לאופי שחקני הכנף, ונהרן חיפש תמיד איזון מוגדר. מצד אחד, כנף שמאל (שם שיחקו קלאודיו בומבה, אקס הפועל ת"א, או יובן זיבקוביץ' הסרבי) תופקד כדריבליסט קלאסי, שחקן שטוב עם הכדור ברגל ומייצר איכות אישית באגף. מנגד, באגף ימין תופקד לרוב שחקן בעל אופי של חלוץ שני – אתלט, פיזי, שמבוסס כולו על סיפוק ריצות עומק. במכבי תל אביב הנוכחית, הסגנון המובהק של הכנף שנצמד לקו באופק קבוע עשוי להתאים בצורה מושלמת להליו וארלה. בזמן שהוא ימתח את ההגנות על הקו, הכנף השני צפוי לבצע חילופי מקומות תכופים עם שחקני הקישור בין הקווים.
העמסת הרחבה ותפקידו של ה-6
כשגיור הגיעה לשליש האחרון, היא הניעה כדור במטרה לייצר קרוסים, אך השינוי הגדול היה בכמות השחקנים. הקבוצה נהגה להעמיס כמות אדירה של שחקנים באזור נקודת פנדל ועד קו ה-5. אם כנף אחד, מגן וקשר ייצרו משולש באגף לצורך הרמה, בתוך הרחבה חיכו כבר החלוץ המרכזי, הכנף מהצד השני, וקשר ה-8/10 השני. מיד לאחר מכן, הקשר שעזר באגף הגיע כ"טריילר" מאחור כדי לייצר יתרון מספרי מוחץ.
עידו שחר (רדאד ג'בארה)ומה קורה מאחור? הקשר האחורי (עמדה 6): עוטף את הרחבה באזור ה-18 מטרים. תפקידו לטאטא, לזכות בריבאונדים ולחדש את הפוזשן (Rest Defense). המגן ההפוך: נכנס פנימה קרוב לאמצע כדי לעזור בכיסוי המרחב. צמד הבלמים: נשארים גבוה, מטרים ספורים מאחור, כשהם נצמדים לחלוצי היריבה.
הקישור המושלם: הנווט, האסרטיבי והגרזן הטכני
בגיור, השילוש במרכז השדה היה המנוע להצלחה, כשהוא מורכב משלושה פרופילים משלימים: הגרזן המבוגר (פול אנטון): קשר אחורי בן 35, פיזי מאוד, בעל כתפיים רחבות. תפקידו היה לטאטא כדורים אחרי הלחץ, אך הוא החזיק בבסיס טכני מפותח. ונהרן לא דורש מה-6 שלו לרדת נמוך מדי בין הבלמים בבילד-אפ, הבלמים מספיק איכותיים לדחוף קדימה בעצמם, מה שאיפשר לאנטון לקבל כדור מאחורי קו הלחץ הראשון ולברוח מה-10 של היריבה.
הנווט (מילאן ויטליס): הונגרי בן 24, שחקן שנע בין 6 ל-8. בלנסר קלאסי, משחרר לחץ, בעל יכולת מסירה פנומנלית ואינטליגנציה גבוהה בשינוי כיוון המשחק. הקוסם הפיזי (פאנסו נייה): גמבי בגובה 1.87 מ'. במקור שחקן כנף, אך הוסב למרכז המגרש. שילוב נדיר של דריבל, קסם אישי של שחקן קו, ומאסה פיזית מנצחת למאבקים באמצע.
מילאן ויטליס, ה"נווט" של ונהרן בגיור (IMAGO)השלכות על חלון ההעברות: מה מכבי תל אביב צריכה כדי שהרעיונות של ונהרן יעבוד גם אצלה?
כאשר משליכים את המודל הזה על הסגל שיעמוד לרשותו של המאמן הבא, אותו ונהרן יצטרך לבחור על פי התאמה לסגנון ולשיטה בה הוא מאמן, מבינים בדיוק אילו פרופילים יחפש המנהל המקצועי בשוק ההעברות הקרוב. עמדת ה-6 הבודד: מסתמן כי מכבי תל אביב תשבץ את כריסטיאן בליץ' לתפקיד הקשר האחורי הבודד שמנהל את המשחק מאחור ועוטף את הרחבה.
חיפוש אחר "סייז" בקישור: הצהובים יחפשו בוודאות קשר 8/10 עוצמתי, דריבליסט חזק ופיזי, סטייל פאנסו נייה או אם תרצו בהשוואה ישראלית, זר כמו קינגס קאנגווה, או ישראלי כמו גבי קניקובסקי (אל תיתפסו על השמות זו רק הדוגמא). שחקן שיודע להביא את הטכניקה מהקו אל מרכז המגרש ולנצח מאבקים פיזיים. אותו שחקן יצטרך להגיע במקום קרווין אנדרדה שמבין שחקני הקישור הצהובים, אינו עונה על הקטגוריות המדוברות למעט אולי בדריבל אך כאשר שיחק העונה ראינו שאינו מתמודד ברמה הפיזית יותר מדי בהצלחה וגם מתקשה מאוד במשחק הלחץ.
כריסטיאן בליץ', יהיה הקשר האחורי במערך (רדאד ג'בארה)ההגנה והמגנים: בגיור, הבלמים (אברהמסון ומיאנג'ה) שיחקו קרוב ובאותו גובה, כשהמגנים (ולדואי ובירו) שיחקו צר מאוד וגבוה, ממש כמו קשרים, כדי לקבל גישה מהירה ל-6. מי שעונה בצורה מושלמת על הפרופיל של מגן שנכנס פנימה, יודע לנהל משחק ובעל בסיס טכני מפותח הוא אלי דסה. רכש הכרחי: בשל הצורך של הבלמים להניע כדור תחת לחץ בצורה עצמאית, ונהרן יתעקש ויחפש בוודאות בלם זר עם רגל שמאל טבעית כדי לאפשר זווית מסירה נכונה ומהירה בבניית המשחק מצד שמאל.
כעת, כדי לראות את כל אלה מתגשמים, יש הרבה עבודה. צריך לנקות חלק מהסגל שלא מתאים לרעיונות האלה וחובת ההוכחה היא על ונהרן, גם לספק את השחקנים הנכונים וגם למצוא את המאמן שיביא את השינוי. הזמן לא רב והמלאכה רבה במיוחד, אנחנו נעקוב ונראה האם הרעיונות שראינו בגיור יהיו אלה שיובילו את מכבי ת"א בעונה הקרובה.