אחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל הישראלי, איציק ויסוקר, התארח בפרק מיוחד של פודקאסט "שיחת היום" מבית ONE, בהגשת בן פרידמן, וסיפק הצצה נדירה לקריירה המפוארת שלו, למונדיאל 1970 ולרגעים שעיצבו את חייו על המגרש ומחוצה לו.
ויסוקר, שעמד בין הקורות של נבחרת ישראל בטורניר גביע העולם היחיד בתולדותיה במקסיקו 1970, נחשב עד היום לאחד הסמלים הגדולים של הכדורגל הישראלי. במהלך השיחה הוא חזר לתקופה שבה שחקני הנבחרת לא היו כוכבי מיליונים, אלא אנשים שעבדו במשרה מלאה לצד הקריירה הספורטיבית.
"היום זה נשמע מוזר, אבל בבוקר הייתי כדורגלן נבחרת ישראל ובצהריים עובד בדן", סיפר ויסוקר, שתיאר מציאות שונה לחלוטין מזו המוכרת לכדורגלנים של ימינו.
איציק ויסוקר (פרטי)אחד הסיפורים המפתיעים ביותר שעלו בפרק היה ההצעה שקיבל מאינטר מילאנו לאחר הופעותיו המרשימות במונדיאל. בעוד שכיום מעבר למועדון פאר אירופי נחשב לחלום של כל כדורגלן ישראלי, ויסוקר בחר בדרך אחרת.
“אמא שלי אמרה לי להיות חבר דן, זו משכורת בטוחה”
"הגיע נציג של אינטר מילאנו, אבל בסוף בחרתי להישאר בארץ. אמא שלי אמרה לי להיות חבר דן, זו משכורת בטוחה", חשף השוער האגדי. החלטה שנשמעת כמעט בלתי נתפסת במונחים של הכדורגל המודרני, אך שיקפה היטב את רוח התקופה ואת סדרי העדיפויות של אותם ימים.
לצד הסיפורים על הקריירה, ויסוקר חזר גם לרגעים הגדולים במדי נבחרת ישראל, כולל ההתמודדויות מול איטליה, שבדיה ואורוגוואי במונדיאל 1970. הוא סיפר על הלחץ, על התנאים הצנועים ועל הצורך לפתח חוסן מנטלי ללא המעטפת המקצועית שמלווה כיום שחקנים ברמות הגבוהות.
איציק ויסוקר בנבחרת (משה מילנר לע"מ)"כשעליתי למגרש הייתי חייב להתנתק מהכל. מהקהל, מהלחץ ומהרעשים מסביב. אחרת אי אפשר להיות שוער", אמר. בהמשך השיחה התייחס גם לכדורגל המודרני ולדור השוערים הנוכחי. ויסוקר דיבר על החשיבות של דקות משחק עבור שוער צעיר והביע את דעתו על מסלולי הקריירה של שוערים ישראלים המשחקים באירופה.
למרות השנים הרבות שעברו מאז פרש מהמגרשים, ויסוקר ממשיך לעקוב מקרוב אחר הענף ולהתעניין בהתפתחויות הטכנולוגיות והמקצועיות של המשחק. בגיל 80 הוא עדיין שומר על אותה צניעות שאפיינה אותו לאורך הקריירה. "הדבר שהכי חשוב לי שיזכרו ממני הוא שהייתי בן אדם", סיכם.
הפרק המלא של "שיחת היום" מבית ONE מספק מסע מרתק אל אחד הפרקים המפוארים ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי, דרך עיניו של מי שהיה שם ברגעים הגדולים באמת. האזנה נעימה.