30 אלף אוהדים בצהוב-שחור מילאו את אצטדיון טדי למשחק הענק בין בית״ר ירושלים להפועל באר שבע, באווירה שהזכירה ימים גדולים באמת, אבל מהרגע שהמשחק התחיל, מי שנראתה דומיננטית יותר הייתה דווקא באר שבע.
השליטה של הקבוצה של רן קוז’וק הייתה ברורה בעיקר דרך שלושת הברומטרים שלה במרכז המגרש: לוקאס ונטורה, קינגס קאנגווה ואליאל פרץ. השלישייה הזאת שלטה בקצב המשחק, זכתה במאבקים והצליחה שוב ושוב להעביר כדורים לכנפיים המהירים של באר שבע, ומשם לייצר חצאי מצבים איכותיים.
עד השלב הזה, באר שבע הייתה קרובה יותר לכבוש כשמי שבלט במיוחד היה אמיר גנאח, שהגיע לכמה מצבים קורצים מאוד. בכלל, גנאח הוא שחקן כנף מסוכן מאוד, אבל אם ישדרג את התנועות שלו לעומק וישפר את איכות הבעיטה, אין ספק שהוא יכול לשפר משמעותית את עמודת המספרים שלו בעונות הקרובות. הוא תמיד מקבל את הכדור לרגל ואף פעם לא עושה תנועה לקבלת כדור לעומק, דבר שמגביל אותו ביצירת מצבי הבקעה טובים.
אמיר גנאח. בלט במיוחד (רדאד ג'בארה)נקודת המפנה מבחינת בית״ר הגיעה עם הכניסה של טימוטי מוזי ובעיקר עם ההחלטה של ברק יצחקי להסיט את ג’ונבוסקו קאלו לעמדת ה-10. מהרגע הזה ראינו בית״ר אחרת: יותר אגרסיבית במרכז המגרש, יותר תחרותית במאבקים על כדור, ובעיקר כזו שמצליחה לאזן מעט את היתרון של באר שבע באמצע.
השינוי הוביל לשער היתרון
כשיש לך את ירדן שועה, לפעמים מספיק רגע אחד של קסם. שער ענק של שועה, במהלך לא צפוי, נתן לבית״ר יתרון של 0:1 בניגוד מוחלט למהלך המשחק.
אבל למרות היתרון, היה קשה להתעלם מהתחושה שבית״ר ירושלים נראית עייפה גם פיזית וגם מנטלית. זה ניכר בתנועות, בקצב החזרה להגנה ובתגובות בתוך המשחק. גם הפציעה של נאנה אנטווי, שככל הנראה סיים את העונה, רק העמיקה את התחושה שהקבוצה מתחילה לשלם מחיר על התקופה האינטנסיבית.
ירדן שועה חוגג רגע של קסם (אורן בן חקון)מה שקצת מאכזב מבחינת בית״ר הוא התחושה שהיא שוב לא מצאה פתרון לאמצע הדומיננטי של באר שבע בדיוק כפי שקרה במפגשים האחרונים בין הקבוצות. בנוסף, ההצבה של בוריס אינו בעמדת ה-8 ולא כ-6 פוגעת לדעתי בשני אלמנטים חשובים מאוד במשחק של בית״ר: האגרסיביות במרכז המגרש והיכולת להוציא התקפות מעבר מהירות קדימה.
אינו מביא מהעמדה האחורית עוצמה ואתלטיות שקשה מאוד להחליף, וכשבית״ר מאבדת את זה היא מתקשה לשלוט בקצב המשחק. בסיום, הפער נשאר שתי נקודות לטובת באר שבע, יתרון משמעותי מאוד בשלב הזה של העונה, במיוחד כשבית״ר נראית מאז המחצית השנייה מול הפועל תל אביב כקבוצה מעט שחוקה.
בוריס אינו משמאל. ההצבה שלו פוגעת בשני אלמנטים של בית"ר (אורן בן חקון)בבאר שבע יש תחושה של קבוצה שמגיעה מוכנה לרגעי ההכרעה
רן קוז’וק מצליח לשמור על יציבות וקצב גבוה בדיוק בשלבים הכי חשובים של העונה. לתת משחק כזה בטדי, מול 30 אלף אוהדים בצהוב-שחור, זה ממש לא דבר מובן מאליו. עשה רושם שהשחקנים שלו מגיעים למאני טיים חדים, מרוכזים ובעיקר מאוד מחויבים, במיוחד שחקני האמצע ושחקני הקו המסוכנים של הקבוצה. אם באר שבע תמשיך לקבל את הדומיננטיות הזאת מהמרכז שלה, יחד עם האיכות בחלק הקדמי יהיה קשה מאוד לעצור אותה במאבק עד הסוף.