אם אתם צופים בסרטי מתח הוליוודים, ודאי נתקלתם לא פעם בסרטים אשר עוסקים בגניבת זהות. באותם סרטים, הקורבן עובר סיוט של ממש, שכן הוא מואשם בסדרה של מעשים אשר הוא אינו אחראי להם, אבל הבשורה הטובה היא שמדובר רק בסרטים, ולא בחיים האמיתיים.
בסיפור אשר מתפרסם לאחרונה בצרפת, ובשאר מדינות אירופה, מסתבר שגניבת זהות בסדרי גודל שספק אם ראיתם בסרטים, אכן קיימת במציאות. הכול התחיל ב-2018, כאשר פרופסור צרפתי בשם ג’וליאן (בשנות ה-40 לחייו) קיבל טלפון מהמשטרה הצרפתית כאשר הוא שהה בחופשה.
המשטרה בישרה לו כי מספר רכבים אשר רשומים על שמו ביצעו מגוון רחב של עבירות תנועה, ומיותר לציין כי ג’וליאן ההמום (שעוד לא ידע על היקף “גניבת הזהות”, כפי שתראו בהמשך) לא הבין כלל במה מדובר: “באותה תקופה בכלל לא היתה לי מכונית, אלא רק קטנוע שרשום על שמי”.
ישלו רק קטנוע. אילוסטרציה (AXP Photography)באותה שנה ג’וליאן אף קיבל מכתב ממחוז ליל בצרפת, אשר בו הוא התבקש לספק חשבוניות על רכישות ומכירה של רכבים על שמו, "הפרופסור הבין שהוא קורבן של גניבת זהות, ושבוצעה מניפולציה על ידי עבריין שהפך אותו לבעלים של סוכנות רכבים”, כך פירסם העיתון Le Parisien.
מסתבר שאותו עבריין הקים כאמור חברה לקנייה ומכירה של רכבים משומשים על שמו של הפרופסור – חברה אשר רושמת מדי יום עשרות רכבים (בסופו של דבר היה מדובר ב-400 רכבים). מכאן ואילך, בכל פעם שאחת מהמכוניות ביצעה עבירה כמו נהיגה במהירות מופרזת, תאונה, או אפילו השתתפות בפריצה, הרישום בגין העבירה היה על שמו של הפרופסור, הנחשב אחראי לכלי רכב אלו.
הקנסות בגין העבירות האמורות נערמו ונערמו עד שהגיעו לסכום מטורף של 300,000 אירו, והצרות בחשבון הבנק שלו החלו להגיע בצרורות: “בשתי הזדמנויות שונות, המשכורת שלי הועברה ישירות למדינה, כאשר למזלי רשויות המס השאירו לי 500 אירו כדי להתקיים”.
גוליאן הוסיף: “אני לא אפתיע אף אחד אם אומר שזה מאוד מלחיץ שאתה לא יכול יותר להשתמש בכרטיס הבנק שלך, אתה למעשה משותק לחלוטין. למרבה המזל, הבנק שלי נתן לי קצת זמן להתייצב, ולא הסכים להעביר כספים מעבר למה שהיה לי בחשבון”.
והוא בכלל פרופסור באוניברסיטה. אילוסטרציה (Lina Kivaka)בנקודה זו צריך לציין כי מעבר להונאה שהפרופסור היה קורבן לה, הסיפור הזה מעלה בעיה רחבה יותר: "אם עבריין הצליח לרשום מאות רכבים על שמו של אדם תמים, זה בשל הפגמים במערכת רישום הרכב הצרפתית, שההפרטה שלה למחצה פתחה את הדרך להונאות מסיביות", מציין העיתון היומי הצרפתי, לה מונד.
לטענת ג’וליאן, אותו עבריין מצא לכאורה את תעודות הזהות שלו באחד מפחי האשפה של משרד תיווך אליו הוא הגיש בקשות למציאת דירה, אבל ברור שכדי לבצע את ההונאה הזו, העבריין היה צריך הרבה יותר מסתם תעודת זהות – הוא גם היה זקוק למערכת ציבורית שניתן לפרוץ אליה.
הפרופסור הצליח לגרום לחלק מהרשויות להכיר בגניבת זהותו כדי שהקנסות יפסיקו להגיע אליו, אבל זה דרש לא מעט זמן ומאמץ. במקביל הוא החליט לפנות לתבוע את המדינה בבית המשפט, וקיבל עד כה פיצוי של 3,000 אירו, סכום שלפי העיתון הצרפתי לה מונד, אפילו לא מכסה את הוצאות המשפט שלו.
הכותב שי לב שימש בעבר כעורך הראשי של אתר ONE ובימים אלו עורך את מדור האזור המוטורי באתר.
רוצים לדעת ראשונים על כל כתבה במדור האזור המוטורי? היכנסו לתפריט באפליקציית ONE בסמארטפון, בחרו “התראות” וסמנו את האזור המוטורי. נתראה בכתבה הבאה!