ההבהרה בנוגע להיתקלויות בין שוערים לשחקנים

המשחק בין מכבי תל אביב למכבי חיפה גרר לא מעט מחלוקות בנוגע לשיפוט, ובעיקר בהקשר של השריקות לפנדלים. בתוך כך, ועדת השיפוט הוציאה הבהרה בנושא מקצועי אחר – כאשר מדובר בהיתקלויות של שוערים עם שחקני התקפה ברחבה בעת כדורי גובה.

“לאחרונה במשחקי הליגה היו מספר מקרים של התקלות שוער עם שחקן התקפה ברחבה בעת כדור גובה. יש להבחין ולהבדיל בנסיבות ובקריטריונים של כל אירוע ובהתאם לאלו החלטת השיפוט הנדרשת”, כתבו בוועדת השיפוט והרחיבו:

“במקרים בהם שחקן ההתקפה מסיים את פעולת הנגיחה או הבעיטה לשער, הכדור יצא משליטתו ואין לו סיכוי ממשי להגיע שוב לכדור ורק לאחר מכן מתקיים מגע עם השוער, שפספס את הכדור -  על מנת שהמגע ייחשב לעבירה שמצדיקה פסיקה לבעיטת עונשין, הוא נדרש להיות מגע משמעותי בעוצמתו וחסר אחריות באופן מובהק”.

מוחמד אבו ניל מתעופף (מרטין גוטדאמק)

בוועדה הוסיפו כדוגמה נגדית, כלומר כזו שלא מהווה עבירה של השוער, התיקלות מהמשחק בין הפועל חיפה להפועל ירושלים מוקדם יותר העונה (שם יש נגיעה של השוער נדב זמיר בג’ורג’ דיבה מהצפוניים בדקה ה-17) ודוגמה אחרת מהמשחק של בני סכנין נגד מכבי תל אביב (שם יש נגיעה של השוער מוחמד אבו ניל בסייד אבו פרחי מהצהובים בדקה ה-89):

“בניגוד לאמור, בשני הסרטונים המצורפים ממשחקי ליגת העל ובסרטון ההדרכה הנוסף של אופ"א, מדובר במגעים בעוצמה לא גבוהה ולכן ההחלטה הנדרשת היא להמשיך במשחק ולא לפסוק לעבירה של השוער על שחקן ההתקפה”.

בוועדה המשיכו להסביר: “במקרים בהם מגע השוער בשחקן ההתקפה הינו גבולי בעוצמתו, הרי שההחלטה תיפסק בהתאם לאבחון של השופט בזמן אמת ולשיקול דעתו במגרש ושופט המסך יתמוך בכל החלטה שתתקבל, ללא התערבות”.

שריף כיוף (רדאד ג'בארה)

עוד דוגמאות שהביאו בוועדה: “בשני משחקי הליגה בין סכנין למכבי ת”א בתוספת הזמן ובמכבי חיפה מול הפועל ב”ש בדקה החמישית, צמדובר במגע בעוצמה גבולית ולכן עשו נכון שופטי המסך שתמכו בהחלטת השופט במגרש, הגם ששתי ההחלטות של השופטים היו שונות:

באירוע הראשון שוער בני סכנין פוגע בחזה של שחקן ההתקפה ממכבי ת"א זאת כאשר ידו ישרה וסגורה במטרה לאגרף את הכדור ללא הצלחה. לעומת זאת, באירוע השני שוער מכבי חיפה יוצא מתחום השער במטרה לאגרף את הכדור ופוגע עם האמה בשחקן ההתקפה של הפועל ב"ש זאת כאשר ידו מקופלת כתוצאה מהמגע עם שחקן ההתקפה. יש להדגיש כי שופט מסך רשאי להתערב אך ורק בעת אירוע ודאי וברור ולא באירוע עם מאפיינים גבוליים”.