חייבים לקחת אותה ברצינות: הכירו את לטביה

דמיינו לעצמכם שנבחרת ישראל היתה מוגרלת לבית עם גרמניה והיתה מוציאה תיקו 0:0. חתיכת כבוד לא? יותר מזה, תארו לעצמכם שזה היה קורה בטורניר גדול, למשל ביורו 2004. עוד יותר מכובד. אגב, התיקו מנע מהגרמנים לעלות לרבע הגמר.

זה מה שעשתה לפני 5 שנים נבחרת לטביה, שתעלה על הדשא בר"ג בשבת ב-21:00 למשחק מול ישראל במוקדמות מונדיאל 2010. ובכן, מצחיק לחשוב שההישג הנהדר הזה הביא אותה רק למקום ה-53 בעולם, שני מקומות מתחת לדירוג השיא שלה, בעוד אנחנו יושבים לנו מבסוטים במקום ה-22, אבל בלי קבלות, שום דבר מוחשי.

בחיפוש אחרי אותה העפלה נחשקת, עומדת בדרכנו נבחרת לטביה, והנה ההזדמנות להכיר אותה. זו שתקעה לנו את המקל הראשון בגלגלים של עגלת לוזון-קשטן, כשכפתה עלינו 1:1 לפני כמעט שנה וזו שאנחנו פשוט חייבים לנצח כדי להשאיר את חלום (או אשליית?) דרום אפריקה 2010 בחיים. 

הכוכב
מלך השערים של לטביה  בכל הזמנים, מאריס ורפאקובסקיס עם 24 שערים ב-75 הופעות שמשחק  כיום בקבוצת ארגוטליס היוונית, אליה הגיע מסלטה ויגו.

ברזומה שלו ניתן למצוא 4 עונות טובות בדינמו קייב, שם אף נבחר לשחקן המצטיין ע"י האוהדים ב-2004 וכבש שער נגד ריאל מדריד בליגת האלופות (לא, לא בברנבאו ולא בשמינית הגמר). 

ביורו 2004 שיתף פעולה בחוד עם מיודענו, אנדרס פרוחננקובס, וכבש את שערה היחיד של הנבחרת באליפות, נגד צ'כיה בהפסד 2:1. מכאן, הקריירה שלו החלה לדעוך וגם מעבר לחטאפה בליגה הספרדית לא עזר והלטבי הבינלאומי ישב רוב הזמן על הספסל או ביציע. חלוץ זריז שיכול לעשות שער מחצי מצב, ולכן אסור להשאיר אותו לבד אף לא לרגע. דקל קינן ואבי סטרול, לתשומת ליבכם.

בשורה התחתונה: חלוץ שקשה לשמור עליו, בגלל הטכניקה והמהירות, אבל סביר להניח שברוב המשחק יהיה לבד ולא יקבל יותר מדי עזרה מהחברים שלו. הדאגה העיקרית היא להיזהר מכדורים ארוכים אליו.  

ורפאקובסקיס. צריך להיזהר ממנו (רויטרס)

המנהיג
ויטאליס אסטאפייבס הוא הקפטן הלאומי, שמשחק בנבחרת מאז הקמתה, מאז פירוק ברית המועצות. את הופעת הבכורה ערך ב-1992, ומאז צבר 153 הופעות בסה"כ, מספר 2 באירופה בכל הזמנים.

למרות גילו המופלג, 38, עדיין ניחן ביכולת מסירה נהדרת ובעיטה טובה מרחוק. אסטאפייבס עשה את רוב הקריירה שלו במועדון הלטבי סקונטו ריגה, כשבתווך 4 עונות בבריסטול רוברס באנגליה ושתי עונות ברובין קאזאן ברוסיה. היום הוא משחק במועדון השני בגודלו בלטביה, ונטספילס. המאמן הלאומי, אלקסנדרס סטארקובס נותן לו את המפתחות בקישור, ולכן תהיה זו משימתם של גל אלברמן ובירם כיאל לנטרל אותו ובכך להשתלט על מרכז השדה.

אסטאפייבס. ה"גרזן" של הלטבים במרכז השדה (דרור עינב)

בשורה התחתונה: כיאל שרגיל שקולמה מגבה אותו בקישור ההגנתי של חיפה עם שוט וגרזן יצטרך להיות מרוכז יותר אחרת אסטאפייבס יעשה לנו צרות. 

המאמן
אלקסנדרס סטארקובס הוא האיש שחתום על ההישג הכי גדול של הכדורגל הלטבי בכל שנות קיומו. ב-2001 מונה למאמן אחרי קמפיין כושל במיוחד במוקדמות מונדיאל 2002, בו צברה לטביה 4 נקודות ב-8 משחקים בבית הכי חלש של המוקדמות.

אלקסנדרס סטארקובס. חתום על ההישג הכי גדול של הלטבים (רויטרס)

בקמפיין הבא, של יורו 2004, סטארקובס הוביל את הנבחרת לניצחונות חוץ פנטסטיים על פולין ושבדיה, וסיים שני בבית, נקודה בלבד אחרי השבדים. בפלייאוף הוגרלו הלטבים מול טורקיה, שזה עתה סיימה במקום השלישי במונדיאל ביפן ודרום קוריאה. אחרי ניצחון ביתי מרשים 0:1, הלטבים יצאו לאיסטנבול.

הטורקים הובילו כבר 0:2, אלא שקאמבק נפלא של האורחים עם שער שיוויון של, איך לא, ורפאקובסקיס קבע 2:2 ושלח את לטביה לחגוג העפלה היסטורית. לאור הצלחתו, מונה למאמן ספרטק מוסקבה לאחר היורו, אך לאחר שנתיים נאלץ להתפטר אחרי סכסוך עם האוהדים והקפטן דמיטרי אלניצ'ב. ב-2007 נקרא חזרה לדגל אחרי קדנציה מאכזבת של יורי אנדרייבס בנבחרת.

ורפאקובסקיס אחרי השער מול צ'כיה ביורו (רויטרס)

רגע לפני המפגש בר"ג סטארקובס משאיר את הלטבים, בתמונת הסיכויים לעלות. הנבחרת מדורגת כעת במקום השלישי, עם 10 נקודות, שלוש פחות מיוון המוליכה ונקודה יותר מלישראל. כמובן שתחזית בה לטביה תסיים באחד משני המקומות הראשונים נראית די הזויה, אסור לפסול שום דבר.

בשורה התחתונה: נכון, קשטן לא הגיע ליורו אף פעם. מצד שני, סטארקובס לא עמד על הקווים בסן סירו. גם כאן, לנבחרת שלנו יש יתרון שצריך להספיק. 

אין כמו בבית
בשנים האחרונות ניכרת מגמת הצערה בסגל הנבחרת הלטבית, וניתן לראות איזון בין הותיקים והמנוסים כמו אסטאפייבס ואנדרייס רובינס (100 הופעות בנבחרת) לבין צעירים מוכשרים כמו יורי זיגאייבס בן ה-23 ואלקסנדרס קאונה בן ה-21 שמוסיפים מהירות למשחק האגפים הלטבי.

מה שעוד יותר בולט כשמביטים בסגל הוא מעט מאוד שחקנים שמשחקים מחוץ ללטביה. מתוך 22 השחקנים  בסגל הנוכחי, רק 7 משחקים מחוץ ללטביה, כש-4 מתוכם עושים זאת באזרבייג'אן ואחד בדרום אפריקה. בקיצור, קשה לדמיין את המילה "לגיונרים" שגורה בפיה של העיתונות המקומית.

הלטבים מתאמנים. אסור לזלזל בנבחרת הזו (רויטרס)

האלופה המקומית בשלוש השנים האחרונות, ונטספילס, כשלה במוקדמות ליגת האלופות מול ציריך ונשרה לשלב הבתים של הליגה האירופית, שם הוגרלה לבית קשה עם ספורטינג ליסבון, הרטה ברלין והירנביין.

לסיום, לתשומת ליבו של דרור קשטן. מיותר לציין שהעם מאוכזב מהקמפיין עד כה, אבל למרות כל הקיטורים והטענות, אין דבר שאנחנו יותר אוהבים מהנבחרת. אולי אפשר לבקש לראות את נבחרת ישראל סוף סוף משחקת על כל הקופה.

תמונה למזכרת. הלטבים יכולים להיות גאים בהעפלה ליורו (רויטרס)

אנא, דרור, שחרר את השחקנים לדשא ותן להם לשטוף את המגרש. תן לבחורים להשתולל במשחקי הבית, כי רק זה יביא את הקהל ורק זה ייתן לנו סיכוי מול שוייץ, הרי גם לך ברור שאנחנו עדיפים בהרבה על הלטבים, הלוקסמבורגים והמולדבים. אם רק תעז יותר, תתקוף יותר, תן לנו להנות מקונצרט כחול לבן, כזה שלא ראינו כבר יותר מדי זמן.

מעבר להנאה שתסב לנו, האוהדים, כמה משחקים כאלה יוכלו להזרים ביטחון ואמונה חדשה לשחקני הנבחרת. ברור שהסיכויים לעלות נמוכים, אבל בשביל להפתיע בבאזל, לא כדאי להגיע אחרי תוצאות טובות מול לטביה, לוקסמבורג ומולדובה?