"צפה בקבוצה מג'נין ומעזה, ב"ש ריגשה בלוויה"

ביום הזיכרון, כשמדינה שלמה עוצרת לרגע, יש סיפורים שמצליחים להבין כמה ענף כמו כדורגל יכול לחבר ולהעצים ברגעים הכי קשים שיכולים להיות. כזה הוא סיפורו של סמ"ר בן כהן ז"ל – לוחם, בן, חבר, ואוהד אדום ושרוף של הפועל באר שבע.

בן כהן, בן 21 מלהבים, נפל בקרב בדרום לבנון לפני כשלושה שבועות במהלך שירותו בסיירת נח"ל 934. מעבר להיותו לוחם, בן היה עבור רבים סמל לשמחת חיים, חיוך תמידי ואהבה גדולה למדינה אבל גם אהבה גדולה - הפועל באר שבע. מגיל קטן, עוד מימי שער 5 בווסרמיל ועד לגיוס כלוחם בצה"ל, הוא כמעט ולא פספס משחק. בית, חוץ, אירופה – בן היה שם.

סיפורו נגע בלב רבים, גם בגלל בקשה אחת שהשאיר למשפחתו. אם יקרה לו הנורא מכל, ביקש שכל מי שיגיע להלווייתו ילבש אדום של הפועל באר שבע. ואכן, כך היה. מאות אנשים הגיעו בלבוש אדום, במראה שלא השאיר עין יבשה, כאילו היציע הדרומי כולו ירד ללוות אותו בדרכו האחרונה.

זיו חליבה ובן כהן ז"ל במשחק בין ב"ש לוויאריאל (פרטי)

מאז, הקשר בין משפחת כהן למועדון רק הלך והתחזק. במפגש בטרנר מול הפועל פתח תקווה, שנערך ללא קהל, גם דקת דומייה נערכה לפני המשחק, רגע קטן של שקט בתוך מציאות רועשת.

הסיפור חדר עוד יותר לתוך הפועל באר שבע בגלל חברו הטוב שהוא גם כוכב קבוצת הנוער ואחד הכישרונות העולים בנגב. ניב וקנין, שחקן ההתקפה של קבוצת הנוער, לווה על ידי כהן ז"ל ואחד החלומות שעליהם דיברו ביניהם היה להגיע ליום הזה שווקנין יכבוש גול בכורה באצטדיון טרנר במדי הקבוצה הבוגרת.

בשבת האחרונה, כשקבוצת הנוער הייתה בפיגור 2:0 מול מכבי חיפה, נשרק פנדל לזכותה. עמית אוחנה, הפנדליסט הקבוע, בחר לוותר רק כדי לתת לניב את ההזדמנות להקדיש שער לבן. ניב החמיץ את הפנדל, אבל הסיפור לא נגמר שם. הוא חזר עם שני שערים נהדרים בהמשך (61’, 92’), רץ לספסל והניף את חולצתו של בן. רגע של כדורגל שהפך לרגע של זיכרון שעוד יישאר הרבה זמן.

כמה שעות לאחר מכן, המועדון ערך מחווה נוספת, כשהזמין את משפחת כהן לחדר ההלבשה וציין את יום הולדתה של האחות הצעירה, שי. מאמן הכושר של באר שבע, מיכאל ברוש, נאם בפני המשפחה והשחקנים והראה כמה בבאר שבע כואבים את המקרה ומעכשיו יעשו את הכל כדי לזכות באליפות כדי להקדיש לו את התואר שהוא כל כך רצה.

המחווה לבן כהן ז"ל ביציעי טרנר (מרטין גוטדאמק)

אביו, צביקה כהן: “החלטנו ללכת בדרך של בן”

"אנחנו קודם כל החלטנו לבחור בדרך של בן ולא כסיסמה. בן היה ילד שכולו חיוכים, אהב את המדינה ולהילחם על המדינה, אהב את הפועל באר שבע עד כלות ואנחנו הולכים בדרך הזאת. בסדר, נשברים כן, לקחו את הדבר הכי יקר בעולם, כן נשברים, מתרסקים, אבל החלטנו, בגלל זה גם באנו לאצטדיון ובאנו לאותו מקום שאנחנו יודעים כל הזמן בדרומי. שום דבר לא יעצור אותנו, בטח לא מי שרצה ברעתנו".

הרגע שבו הכל השתנה

"באותו יום ב-30 לחודש התקשרו אליי כמה חברים של בן כבר בשעה 21:00 ואמרו לי 'צביקה אנחנו כבר מתאפקים מלא זמן, קרה משהו חריג בסיירת נח”ל, אתה חייב עם הקשרים שלך לבדוק מה היה שם'. התקשרתי לכל מיני אנשים לנסות לבדוק, חזרו אליי ב-23:00 בלילה ואמרו לי ‘תקשיב, היה משהו חריג, אבל כנראה אם לא הגיעו אליך עד עכשיו, אז אתה לא חלק מזה’.

ואז ב-23:30 עלתה בטלגרם הודעה שיש שלושה הרוגים בסיירת נח”ל, הודעות נמסרו למשפחה, זה כאילו כאילו מוריד לך טיפה את הסטרס, אבל דמיין שאתה בסטרס ואז ב-00:13 צלצלו בדלת בשער. יש לנו שער בגלל שאנחנו גרים בבית פרטי בלהבים ואף אחד אצלנו לא מצלצל בשער. כולם יודעים את הקודים להכל כאילו אנחנו בית פתוח. פשוט רצנו החוצה וידענו שזה מה שקרה. מאז ההודעה, המועדון, האולטראס וכולם עוטפים, באמת, כאילו אני לא יודע בכלל איך להודות. לא יודע מאיפה להתחיל בכלל, אבל נוצר הקשר. גם המועדון גם לקח חלק בכל העניין של ההנצחה באדום אז הוא גם הכין את החולצות". 

שחקני הפועל ב"ש עם החולצה לזכר בן כהן (מרטין גוטדאמק)

כוכב קבוצת הנוער שאיבד את החבר הטוב שלו

"בן היה חבר ממש ממש טוב של ניב וקנין מקבוצת הנוער. במשחק נגד מכבי חיפה  אוחנה החלוץ נתן לו פנדל והוא החמיץ. אבא שלו התקשר אליי בוכה, ואני במגרש אני אומר לו 'מה אתה בוכה?', הוא אומר לי 'הוא החמיץ'. אמרתי לו 'גדי תזכור מה אני אומר הילד משווה', לא אמרתי שינצחו, אבל אמרתי לו שלא ייגמר 2:0, אלא ייגמר 2:2 וניב ישים את שני השערים. גדי התקשר אליי אחרי ב-2:2, חשב שאני עובד עליו או לא יודע".

האוהד שהיה

"הוא היה הולך לכל משחק בית, משחק חוץ, אירופה, ויש לנו מנוי חוץ גם, אז בן איתי מגיל 5 מגיל מצטרף אליי לכל משחק בארץ או באירופה. בשבע השנים האחרונות גם אחותו הצטרפה, אנחנו שלישייה כזאת שכל משחק בית וחוץ נוסעים למשחק. כשהוא היה בן תשע רצינו להפתיע אותו ליום הולדת, אז אליניב ברדה ומאור בוזגלו באו אליו הביתה. נתנו לו כדור לקחו אותו לסיבוב בבאגי של מאור ודברים כאלה. זה היה מרגש. ובהתחלה הוא היה יושב איתי, אני יושב בדרומי, אבל קצת יותר בצד.

“וככל שהוא התבגר בשנים אז הוא ממש הפך להיות חלק מהגוש. הוא באמת היה חולה על הקבוצה ברמה שאני מאמין שהוא ראה את המשחקים אם זה מג'נין ואם זה מעזה, ואם זה בכל מקום כשהוא פותח את הטלפון. השאלה הראשונה שלו במלחמה זה 'מה עשתה ב”ש?', 'איזה מקום אנחנו?', 'מה היה, מי היה טוב, מי לא היה טוב'. כמו פרשן שחושב שהוא מבין. והייתה לו מנטרה, אני חייב להגיד שהוא התחבר לאליאל פרץ מהרגע הראשון, לא יודע למה. גם את דן ביטון הוא מאוד אהב ושניהם ועוד שחקנים ריגשו מאוד שבאו ללוויה".

ארונו של סמ"ר בן כהן ז"ל (קרדיט: הפועל באר שבע)

החיבוק מהמועדון והאוהדים

"מה שעשו לו בהלוויה היה מאוד מאוד מאוד מרגש. וכמו שאתה יודע נגד הפועל פתח תקווה במשחק שהיה בלי קהל וגם אתמול לפני המשחק, הלכנו להכין לו בקיר נופלים קובייה אחת. הלכנו החברים הטובים מהכדורגל והמשפחה, פתאום בא לעברנו גדוד כזה של 40 אנשים של כל האולטראס, שכאילו באו להרים איתנו צ'ייסר של ערק ולעשות לו כבוד, במשחק האחרון פירקו אותנו מרוב התרגשות.

“אתה יודע, מה שהכי מדהים בעינינו זה אחרי אחד המשחקים, אני לא קורא לזה שבעה כי לא הייתה שבעה, כי השבעה נגמרה מהר ואז היו מבקרים, אך אז בביקור הגיע גם ברדה, הגיע גם אילוז ומהמועדון הגיע ניר כץ וכל הצוות המקצועי עם רן קוזו’ק ואליאל פרץ, ודיברנו. הם היו מדהימים וזה היה כל כך מדהים.

“לראות שאחרי משחק כזה הירואי ואחרי שרן עם כל הביקורות שהיו עליו וכל ה’כן טובים, לא טובים’ וכל הפרופסורים למיניהם. והבן אדם בוחר דבר ראשון לדבר עליו כאילו זה וואו. כשחיבקתי אותו אחרי מה שהם עשו לשי בחדר ההלבשה אמרתי לו 'אתה לא מבין בכלל מה זה עבורנו'. הוא אמר שזה יצא בטבעיות, אמרתי לו ‘אתה לא מבין מה זה בשבילנו’. וגם הניואנס הקטן הזה שכל פעם שרוצים להנציח מישהו ומראים את החולצה אחרי גול, אז פותחים את החולצה, וזה מרגש מאוד".

אופיר מרציאנו ומיגל ויטור בהלוויתו של סמ"ר בן כהן ז"ל (קרדיט: הפועל באר שבע)

ממשיכים להנציח

"אנחנו עושים את זה, אני יודע שגם החבר'ה באולטראס וגם המועדון מתכננים עוד איזה משהו, אני לא יודע בדיוק מה. אנחנו מנסים להנציח בכל מקום, לעשות את מה שנכון ובעיקר עוד פעם לפעול על פי הרוח שלו, תמיד לחייך. אנחנו לא מתאבלים, אנחנו מזכירים ומנציחים אותו ואחותו כמובן שדואגת לזה. יש את 'Remember Ben Cohen' באינסטגרם, שם מעלים את הכל ומדברים על הכל".