עבודה מועדפת: מה עשו הכוכבים לפני הכדורגל?

אני יודע שזה יהיה לכם קשה מאוד, אך נסו לדמיין לרגע עולם עצוב בלי המשחק שאנחנו כל כך אוהבים, עולם בלי כדורגל! כעת, אחרי שהסדרתם את נשימתכם והתאוששתם, נסו לדמיין מי מהדמויות שכל כך אהובות עלינו היה נשאר חשמלאי מסוקס, מי היה ממשיך לטפח את הפרחים בגינה ומי היה המורה ששולח תלמידים לחדר המנהל?

בכתבה זאת תגלו על המקצועות האפורים בהם עסקו הגיבורים שמאחורי המשחק הנוצץ, החל מהפחח המדופלם מטורינו ועד למנקה השטיחים הסקנדינבי. זהו סיפורם של עובדי הכפיים שבזכות הכדור העגול הפכו לכוכבים.

אסקייל לאבצי – ללא ספק קריירה מחשמלת
אחד הסיפורים היפים בליגת העל שלנו שייך לדוד מנגה, חלוצה המחונן של הפועל ר"ג שהחל את דרכו בתור קופאי בסניף של מקדונלדס בפאריס והפך לאחד השמות המבוקשים בלוזון ליג. אין ספק כי מדובר באחת המעשיות המרגשות שנשמעו לאחרונה, אך למרות זאת חכו שתשמעו את סיפורו של חלוץ פ.ס.ז', אסקייל לאבצי.

בקיץ האחרון, קבוצת המיליונרים של נאסר אל חאליפי בזבזה לא מעט כסף על רכישות נוצצות, אומנם מעברם של זלאטן איברהימוביץ' וטיאגו סילבה ממילאנו השאיר את שאר שחקני הרכש בצל אך גם הארגנטינאי האדיר שהגיע מנאפולי שלשל לקופת קבוצתו לשעבר סכום עתק העומד על 26 מיליון יורו. סכום לא רע, במיוחד אם רעבת ללחם בימיי ילדותך.

סיפורו של "אל פוצ'ו" (מיד נגיע למשמעות השם) החל בשכונת המצוקה גוברנדור גאלבס בעיר רוסאריו בארגנטינה. אסקייל שגדל ללא אב, התחיל את דרכו במחלקת הנוער של בוקה ג'וניורס אך בגיל 17 קיבל את הבשורה המרה מראשי המועדון בה התבשר שהוא לא ימשיך לקבוצה הבוגרת. באותו רגע החליט לאבצי להפסיק את הפנטזיות על קריירת כדורגלן נוצצת והחל לעבוד עם אחיו הבכור בתור חשמלאי מדופלם. בין התקנת שקעים והרכבת מוני תלת פאזי, קיבל החלוץ המחשמל הצעה צנועה מקבוצת אסטודינטס בואנוס איירס, מהליגה השלישית והחליט לחזור לכר הדשא במקביל לעבודת הכפיים.

לאבצי. מחשמל את היציעים (רויטרס)

לאבצי שהרוויח בקבוצתו באותם ימים 150 פסו בחודש (בערך 50 דולר), השאיר את אסטודינטס בליגה, נחטף על ידי סן לורנצו וקיבל מאוהדיה את הכינוי - "אל פוצו" (החשמל) בשל עברו המקצועי והניצוץ המיידי עם הקהל. כיום הארגנטינאי המקועקע שהפך גם לאהוב הקהל בנאפולי, משחק בקבוצה העשירה ביותר בעולם וכבר מזמן לא רעב ללחם.

ז'וזה מוריניו – מישהו אמר "חינוך מיוחד"?  
אמנם כיום הפורטוגלי "המיוחד" או על פי בקשתו "האחד והיחיד", נחשב לאחד המאמנים הגדולים שהיו אי פעם בעולם הכדורגל, אך גם עבורו תחילת הדרך לא בדיוק הייתה זוהרת. מוריניו שעוד מימי ילדותו שימש כעוזר מאמן וסקאוט של אביו, הבין ששחקן הוא לא יהיה ונרשם ללימודי עסקים בליסבון. יום אחד בדיוק לקח למיוחד להבין שעסקים זה לא בשבילו והוא החל לעבוד בתור מורה לחינוך גופני בחטיבת ביניים בפורטוגל.

בין מדידת ריצת 2,000 ואימון קבוצות ילדים בבתי ספר שונים, קיבל ז'וזה את ההזדמנות להיות המתורגמן של המאמן האנגלי בובי רובסון שהתחיל לאמן את ספורטינג ליסבון. לאט לאט הידע העצום והכריזמה של הפורטוגלי כבשו את האנגלי המנומס שהחליט להפוך אותו לעוזרו בברצלונה בשנת 1996 ומאז כולנו יודעים את השתלשלות האירועים. שימו לב איך העולם מתגלגל - יום אחד אתה שולח תלמיד בעייתי למנהל ויום אחר אתה בורח עם האוטובוס לרונאלדו וקאקה.

מוריניו. היה שולח תלמידים בעיתיים למנהל (רויטרס)

אלכס פרגוסון – פעם מנהיג, תמיד מנהיג
חשבתם שהאחד והיחיד הוא המאמן היחידי שנמצא ברשימתנו המפוארת? מסתבר שלמרות הכול, הפורטוגלי לא כזה מיוחד. גם יריבו המר משכבר הימים בפרמייר ליג, סר אלכס, עבר דרך ארוכה לפני שטעם את טעם התהילה על הקווים.

הרבה שנים לפני שהסקוטי הוותיק קיבל את תואר האבירות היוקרתי הוא תיפקד כ"נושא כלים" של אביו במספנות בנמל גלאזגו. כנראה שכבר מאותם שנים כישורי המנהיגות של המאמן האגדי יצאו לאור מכיוון שלמרות גילו הצעיר, הוא החל להתקדם בסולם הדרגות במהירות עד שהפך למנהיג הפועלים הבלתי מעורער.

פרגוסון. היה מנהיג הפועלים הבלתי מעורער של הנמל (GettyImages)

הנער שהחל בתור שוליה של הפועלים הוותיקים הקים עם מספר חברים ועד עובדים שדאג לכל צרכיהם של עובדי המספנה. מסתבר שפרגי מאז ומתמיד ידע להראות קצת שרירים שצריך (ע"ע נעל לראשו של דייויד בקהאם ) ולאחר שההנהלה סירבה להיענות לדרישות הוועד, ארגן אלכס התפטרות המונית. לאחר חמש שנים במספנה עבר המנג'ר האגדי למקצוע קצת פחות פיזי כשעבד בתור טבח במשך שנה וחצי במסעדה ליד המפדן פארק (האצטדיון של נבחרת סקוטלנד). המשך הקריירה שלו קצת יותר מוכר.

לוקה טוני – הנהג שלנו חברמן
מה רע לחלוץ פיורנטינה, לוקה טוני, בחיים? קריירה נוצצת, אשתו מרתה נחשבת לאחת הנשים היפות באיטליה, ברקורד שלו מלכות שערים באיטליה ובגרמניה ואפילו זכייה בגביע העולם, אה ויש לו גם מרצדס נוצצת בחצר, די מצחיק לחשוב שלפני 14 שנה במקום לנהוג על המכונית המפוארת לוקה היה נהג משאית מדוכדך ששיחק תמורת פרוטות בליגות חובבים.

בגיל 21, שום מועדון מקצועני לא הסכים לקבל את החלוץ המשוגע מלבד מועדון החובבים מהליגה החמישית, אמיליה רומגנה. בעונתו הראשונה טוני לא ראה יותר מדי דשא וחשב להרחיב את מסלול החלוקה שלו שכלל הובלות של מוצרי חלב על חשבון כר הדשא. למזלו מאז אותו רגע חייו של נהג המשאית רק מחייכים אליו.

לוקה טוני. עצבני מהפקקים? (רויטרס)

אמנם בתחילה הוא שיחק בקבוצות קטנות בליגות הנמוכות כמו מודנה, טרביזו ולודיגיאני אך במהרה הוא טיפס לסרייה א' שם שיתף פעולה עם רוברטו באג'יו בברשיה, קרע רשתות בפאלרמו והפך לאחד החלוצים הטובים ביותר באירופה עם קדנציות מוצלחות בפיורנטינה, באיירן מינכן, יובנטוס ורומא. אין ספק שתחילת הקריירה התחילה לטוני בהילוך ראשון ומהר מאוד עלתה להילוך חמישי.

חוליו קרוז – גנן גידל כדור בגן
בדיוק כמו טוני, עוד חלוץ שהיה ממשיך בעבודת כפיים אם אלילת המזל לא הייתה מחייכת אליו הוא חוליו קרוז הארגנטינאי. סיפורו של החלוץ הענק (תרתי משמע) שהתנשא לגובה של 191 ס"מ כלל קריירה אדירה שהסתכמה ב-157 שערים: שיחק בבאנפילד, ריבר פלייט, פיינורד, בולוניה, אינטר ולאציו אך תארו לכם מה היה קורה אם בשנת 1993 קבוצתו הראשונה באנפילד הייתה מגיעה לאימון בסגל מלא.

הסיפור המיוחד התרחש במגרש האימונים של הקבוצה מבואנוס איירס בה קרוז האבא וקרוז הבן עבדו בתור גננים. לצערו של מאמן הקבוצה דאז, אוסקר לופז, כל שחקני החוד בסגלו לא הגיעו באותו יום למשחק האימון. לופז לא חשב פעמיים, קרא לקרוז ג'וניור שהניח את הטורייה והכפפות והתמקם בחלק הקדמי של קבוצתו. להפתעת כולם הגנן המוכשר התברר כחלוץ חייתי ומיד הצטרף לסגל הקבוצה הבוגרת. סיפור מרגש זה במהרה גם העניק לו את הכינוי "El Jardinero" (הגנן) שבמקום לשתול שתילים התחיל לשתול כדורים ברשתות בדרך לקריירה נפלאה שהסתיימה בשנת 2010.

חוליון קרוז. שתל שערים ברשתות היריבות (רויטרס)

מורנו טוריצ'לי – זה מה שנקרא הגנת ברזל
בימים אלו הגברת הזקנה, יובנטוס, חוזרת לעשות חיל באירופה, אך מי שזוכר את יובה של לפני 20 שנה בוודאי יעיד כי כמעט בלתי אפשרי היה לעצור את הביאנקונרי של אותם ימים. יובה של אז לא הייתה נוצצת כמו היום (מלבד רוברטו באג'יו ויורשו האגדי אלסנדרו דל פיירו) אך היה בה משהו קסום ובלתי מוסבר, איטלקים עקשנים כמו צמד החלוצים ג'יאנלוקה ויאלי ופברציו רבאנלי, קשר פעלתן כמו אנג'לו די ליוויו והגנת ברזל שכללה את גיבורנו - מורנו טוריצ'לי.

המגן הימני שיכול היה לשחק גם בלם היה פחות מפורסם משאר חבריו אך הוא ללא ספק סימן יותר מכולם את החוזק של "קבוצת ברזל" באותן שנים. אם כבר בברזל עסקינן, אותו טוריצ'לי התגלה על ידי מאמן יובה דאז ג'ובאני טרפטוני בזמן שעבד לפרנסתו במפעל עץ בתור.. ניחשתם נכון, פחח ונגר.

טוריצ'לי בן ה-18 שיחק בקבוצת קארטסה המקומית שאירחה למשחק אימון את הגברת הזקנה מטורינו. כבר באותו מפגש ידידותי הפחח הצעיר הראה למאמן הוותיק שהעבודה הרבה במפעל הפכה אותו לגרזן של ממש ומאז ההיסטוריה כבר דיברה בעד עצמה.

טוריצ´לי עם דל פיירו. "הגנת ברזל" (רויטרס)

פיטר שמייכל – לא רק על הרשת הוא שמר נקייה
עם כל הכבוד לשאר הכוכבים בכתבה זאת אין ספק שזה שיסגור אותה הוא הגדול או לפחות המעוטר מכולם. "הדני הענק". פיטר שמייכל יחשב לעד כאחד השוערים הגדולים שידע משחק הכדורגל מאז ומעולם. למרות שלקח עם השדים האדומים כמעט כל תואר אפשרי ולמרות שלקח את נבחרת דנמרק על גבו לזכייה בלתי אפשרית ביורו 1992, תחילת דרכו הייתה רצופה במכשולים ובעיקר בלכלוכים.

כבר כשהיה נער צעיר בן 18 הדני העצום לא פחד מעבודה קשה, במקביל לקריירת השוערות בקבוצת גלאדסאקסה הרו, עבד פיטר במשרה מלאה במפעל טקסטיל בעיירה הקטנה בה נולד, גם כשעבר לקבוצה קצת יותר גדולה העונה לשם הבידוברה, נאלץ השוער לעבוד במשרה מלאה בתור איש ניקיון בבית אבות. שמייכל אמנם החזיק במשרה הלא כל כך נוצצת במשך שנה אך לאחר מכן העדיף לנטוש את בית האבות ולעבור לעסק של ניקוי ותליית שטיחי קיר.

פיטר שמייכל. תלה שטיחים וזינק לכדורים

בכל מקרה עבודות הכפיים הגיעו לסיומן בשנת 1991, כשקבוצת הפאר הדנית ברונדבי החתימה את הבלונדיני המגודל לראשונה בחייו על חוזה מקצועני. סביר מאוד להניח שמעטים מכם ידעו כיצד הקריירה האגדית של הדני התחילה, מה שחשוב זה שכולם יודעים כיצד היא נגמרה.