המרענן הרשמי: הווריירס לא רואים אף אחד ממטר

זה לא סוד שליגת הכדורסל הטובה בעולם, ה-NBA, נשחקת עם השנים (במיוחד בגלל אורך העונה הסדירה) ובארצות הברית נתוני הרייטינג נמצאים בירידה חדה. למרות זאת, קבוצה אחת מקליפורניה ששמה גולדן סטייט, משגעת את הליגה ומכניסה אליה משב רוח מרענן לו היא הייתה זקוקה זמן רב.

הקבוצתיות, הסקסיות, המשחק המהיר והרעב הבלתי נגמר, גורמים ללא מעט אנשים לפתוח שוב את הטלוויזיה ופשוט לחייך אל מול המשחק היפה לעין של חבורתו הצעירה של סטיב קר, שרוצה רק דבר אחד - להתגבר על דייויד בלאט וקליבלנד ולזכות בתואר NBA ראשון מאז 1975.

סטיב קר. בנה קבוצה לתפארת (רויטרס)

אז מה בעצם הסוד שלהם? קודם כל סגנון המשחק האירופאי, המבוסס על קבוצתיות, התקפה מגוונת, פרגון רב ומנהיג אחד מעל כולם בשם סטפן קרי, שמותיר את הליגה פעורת פה פעם אחר פעם. לגארד המוכשר נגיע מאוחר יותר, אך הוא לא היחיד שעושה את השינוי בקבוצה מקליפורניה.

לגארד הכישרוני אפשר לצרף את הקלעי המחונן, קליי תומפסון, אשף ההגנה, דריימונד גרין, הסנטר החכם, אנדרו בוגוט והאריסון בארנס המגוון, שמשלימים חמישייה נהדרת שהצליחה להדהים כל קבוצה אחרת בליגה בתפוקה שלה.

סטף קרי וקליי תומפסון. צמד יחיד במינו (רויטרס)

אבל אם באמת מחפשים את נקודת החוזקה, ובעיקר את היתרון הגדול של הווריירס על הקאבס, צריך להסתכל על הספסל, בו אפשר למצוא את דייויד לי, שון ליבינגסטון, אנדרו ברבוסה ואנדרה איגואדלה. ארבעת השחקנים הללו יכולים להיות שחקני חמישייה בלא מעט קבוצות בליגה ומהווים ספסל איכותי, עמו הסגל המעט קצר של בלאט ייאלץ להסתדר.

בנוסף לכל, גולדן סטייט מתהדרת גם כנראה באולם הביתי ביותר ב-NBA. האורקל ארנה מספק אווירה מדהימה ו-19,596 הצופים שבו מכניסים את שחקניו של סטיב קר לטירוף אותו לא רואים אצל אף קבוצה אחרת בליגה הטובה בעולם. הווריירס, להם יתרון ביתיות בסדרת הגמר, הפסידו פעמיים בלבד בבית בעונה הסדירה, כאשר בפלייאוף הם רשמו הפסד אחד בלבד במשחק השני מול ממפיס. אז אחרי כל ההקדמות, הגיע הזמן להכיר לעומק את שחקני הקבוצה, אותם בלאט לומד יום ולילה.

אורקל ארנה. נשק רציני

גארד – סטפן קרי
כל מילה מיותרת על ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA. סטף קרי הוא לב של הווריירס ויש לכך כל-כך הרבה סיבות. חוץ מהעבודה שהוא קלעי מחונן, קרי נחשב לשחקן שקורא את המשחק בצורה מושלמת. הראייה החכמה שלו, קור הרוח הבלתי נתפס שהוא מציג והרעב, שגורם לך לרצות שהוא זה שיוביל את הקבוצה שלך, הופכים את קרי למי שהוא.

סטפן קרי. מנהיג אמיתי (רויטרס)

קרי, שהבין שבעונתו החמישית בליגה הטובה בעולם הגיע זמנו להיות מנהיג, לקח עד כה בפלייאוף הרבה יותר אחריות. הגארד קולע 29.2 נקודות למשחק, מחלק 6.4 אסיסטים ובעיקר מציג גם הגנה אלגנטית, שכוללת כמעט שתי חטיפות לערב. בלאט מודע לכך שהוא האיש שצריך לעצור אם ברצונו לזכות בטבעת. קיירי אירווינג בוודאי לא יהיה מסוגל לשמור עליו (כשל לחלוטין מול ג'ף טיג) והמשימה בוודאי תועבר לשומר המוכשר, אימן שאמפרט, שינסה להתיש אותו עד כמה שיוכל.

גארד – קליי תומפסון
הצלע השנייה ב"ספלאש ברדרס" נחשב אף הוא לנשק אימתני. בעונתו הרביעית בליגה, אפשר לומר שקליי תומפסון מצליח להרגיש יותר בנוח בצילו של סטף קרי. בדומה לרכז, גם פעם יש לבלאט התמודדות עם קלעי מחונן שלא ירד עד כה באף עונה בקריירה מ-40% מחוץ לקשת. הגארד, שמספק 19.7 נקודות לערב בפלייאוף, צפוי לעשות למאמן הישראלי לא מעט כאבי ראש בגלל בעיות המצ'אפ שיש לו.

קליי תומפסון. למד לחיות בשקט בצילו של קרי (רויטרס)

אם קרי יזכה לשמירה אדוקה משאמפרט, מי שיהיה אחראי על תומפסון יהיה כנראה אירווינג, שנודע כשחקן הגנה חלש למדי ויתקשה לשמור על הקלעי המחונן של הווריירס. שחקן אחר שיוכל לעשות לתומפסון חיים קשים הוא לברון ג'יימס, שבמידת הצורך ישמור על הגארד, אותו אסור להשאיר אפילו לשנייה אחת פנוי.

פורוורד – האריסון בארנס
שחקן צעיר נוסף ממנו הקאבס ייאלצו להיזהר הוא האריסון בארנס בן ה-23. בארנס הפך לאחד השחקנים המפתיעים בסגל גולדן סטייט. מדובר בשחקן שלמראית עין נראה פחות מסוכן מהשניים הראשונים שציינו, אך אם תשאלו את יוסטון איזה נזק הוא עשה לה במשחק הרביעי, תבינו שמדובר במפלצת שקטה.

האריסון בארנס. מפלצת שקטה (רויטרס)

הפורוורד  אמנם נחשב לשחקן לא כל-כך יציב, אך אחוזי השלוש המדהימים שלו (40%) והשקט שהוא משדר על הפרקט בגיל כה צעיר, הופכים אותו למסוכן מאוד. בארנס קולע  11.3 נקודות למשחק ואם בלאט ייתן לו מעט יותר חופש, כמו שהוא עשה עם לא מעט שחקנים בסדרה הקודמת מול אטלטה והצליח, הוא יכול להיענש על כך ובגדול.

פורוורד – דריימונד גרין
אם אתם מציירים לכם בראש שחקן שטוב כמעט בכל תחום על המגרש, דמותו של דריימונד גרין בוודאי מופיעה לכם בראש. גרין בן ה-25 הוא שחקן מיוחד מאוד. בניגוד לבארנס, גרין כבר ביסס את עצמו כאיום השלישי (אחרי קרי ותומפסון) בחמישייה הצעירה והאנרגטית של סטיב קאר. הפורוורד מספק 14 נקודות, 10.3 ריבאונדים ו-5.3 אסיסטים למשחק ומה אפשר לבקש יותר מעמדה מספר ארבע שלך? כנראה שכלום.

דריימונד גרין. טוב כמעט בכל דבר שהוא עושה על הפרקט (רויטרס)

חרף הנתונים הנפלאים של גרין בהתקפה, עוד לא נגענו כלל בתחום בו הוא יותר טוב מכולם בקבוצתו – ההגנה. השחקן, שנבחר לחמישיית ההגנה של השנה, נחשב לאחד השומרים הטובים ב-NBA.  גרין מספק כמעט שתי חטיפות לערב ובעיקר הרבה אגרסיביות, שיכולה להוציא לא מעט שחקנים מדעתם. אין ספק שטריסטן תומפסון ולברון ג'יימס הולכים לעבור חוויה לא פשוטה בכלל מול גרין הנפלא, שרק משתפר מעונה לעונה.

סנטר -  אנדרו בוגוט
זקן השבט בחמישייה הוא הסנטר האוסטרלי אנדרו בוגוט. הוא אמנם כבר לא צעיר (30) וספק נקודות מרכזי הוא כבר מזמן לא (5.3 נקודות לערב בפלייאוף), אך הלב והנשמה של בוגוט הם בהחלט משהו מיוחד. חוץ מניסיון אדיר, אותו הוא מקרין על החבורה הצעירה עמה הוא משחק, מדובר פה באישיות חיובית, שתורמת המון לקבוצה של סטיב קר.

בוגוט עושה להאוורד חיים קשים

חוץ משלל התכונות החיוביות, מדובר פה גם באחד מהשומרים הטובים בליגה. דווקא בגילו המתקדם יחסית, בוגוט נבחר לראשונה העונה לחמישייה השנייה ב-NBA וזה רק מראה על ההבנה הכל-כך עמוקה שלו, שיש דברים במשחק שלו שהוא כנראה כבר לא יוכל להחזיר. בניגוד לסדרה הקודמת מול ההוקס, בה תומפסון ומוזגוב עשו כרצונם, הפעם הם יתקשו לעשות זאת מול הסנטר המגוון, שרושם כמעט שתי חסימות להתמודדות.

הספסל
כמו שהזכרנו קודם, אחד היתרונות הגדולים ביותר של הווריירס הוא הספסל הכל-כך עמוק שלהם. אנדרה איגודאלה, בעונתו העשירית בליגה, למד השנה לראשונה מה זה לא להיות שחקן חמישייה ואין ספק שהוא עשה זאת על הצד הטוב יותר. הגארד-פורוורד מספק 8 נקודות ו-3.4 אסיסטים לערב ובעיקר המון לב מהספסל ולא מעט פעמים העונה הוא היה זה שעשה את ההבדל בין ניצחון להפסד.

שחקן נוסף שהפך להיות מחליף השנה הוא שון ליבינגסטון. הגארד אמנם לא מספק כמות נקודות גבוהה לערב, אך בדקות של משבר בהתקפה, הוא מסוגל לעלות לפרקט ולפתוח את המשחק בעזרת החדירות המהירות שלו.

איגודאלה. פצצת אנרגיה

מחליפו של בוגוט הוא פסטוס אזילי הניגרי. בדומה לאוסטרלי, גם אזילי הוא שחקן של המון נשמה וחכמה, שבוודאי מפתיעה כל פעם מחדש את סטיב קר שלא בנה עליו בתחילת השנה. דמות מעניינת נוספת בווריירס היא של אנדרו ברבוסה הברזילאי, שגם בגיל 32 יכול למצוא עצמו על המגרש לכמות דקות יפה, בה הוא מראה רעב הדומה לזה של "רוקי" ב-NBA.

הסיפור הכי לא פתור על הספסל שייך לדייויד לי. הפורוורד-סנטר, שהיה רגיל לקלוע במהלך הקריירה קרוב ל-20 נקודות למשחק, איבד את מקומו בחמישייה וכעת הוא מקבל מקר רק שמונה דקות בממוצע לערב. למרות הירידה הדרסטית, מדובר פה בכישרון הגדול ביותר שיש לקר להציע מהספסל ואם הוא יתחיל לקבל קרדיט ואף ינצל אותו, בלאט יהיה בבעיה רצינית.

דייויד לי. יחזור לעצמו בסדרה? (רויטרס)