דוח ועדת המשמעת של פיפ"א המשתרע על פני עשרות עמודים של ניתוח משפטי וראייתי, קובע באופן נחרץ כי הכדורגל בישראל נגוע במחדל אכיפה רוחבי וכי ההתאחדות לכדורגל כשלה במילוי חובתה הבסיסית להגן על ערכי היסוד של הספורט העולמי.
הוועדה דוחה על הסף את ניסיונות ההתאחדות הישראלית לטעון לחוסר סמכות שיפוטית. בהתאחדות טענו לאורך הדיונים כי האירועים המדוברים הם עניינים פנים ישראליים שצריכים להתברר במוסדות השיפוט המקומיים בלבד. עם זאת, פיפ"א קבעה כי סעיף 2 לתקנון המשמעת מחיל את סמכותה על כל הפרה של יעדי היסוד של הארגון.
לפי הדוח, גם אם אלמנטים מסוימים התרחשו בתוך המרחב המקומי, הם נותרים כפופים לסמכות העליונה של פיפ"א אם הם פוגעים בערכים של שוויון, הגינות ואי פוליטיזציה של המשחק.
שחקני מכבי תל אביב (רדאד ג'בארה)מכבי תל אביב ושיטת הציות הסימבולי
אחד הפרקים הנוקבים ביותר בדוח מוקדש להתנהלות המשמעתית אל מול מכבי תל אביב. הוועדה ניתחה את היסטוריית הענישה של המועדון הצהוב וקבעה כי מדובר במצג ענישה חסר שקיפות. במהלך הדיונים ניסתה ההתאחדות להגן על עמדתה באמצעות הצגת רשימת מקרים בהם הועמדו הצהובים לדין, כולל אירועים שגרתיים כמו איחור בעלייה למגרש במשחק מול בית"ר ירושלים באוקטובר 2024. אולם, ועדת המשמעת של פיפ"א לא התרשמה מהנתונים הללו וכינתה אותם "ציות סימבולי".
הוועדה הדגישה כי התיעוד שסיפקה ההתאחדות נכשל בפירוט העילות המשמעתיות הספציפיות אליהן התייחסו הקנסות. לפי הדוח, אין כל אינדיקציה לכך שהסנקציות הוטלו בתגובה ישירה להתנהגות גזענית או מפלה. הקנסות שהוטלו על מכבי ת”א ומועדונים אחרים, המסתכמים לעיתים במאות אלפי שקלים, נתפסים בעיני פיפ"א כחלק משגרה בירוקרטית ולא כתגובה עקרונית למיגור תופעות של שנאה ביציעים.
אוהדי מכבי תל אביב (רדאד ג'בארה)חוסר הרתעה כסובלנות מוסדית
פיפ"א קובעת כי קיים פער בלתי נסבל בין חומרת העבירות לבין העונשים שהושתו על ידי בתי הדין בישראל. לפי מסקנות הוועדה, הערך הכספי של הקנסות הוא נמוך באופן לא פרופורציונלי ביחס להתמדת ההתנהגות הפסולה. העובדה שההתאחדות הישראלית הסתפקה בעונשים כספיים ללא נקיטת צעדים חריפים יותר, דוגמת הורדת נקודות בפועל או סגירת יציעים לתקופות ממושכות, מעידה על סובלנות מוסדית כלפי גזענות.
הדוח מפרט כי הסנקציות הקיימות נכשלו בשלושה מדדים קריטיים: פרופורציונליות, מטרה ואפקטיביות. הטלת עונשים מינוריים ללא פעולות משמעתיות נלוות נכשלת בשידור המסר הנדרש של הרתעה מוסדית. הוועדה הדגישה כי התנהלות זו פוגעת ביושרה של הכדורגל כספורט עולמי המחויב להכלה ושוויון. החשש הכבד שעולה מהדוח הוא שההתאחדות הפכה לשותפה לדבר עבירה בכך שלא יצרה חסם אמיתי מול גילויי גזענות.
שינו זוארץ (ההתאחדות לכדורגל)מכבי נתניה והפיכת המגרש לשדה קרב
פרק נפרד ומפורט מוקדש למכבי נתניה ולשימוש שעשה המועדון בסמלים צבאיים. הוועדה בחנה קמפיינים ברשתות החברתיות שכללו שילוב של סמל המועדון עם תמונות של טנקים, מסוקים ומטוסי קרב תחת הסלוגן "ביחד ננצח". בנוסף, המועדון הזמין אוהדים המשרתים במילואים לשלוח תמונות מהחזית כדי להציגן על מסכי האצטדיון.
הוועדה קבעה כי מדובר בהפרה בוטה של התקנון האוסר על הדגמות שאינן ספורטיביות במרחב הכדורגל. לפי לשון הדוח, קמפיין זה הופך את התשתית הדיגיטלית והפיזית של הספורט לפלטפורמה להאדרה צבאית. השימוש במיתוג הכדורגל לתמיכה בנרטיבים צבאיים במהלך סכסוך פעיל אינו תואם את יעדי היסוד של פיפ"א. הביקורת הופנתה גם כאן להתאחדות, ששתיקתה אל מול המהלכים של מכבי נתניה נתפסת כהסכמה מוסדית להתנהגות המפרה את התקנון הבינלאומי.
שחקני מכבי נתניה (רועי כפיר)אפליה מבנית והדרה בשטח C
הדוח אינו עוצר רק בהתנהלות המועדונים בליגת העל, אלא צולל לעומק הסוגיות הפוליטיות והטריטוריאליות. הוועדה בוחנת את המדיניות כלפי שחקנים ומתקני ספורט באזורי יהודה ושומרון, המכונים בדוח שטח C. בהסתמך על דוחות של גופים בינלאומיים, הוועדה קובעת כי קיימת תבנית של הדרה מערכתית של פלסטינים מאצטדיוני כדורגל ומתקנים הנמצאים תחת ניהול ישראלי באזורים אלו.
לפי הדוח, מגבלות התנועה והמבנה הניהולי של המועדונים באזורים אלו יוצרים מערכת של הפרדה, שבה פלסטינים אינם יכולים להשתתף כשחקנים, כצופים או כמשתתפים בליגות נוער. הוועדה מדגישה כי ההתאחדות הישראלית, כגוף האחראי על פעילות הכדורגל בטריטוריות אלו, נושאת באחריות משפטית להשפעות המפלות הללו. כישלונה של ההתאחדות לקרוא תיגר על המצב הקיים עולה כדי שותפות מוסדית במערכת של אפליה על רקע מוצא לאומי.
משרדי פיפ"א בשווייץ (רויטרס)כישלון המנהיגות האתית של ההתאחדות
ועדת המשמעת מטיחה ביקורת קשה במנהיגות של ההתאחדות הישראלית. למרות הצגת נתונים על קנסות, הוועדה טוענת כי אלו היו לקויים ובלתי מספקים. נטען כי ההתאחדות לא פרסמה הצהרות פומביות ברורות המגנות את הגזענות ולא השיקה קמפיינים משמעותיים לטיפוח הכללה של שחקנים ערבים או פלסטינים.
התנהלות ההתאחדות יצרה, לפי פיפ"א, תפיסה של חסינות ואכיפה סלקטיבית. מצב זה פוגע במוניטין של ענף הכדורגל כולו וגורם לו להיראות כגוף שאינו מחויב לעקרונות ההגינות. הוועדה קובעת כי המחדל המתמשך אינו מקרי אלא משקף כישלון מערכתי בשמירה על היעדים הסטטוטוריים של פיפ"א. ההתאחדות, כך נכתב, כשלה בלהפגין את המנהיגות האתית הנדרשת מחברה בארגון הספורט הגדול בעולם.
הסנקציות והמשמעויות לעתיד
כתוצאה מהממצאים הקשים, ועדת המשמעת הטילה על ההתאחדות הישראלית קנס בסך 150,000 פרנק שוויצרי. מעבר לקנס הכספי, ההתאחדות חויבה ליישם תוכנית מניעה מקיפה שתעמוד תחת פיקוח הדוק של פיפ"א. התוכנית אמורה לכלול רפורמה משמעותית בדרכי הענישה של בתי הדין, הגברת השקיפות בדיוני המשמעת ויצירת מנגנונים שיבטיחו ענישה מרתיעה באמת נגד מועדונים שיפרו את כללי האנטי אפליה.
המסר של פיפ"א ברור: לא ניתן עוד להסתפק במס שפתיים פופוליסטי. הארגון העולמי מתכוון לעקוב מקרוב אחר כל העמדה לדין של המועדונים הגדולים, ובמרכזם בית"ר ירושלים ומכבי ת”א, כדי לוודא שהכדורגל הישראלי עובר תהליך אמיתי של ניקוי אורוות. הדוח מהווה תמרור אזהרה בוהק לכך שהמשך המדיניות הנוכחית עלול להוביל לסנקציות חריפות אף יותר, כולל השעיה מפעילות בינלאומית אם לא יחול שינוי מהותי בשטח.
שחקני בית"ר ירושלים (רועי כפיר)סיכום ודרישה לשינוי
החלטת ועדת המשמעת מסמנת את סיומו של פרק שבו הכדורגל הישראלי פעל תחת חסינות יחסית בזירה הבינלאומית. הקביעה כי ההתאחדות נושאת באחריות משפטית להשפעות המפלות של מדיניותה ביהודה ושומרון, יחד עם הביקורת על ההתנהלות מול בית"ר ירושלים, מכבי נתניה ומכבי ת”א, יוצרת חזית משפטית מורכבת עבור ראשי הענף. מעתה, כל צעד של בתי הדין וכל קמפיין שיווקי של מועדון יבחנו בזכוכית מגדלת על ידי מוסדות פיפ"א בציריך.
הוועדה סיכמה כי צעדים אלו נחוצים לא רק כדי לטפל בהפרות הספציפיות שזוהו, אלא כדי לאשר מחדש את מחויבותה של פיפ"א לעקרונות היסוד שלה. הכדורגל הישראלי נמצא כעת תחת עיניה הבוחנות של פיפ"א, כאשר הוא יצטרך להראות שהוא מסוגל להפריד בין פוליטיקה לספורט וליישם מערכת אכיפה שוויונית, שקופה ומרתיעה שתמגר את הגזענות והאפליה מהמגרשים.