בחמש השנים האחרונות הסתובבו אוהדי אינטר ברחבי מילאנו כמו טווסים בעונת החיזור וחגגו על דמם של אוהדי מילאן. את התקופה השחורה, או ליתר דיוק שחורה-כחולה של אוהדי הרוסונרי, סיים מאמן צנוע וצעיר בשם מסימיליאנו אלגרי, האיש שהחזיר את הסקודטו לצד האדום של העיר והשיב לאוהדים את הגאווה שאבדה בשנים האחרונות.
עד פתיחת העונה הנוכחית לא היה פשוט להיות אוהד של הרוסונרי. מקבוצה מפחידה שהתרגלה לקטוף כל תואר אפשרי, הפכה מילאן לקבוצה די בינונית בקנה מידה אירופי, אשר שוהה בצילה של היריבה השנואה אינטר.
החל מעידן ברלוסקוני, שהחל בשנות ה-80 המאוחרות, דרכו במועדון הפאר כמעט כל גדולי השחקנים שידע המשחק. אגדות כדורגל כגון מרקו ואן באסטן, רוד חוליט, פרנק רייקארד, ג'ורג' וואה, רוברטו באג'יו, מרסל דסאיי, פאולו מאלדיני, פרנקו בארזי, אנדריי שבצ'נקו וקאקה הם רק חלק מהשחקנים שעיטרו את כר הדשא בצד האדום-שחור של הסן סירו ופינקו את האוהדים בכל תואר אפשרי.
צפו במילאן חוגגת אליפות ברומא
לפני שש שנים התפוצצה בסרייה A פרשת הקאלצ'יופולי והרסה כמעט כל חלקה טובה בליגה היוקרתית. נכון שהרבה זוכרים רק את עונשה של יובנטוס בפרשת השחיתות המזוויעה, אך גם מילאן נפגעה קשה מפרשה זאת. אמנם, המילאנזים לא הורדו לליגה השניה כמו יובה, אך הקנסות הגבוהים, הורדת הנקודות וסגירת תקציב המזומנים האסטרונומי של ברלוסקוני, יצרו בבירת האופנה מציאות חדשה ובה הקבוצה הבכירה בעיר היא היריבה השנואה.
אם על ארבע האליפויות הרצופות אותן לקחה אינטר מעונת 2006 עברו אוהדי מילאן בשתיקה יחסית, הטרבל ההיסטורי עליו חתום ז'וזה מוריניו הוציא אותם לרחובות מילאנו.
 |
| אוהדי מילאן. הטרבל היה כבר יותר מדי עבורם (רויטרס) |
|
| |
אוהדי מילאן לא נחשבים לאלימים במיוחד בליגה המקומית, אך המציאות החדשה גרמה לאט לאט לאלפי אוהדים ממורמרים לצאת לרחובות ולשרוף את תמונותיהם של סגן הנשיא, אדריאנו גלאיני והבוס הגדול, סילביו ברלוסקוני, ולדרוש מהשניים למכור את המועדון. כנראה שההפגנות האלימות עזרו בסופו של דבר ובפתיחת העונה החלה מילאן במסע קניות יוקרתי ואיכותי.
מייטי מקס: האיש שהחזיר את השמחה ליציעים
בפתיחת הכתבה הוזכרו חלק מאגדות הדשא שלבשו את מדי האדום-שחור המפורסמים של הרוסונרי. למרות גדולתם ותפארתם, סביר להניח שבלי הנחיות מהקווים ותדרוכים טקטים נוקבים, הם לא היו מגיעים לשום דבר.
 |
| אוהדי מילאן. רגילים להיות הכח המוביל בעיר (GettyImages) |
|
| |
במילאן תמיד ידעו עובדה זאת ולאורך כל השנים אימנו את הקבוצה גדולי המאמנים והטקטיקנים. אם בשנות השמונים המאוחרות היה זה אריגו סאקי, בשנות התשעים היה זה פאביו קאפלו ובשנות האלפיים - קרלו אנצ'לוטי, כיום זה מסימיליאנו אלגרי בן ה-42.
מסימיליאנו או בשמו המקוצר 'מקס', אמנם לא נחשב עד העונה לשם ידוע באירופה, אך במדינת המגף הוא כבר ידוע כאחד המאמנים הגדולים והכריזמטים שיש. אמנם אלגרי צעיר יחסית, אך המאמן המוכשר עבד בלא פחות מ-11 קבוצות, רובן בליגות הנמוכות.
 |
| שחקני מילאן מניפים את אלגרי באוויר (רויטרס) |
|
| |
לפני הגעתו לעיר האופנה אימן אלגרי בקבוצת קליארי, בירת סרדיניה. למרות שקליארי נחשבת לקבוצה די בינונית בסרייה A, הכדורגל שהציגה הקבוצה באותה קדנציה היה כדורגל התקפי ויפה לעין, תואר שמעטות הקבוצות האיטליקות אשר יכולות להתגאות בו.
אלגרי כמובן משך את תשומת הלב של המועדונים הגדולים והשיחות התכופות שערכו עימו הביאו בסופו של יום לפיטוריו מהמועדון הסרדינאי. בתחילת העונה חתם אלגרי במועדון הפאר הראשון שלו בתור מאמן ויחד איתו החזיר את האלגריה (שמחה בספרדית) ליציעי הסן סירו.
| |
| | אם בסיבוב הראשון הרוסונרי ניצחו את את יריבותיהן בהפרש של שער אחד בלבד, הגיע הסיבוב השני וגם אינטר וגם נאפולי הושפלו בסאן סירו בתוצאה המוחצת 0:3
| |
| |
| |
| |
אחרי שנים רבות בו המועדון ניסה להתבסס על שחקנים מבוגרים ומנוסים החליט אלגרי להשקיע סכום עתק של שבעה מיליון יורו במחלקת הנוער וברכישות מבריקות. את זלאטן איברהימוביץ' הביא אלגרי מברצלונה, כשבסיום העונה תהיה לרוסונרי אופציה לרכוש את הענק השוודי תמורת 24 מיליון יורו, סכום פשוט מגוחך (רק בעונה שעברה חתם אותו זלאטן במועדון הקטאלוני תמורת 45 מיליון יורו בעסקת החליפין עם אטו).
רוביניו חתם לארבע עונות תמורת סכום מצחיק של 15 מיליון יורו, אנטוניו קסאנו המקומי נזרק מספדוריה ומצא מקלט תמורת תשלום המשכורות העתידיות של הכחולים. נוסיף לכל המציאות הללו את מארק ואן בומל שהגיע בהעברה חופשית ואת הצעירים אלכסנדר מרקל, פאפאסטאפולוס, אורבי עמנואלסון וקווין פרינס באוטנג ונקבל תלכיד שבהחלט יכול להחזיר "עטרה שחורה-אדומה ליושנה".
 |
| אלגרי. יצר תלכיד ששבר את ההגמוניה הכחולה באיטליה (GettyImages) |
|
| |
חניכיו של אלגרי אמנם כשלו בזירה האירופית בעקבות ההדחה מליגת האלופות על ידי טוטנהאם, אך בליגה המקומית הם מציגים כדורגל עוצר נשימה. להבדיל מחמש האליפויות האחרונות בהן זכתה אינטר, כשרק רומא מדי פעם הצליחה לאיים על עליונותה. העונה יש מתח בליגה האיטלקית והמירוץ לאליפות כלל מאבק משולש בין שתי המילאנזיות "והדרומיים" מנאפולי. במאבק זה ניצחו הרוסונרי בגדול.
אם בסיבוב הראשון הרוסונרי ניצחו את את יריבותיהן בהפרש של שער אחד בלבד, הגיע הסיבוב השני וגם אינטר וגם נאפולי הושפלו בסאן סירו בתוצאה המוחצת 0:3.
 |
| רוביניו, טיאגו סילבה ופאטו חוגגים אליפות עם דגל ברזיל (GettyImages) |
|
| |
הטוב, הרע והמופרע
די קשה לבחור כוכב זוהר אחד במדי הרוסונרי העונה. "הקשישים": זמברוטה, יאנקולובסקי, נסטה, גאטוסו וסיידורף נותנים עונה מצוינת ותורמים מניסיונם העצום. שחקני הרכש התאקלמו בקבוצה והמכונה המילאנזית נראית משומנת ויעילה.
סיפור ההצלחה של מילאן הוא בעיקר בחלק ההתקפי, נכון שהגנת הקבוצה היא הטובה בליגה עם 27 שערי חובה בלבד, אך עניין זה לא חדש אצל רוסונרי. ההתקפה לעומת זאת, שלא תמיד היתה החלק החזק בקבוצה חזרה לכבוש, ובגדול.
 |
| גאטוסו. אחד מ"קשישי" הקבוצה שרשמו עונה מצוינת (GettyImages) |
|
| |
את הישג זה ניתן לזקוף למשולש ההתקפי הכולל את זלאטן, פאטו וקסאנו. נכון שגם רוביניו הברזליאי כבש העונה 12 שערים אך תמיד נראה כי הכישרון העצום הזה ממצה רק חלק קטן מהיכולת המופלאה שברגליו.
במשך חצי העונה הראשונה מי שסחב את מילאן לבד על גבו היה איברהימוביץ'. זלאטן, שקרוב להישג הנדיר של שמונה אליפויות בשמונה שנים, הכוללות חמש קבוצות שונות, החל את העונה בקצב מסחרר. הענק השוודי כבש, בישל וכמובן גם כיסח ותיקל.
 |
| זלאטן ורוביניו. השוודי כבש וכיסח עד לתואר האליפות ה-8 שלו (GettyImages) |
|
| |
בדרבי הראשון שלח זלאטן את קפטן הנראזורי, מרקו מטראצי, (גם הוא בעצמו לא טלית שכולה תכלת) לבית חולים, אחרי כניסה מכוונת ולא הורחק. אך בישורת האחרונה והחשובה מכולם הורחק השוודי פעמיים. בפעם הראשונה הורחק לשלושה משחקים בעקבות פגיעה אגרסיבית ללא כדור בשחקן בארי, ובפעם השניה הורחק לעוד שלושה משחקים אחרי שקילל את הקוון במשחק הליגה מול פיורנטינה.
למרות האופי הבעייתי ו"הרע" של השחקן אי אפשר להתעלם מ-14 השערים החשובים שהוא כבש העונה. אם זלאטן סחב את הקבוצה בחצי הראשון של העונה, השניים שמספקים את הסחורה בחצי השני הם אלשנדרה פאטו ואנטוניו קסאנו.
 |
| ככה ה"מופרע" חוגג אליפות. הימור נכון של אלגרי (GettyImages) |
|
| |
קסאנו, "הילד המופרע" של הכדורגל האיטלקי, היה שוב על סף סיום הקריירה לאחר שראשי סמפדוריה פשוט העדיפו לזרוק אותו מחוץ לסגל בעקבות הבלאגן הבלתי פוסק של הבחור המופרע. אלגרי, בעוד רכישה נבונה, הביא את "טוני" לסן סירו בסכום מגוחך של 2.5 מיליון יורו פלוס תשלום המשכורות העתידיות בסמפדוריה.
קסאנו כמובן לא יכול להיגמל מכל השטויות בבת אחת, ובדרבי האחרון הספיק לכבוש ולקבל כרטיס אדום בעשר דקות בלבד על כר הדשא. למרות אותה הרחקה, אנטוניו חזר לחייך במדים החדשים ובמאזנו ארבעה שערים ושבעה בישולים ב-14 משחקים בלבד.
 |
| אלשנדרה פאטו וברברה ברלוסקוני נותנים נשיקת אליפות (רויטרס) |
|
| |
עם כל הכבוד לרע ולמופרע, פאטו כנראה יהיה זה שיקטוף את תואר "שחקן העונה". הברזילאי הצעיר אמנם רק בן 21 אך כבר די הרבה זמן מחכים בברזיל ובאיטליה לפריצה הגדולה שלו. גם בפתיחת העונה "הברווזון" לא קרע רשתות בעקבות פציעה טורדנית, ואת תקופת ההחלמה ניצל פאטו לקשר חדש עם הבת של - ברברה ברלוסקוני.
אין ספק שסיפור האהבה עם הנשיאה העתידית של המועדון עושה לאלשנדרה הצעיר רק טוב ומאז חזרתו למגרשים בחצי השני של העונה כובש הברזילאי כמעט בכל משחק קריטי ומחפה על העדרותיו התכופות של זלאטן. עד היום כבש פאטו 14 שערים ב-21 בלבד.
 |
| המחזור של 2010/11. מילאן מחזירה את כבודה האבוד (GettyImages) |
|
| |
במשחקה האחרון של מילאן, הגיעו הטוב, הרע והמופרע למפגש מסקרן מול רומא שעדיין מתחרה על מקום בליגת האלופות. אמנם אף אחד מהם לא כבש, אך התיקו המאופס אותו השיגה קבוצתם השיב לאלגרי וחניכיו את הסקודטו האבוד ונתן את האות לפתיחת החגיגות לראשונה מאז 2004, חגיגות אליפות שסיימו חמש שנים שחורות, והשיבו את השמחה לצד האדום של מילאנו.